יום המאבק בפשיעה באוכלוסייה הערבית

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה.

כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת הנכבדים, אני חייבת להגיד שהנשימה שלי נעתקת לא בגלל שבאתי בריצה – ואכן באתי בריצה – אלא בעיקר לאחר הכנס, שהשתתפו בו גם משפחות נפגעות מפשיעה, והן איתנו עכשיו ביציע. המשפחה הנהדרת של המנוח מנהל בית הספר זיאד אבו מוך, שנרצח, לצערנו – פהמי, הבן שלו, נמצא איתנו. גיבור אמיתי.

בכנס השתתפה גם משפחתה של סומיה עמאש, שנרצחה, לצערנו. הבת שלה אמנה, ופהמי, נתנו לנו עדות מה עובר על היתומים שנשארים מאחור כאשר ההורים נרצחים. הבחירה להתמקד בנושא הזה בכנס – למרות שהיום המיוחד הזה, אני יזמתי אותו ולא ידעתי שזה יגיע – קודם כול, אני שמחה שזה הגיע כמה ימים אחרי הפסקת האש והתחלת החזרת החטופים והחטופות, כי זה מפנה קצת, מעט מתשומת הלב של הציבור, אולי, לחזור לדון בבעיה המאוד-קשה הזו שאנחנו סובלים ממנה.

אבל גם, כבוד היושב-ראש, אני חייבת להגיד, התזמון – אין מושלם ממנו, לקיים את היום הזה דווקא באותו היום שנכנסת לתוקף התפטרותו של השר שגרם נזק בלתי ישוער – זה המינימום, הביטוי הכי קל שאני יכולה להגיד – לחברה הערבית, במיוחד בטיפול בנושא של פשיעה, ועוד נגיד הרבה על זה.

אבל אני רוצה להתמקד ולהגיד, היום התקיימו – ואני מודה ליושבי-ראש הוועדות השונים שקיימו דיונים אצלם: בחינוך – חבר הכנסת יוסף טייב, ברווחה – הרב אייכלר, במעמד האישה – פנינה תמנו שטה, במדע וטכנולוגיה – איימן עודה. אנחנו קיימנו את הדיונים, ויש הרבה מה ללמוד, גם על העובדה שהמדינה לא עושה מספיק לטפל בפשיעה או לטפל באלה שנפגעים מהפשיעה, אם נפגעים באופן ישיר ואם נפגעים באופן עקיף, כמו הילדים האלה.

אני שמעתי היום שני נתונים שזעזעו אותי: בארבע השנים האחרונות 85% מהילדים אשר התייתמו בגלל שהאימהות שלהם נרצחו היו ערבים. 85%. 71 ילדים התייתמו בארבע השנים האחרונות, ערבים, בגלל שאימותיהם נרצחו. אבל הנתון היותר מזעזע: מ-2012 עד 2024 – 1,750 יתומים ויתומות באוכלוסייה הערבית שאחד מהוריהם נרצח. זה משהו שלא מתקבל על הדעת. ומה שעוד לא מתקבל על הדעת – שאין שום תוכנית ייחודית במדינה לטפל בילדים האלה. זה דור העתיד שלנו, של החברה שלנו. קודם כול צריך לתת להם את הטיפול כדי שיתמודדו עם הקושי הזה, ולמשפחה כולה.

היום אירחתי בכנס את סבתן של הבנות של סומיה, והיא אמרה משפט שמאוד חרה לי. היא אמרה לי: עכשיו אני מתחילה את הכול מחדש, בגיל הזה אני מתחילה לגדל ילדים שוב. אלה המשפחות שמתמודדות עם הקושי הזה, הדודים שחובקים את הילדים ונותנים להם את התמיכה, והמדינה מתעלמת מהבעיה – מתעלמת קודם כול מהפושעים שמסתובבים ולוקחים חיים של אנשים ומתעלמת מהנזק שנגרם לנפש ולחיים של המשפחה והילדים מסביב.

הגיע הזמן לפתוח דף חדש – לפחות מצד המדינה, לא מצידנו. אנחנו כל הזמן רוצים לטפל בבעיה הזו, אבל הגיע הזמן שהממשלה והעומד בראשה – תעצור לרגע, מר בנימין נתניהו. אני עמדתי על הדוכן הזה קודם ואמרתי: אתה אחראי לזה שמינית את השר הזה. תעצור לרגע לפני המינוי הבא, תיקח בחשבון שמי שאתה ממנה, במיוחד כשר ביטחון לאומי, צריך שיהיה לו לפחות רצון לתת ביטחון אמיתי לאזרחים הערבים מול גל הפשיעה. אבל גם תעצור רגע, מר בנימין נתניהו, ותשאל את עצמך: לקחת על עצמך לרכז את הוועדה הבין-משרדית למאמץ למיגור תופעת הפשיעה וטיפול בנפגעיה. מה עשית בנושא הזה? אנחנו שוב אומרים: אתה לא עשית כלום. אתה גרמת שהנושא הזה יתמסמס ואתה גרמת שיהיו עוד ועוד קורבנות שלא מטופלים.

אני מאוד מקווה שהיום הזה, שבו נכנסת ההתפטרות של השר לתוקף, אותו שר, שיהיה דף חדש, שאולי נעשה קצת חשבון נפש בבית הזה, בממשלה יעשו קצת חשבון נפש, ויתחילו לטפל בבעיה. תודה.