יום המאבק בפשיעה באוכלוסייה הערבית

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, מכובדיי ועמיתיי חברי הכנסת, אדוני השר, אדוני היושב-ראש, אני מבקש בפתח דבריי לחזור על דברים שאמרתי בכנס שהובילה חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן היום בשעות הצוהריים באולם ירושלים. שם, באולם שהיה עמוס בנוכחות מכובדת של אזרחים ואזרחיות ערבים, עם מעט מדי נוכחות של אזרחים ישראלים יהודים, ביקשתי לדבר לא כחבר כנסת אלא כהורה לשלושה ילדים מתבגרים. אמרתי לחברת הכנסת תומא סלימאן וליתר הנוכחים שאחת הבעיות שניצבות לפנינו היא שאנחנו, ההורים שמשתייכים לרוב היהודי, לא באמת מפנימים את החוויה של ההורה הערבי, שצריך לחשוב פעמיים אם הוא נותן לילד שלו לצאת בשעות אחר הצוהריים לשחק בגן המשחקים; אם הוא יכול לשלוח אותו לבדו למכולת השכונתית לקנות דבר מה; אם הוא יכול לאפשר לו לנסוע לבקר את סבא ואת סבתא ביישוב הסמוך.

כן, ב-15 החודשים האחרונים גם אנחנו, ההורים היהודים בכל רחבי המדינה, ובאזורי הצפון והדרום במיוחד, חווינו הרבה מאוד רגעי חרדה. אבל ברגעי החרדה האלה, למעט ביום הנוראי הזה של שמחת תורה, 7 באוקטובר, גם כשלקחנו את הילדים שלנו באמצע הלילה למקלט עשינו זאת מתוך תחושה שיש מדינה שמגינה עלינו בסופו של דבר. המרכיב הזה הוא יסודי, האזרח יודע שמדינתו מתאמצת להגן עליו באמת ובתמים, לא כסיסמה. הדבר הזה, לצערנו, לא עומד לחלק גדול מן ההורים שהם אזרחי ישראל הערבים. אחת המשימות הגדולות שלנו – אני אומר את זה כחבר כנסת ששפת אימו היא עברית – היא להסיר או להפיל את החומה התודעתית הזו ולמצוא את הדרך לגרום להורה היהודי במדינת ישראל להבין מה זה לפחד יום-יום על הילדים שלך בגלל פשע שמשתולל ברחובות.

עכשיו, אדוני, אני מעל הבמה הזאת לא אחת דיברתי בגנותו של השר המתפטר לביטחון לאומי. אני עומד מאחורי כל דבר שאמרתי עליו ועל כהונתו, שהסתיימה בשעה טובה היום. להפך, אמרתי מעט מדי.

כן. ברוך שפטרנו.

אבל אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, שאנחנו נעשה טעות גדולה מאוד כחברי אופוזיציה אם ננקז את כל מה שיש לנו לומר בעניין הזה רק לעבר היורש של מאיר כהנא. אני מבקש להזכיר שביום המיוחד הזה לא עתיד לדבר דובר ממפלגת השלטון. הינה, יעלה עכשיו השר להשיב, השר משתייך לתנועת ש"ס. גם השר מטעמה מדבר וגם חבר הכנסת מטעם הסיעה עלה לכאן. בדיון הזה לא נשמע את קולה של מפלגת השלטון.

אני מבקש להזכיר שזו הייתה החלטה של מפלגת השלטון, הליכוד, לא להקים בכנסת הזו ועדה פרלמנטרית שתעסוק במכת המדינה הנוראה הזו, האיומה הזו. אני מבקש להזכיר שנציגים בולטים של מפלגת השלטון הובילו את המתקפה על תוכנית החומש, שחלק גדול ממנה יועד לטיפול באלימות הרצחנית; ולא רק שהם הובילו את המתקפה, הממשלה בהובלתם קיצצה 15% בתקציב תוכנית החומש, בשעה שהקיצוצים ביתר סעיפי התקציב עמדו על 5% בלבד. הקיצוץ בתוכנית החומש של המגזר הערבי היה צריך להיות נמוך יותר מכל הקיצוצים, אבל הוא פי שלושה בגודלו.

ולכן אני מבקש לומר, אדוני, שהסיפור הוא לא הכשרת הכהניזם והמתקפה על הלגיטימציה של השותפות עם אזרחי ישראל, אלא הסיפור קשור בטבורו למדיניות של הממשלה הזו. ואני קורא לכולם להיכנס לאתר הכנסת, ובכך אסיים, לקרוא את קווי היסוד של הממשלה הנוכחית, לקרוא את כל ההסכמים הקואליציוניים המפורטים שנחתמו, ולראות אם יש שם בדל התייחסות ראויה לנהרות הדם שזורמים ברחובות היישובים הערביים. תודה.