נאום במליאה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, לפני שאני מתחיל לדבר על מה שהתכוונתי – סימון דוידסון, חברי – כשמדברים על אילן רום כן נכון להזכיר רגע שמדובר במישהו שהיה בכיר מאוד במוסד, ברמת תת-אלוף בתפקידים מבצעיים, שקיבל פעמיים את פרס ביטחון ישראל ועוד איזה פרס מאוד מאוד חשוב, לדעתי משהו של המוסד. אז שוב, אני לא מדבר רגע על התאמה כלכלית, אני רק כן חושב שנכון פה לציין – כשמדברים על מישהו שתרם כל כך הרבה למדינת ישראל נכון להזכיר את זה גם לבמה הזו. ושוב, כל מה שאמרת על התאמה לתפקיד כלכלי, אני לא נכנס לזה.

אני רוצה לשאול את חבריי לקואליציה, האם – – –

אני רוצה לשאול את חבריי – טלי, מה, אני מפריע לך?

אני רוצה לשאול את חבריי לקואליציה: האם בשנתיים האלה לא למדתם כלום? כל אלה שהגיבו אתמול אחרי הבחירה של יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון בסגנון: הוא לא הנשיא שלי, אני לא מכיר בבחירה שלו – אני רוצה לשאול אתכם, האם לא למדתם כלום בשנתיים האחרונות? אני עוד זוכר פה היטב את הימים שעמדו כאן מי שהיום הם שרים בממשלה, אז הם היו חברי אופוזיציה, והשתלחו בראש הממשלה דאז, וסירבו לקרוא לו ראש הממשלה, וכינו אותו בכינויי גנאי, והמשיכו לקרוא לראש האופוזיציה דאז "ראש הממשלה". לא למדתם כלום? לא למדתם כלום?

נשיא בית המשפט העליון – גם אני הייתי מעדיף לראות מישהו אחר על הכיסא הזה, גם אני הייתי מעדיף. ואני חושב שחייבים רפורמה משפטית. ואני חושב שחייבים לאזן מחדש את מארג הכוחות בין הרשויות. ויש היום יותר מדי כוח לבית המשפט העליון, וצריכים פה חוק-יסוד: חקיקה, וצריכים לסדר את העניינים האלה. אבל בינתיים, בינתיים, בית המשפט העליון הוא הפרשן של החוק, והמילה האחרונה נתונה לו. ואם אנחנו לא נציית לפסקי דין של בית המשפט העליון, תהיה פה אנרכיה. ואפשר לשנות את זה, וצריך לשנות את זה, וצריך לעשות פה פסקת התגברות, וצריך לעשות אלף דברים כדי להחזיר למקום טוב יותר את מאזן האימה בין הרשויות. אבל כל עוד זה לא קרה, נשיא בית המשפט העליון, עם כל זה שיש כאלה שלא אוהבים את זה, והוא נבחר בדרך חוקית. כל הדברים האלה: הוא לא הנשיא שלי, אני לא מכיר בסמכותו – זאת אנרכיה. מי שמדבר ככה מדבר כמו אנרכיסט, וזה אומר שהוא לא למד כלום מאז 7 באוקטובר, ולא למד כלום מהשנה הנוראית שקדמה לה.

ואני אומר לכם בתור אופוזיציונר: לכו ללשכה שלי, תראו שם תמונה של נתניהו. עם כל ההתנגדות שלי אליו, עם כל זה שאני חושב שהוא לא צריך להיות ראש ממשלה – נתניהו כראש ממשלה הוא סמל שלטון, ולכן התמונה שלו אצלי בחדר. וגם נשיא בית המשפט העליון – התפקיד יותר גדול מהאיש, וצריכים לתת לתפקיד הזה כבוד, וככה להתייחס לזה, גם אם לא אוהבים את זה. תודה.