קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, הגעתי עכשיו מדיון סוער בוועדת הכספים למליאה כדי להספיק לעלות לדוכן ולתת את הנאום שלי. אנחנו שם משעה 08:00. אתה חושב שאנחנו מתעסקים בדברים שברומו של העולם? אתה חושב שאנחנו מתעסקים בדיוק בנושא השלכות החזרת החטופים והפסקת המלחמה? בטוח שלא. הם הביאו אותנו ב-08:00 כדי להעביר העברות תקציביות של סוף השנה – עוד תיקונים ל-2024. הם לא אוהבים להגיד שזה עוד תיקון לאותו תקציב, כי כבר העברנו ארבעה כאלה, אז עכשיו זה העברות של רזרבות, של מה שנשאר.
אני חייבת להגיד שמעבר לעניין של הפרוטקשן, שנקבע בדיוק עכשיו בוועדת הכספים, יש שבירת כלים טוטלית של העבודה הפרלמנטרית בקדנציה הזו. אני כבר עשר שנים פה, ועוד לא ראיתי דבר כזה. היו לנו דיונים קשים בוועדת הכספים, תמיד, אבל לפחות היינו מקבלים חומרים והיה ניתן לדון בהם והיה אפשר לתקן. את החומרים של הדיון של 08:00 היום התחילו להזרים לנו אתמול אחר הצוהריים. אני מדברת על מאות עמודים של העברות תקציביות, שאנחנו מקבלים מידע לאן הן יועברו, אבל אף אחד לא מספר לנו מאיפה הן נלקחו. פתאום יש כ-8 מיליארד שקלים שמועברים בענייני חינוך. אפשר לחשוב באמת שמשרד החינוך, אחרי שקיבל את התוצאות של ההישגים של התלמידים במדינה, שהגיעו לשפל שאין כמותו ב-16 השנים האחרונות, התעשת על עצמו ורוצה להשקיע כסף כדי להרים את מערכת החינוך.
אז שלא יהיו לכם אשליות, לא לזה מעבירים את הכסף. אתם יודעים שעכשיו נאבקים להעביר 360 מיליון שקל להשלמת שכר? השלמת שכר. כאילו יש חוסרים בשכר, הם אומרים לנו. בסוף השנה רוצים להעביר 360 מיליון שקל לכל מיני ארגונים, מהחברה החרדית בעיקר, כדי להשלים שכר למורות שלא קיבלו את השכר. עכשיו צריך לשלם 50 מיליון שקל מהכסף הציבורי על הלנות שכר, שלא אנחנו אחראים להלנות השכר האלה. הארגונים שמפעילים את בתי הספר האלה היו צריכים לשלם.
מצד שני, יש כל כך הרבה כסף להעביר, ואף אחד לא מספר מאיפה לוקחים את הכסף הזה. עכשיו אפשר להבין למה תקעו כל כך הרבה תוכניות, כנראה שבמיוחד תוכניות לאוכלוסייה הערבית. תקעו אותן. עכשיו אפשר לבוא ולהגיד: התקציב לא נוצל. יש תקציב שלא נוצל, מעבר ל-15% שקיצצו, כפליים משאר הקיצוצים בתוכניות – לאוכלוסייה הערבית קיצצו 15%. ולא רק שקיצצו, אלא תקעו את התוכניות, לא אפשרו ניצול תקציבים, ועכשיו יש עודפים ומעבירים אותם הלאה – תוכניות שמועברות עכשיו לחיזוק ההתיישבות, מה שנקרא, כל מיני שמות שאנחנו יודעים בדיוק שזה רק להלבין את הפרוטקשן שנקבע היום, ברגע האחרון, לפני כניסת שנת 2025.
מצד שני, אנחנו כבר צועקים כחודש, מקיימים דיונים, מתחננים שישלמו את השכר של עובדי עיריית נצרת, שבסופו של דבר הם עובדי ציבור שהמדינה אחראית גם להם. אפילו אם אתם טוענים לניהול כושל – ואכן יש ניהול כושל – זו אחריות של המשרד ושל הממשלה לכך שאנשים שלא קיבלו שכר חמישה חודשים – היום זה חמישה חודשים. סוף-סוף מודיעים לנו שנחתם הסכם להלוואה לעיריית נצרת. אתם יודעים מה? זה היה ביום חמישי, ועד היום הכסף לא הועבר. רוצים לדעת למה הכסף לא הועבר? כי באוצר אומרים: בתקנה אין כסף. בתקנה שממנה צריכים לשלם, אין כסף. פתאום האוצר גילה, אחרי ששדדו את כל התקנות האפשריות כדי להביא את ההעברות שמולנו היום, בלי להתחשב במה זה אומר – עכשיו אין כסף בתקנה הזאת.
אז אפשר להבין דבר אחד: הממשלה הזאת מוכנה לדרוס את כולם, לא רק את החטופים. אני חושבת שבמדינת ישראל, על כל אזרחיה, הפכנו כולנו לחטופים בידי הממשלה הנוראית הזאת. גם החטופים לא מוחזרים הביתה בגלל הממשלה הזאת, אבל גם אנחנו כאזרחים לא מצליחים לחזור לחיים נורמליים בגלל שנחטפנו על ידי ממשלת החורבן הזאת.
אני רוצה להגיד דבר אחד. יש מזג אוויר סוער בחוץ. אני מסתכלת על כל האנשים שנכנסים מבחוץ, אני רואה את המעילים, ואני מרגישה את החימום פה, ואי-אפשר שלא לחשוב על כל האנשים, הילדים, בעזה, שנמצאים במזג אוויר סוער כזה מתחת לכיפת השמיים. המים הורידו כבר את כל האוהלים. שבעה אנשים כבר מתו, כולל רופא, בגלל הקור, כולל תינוקות. הם קפאו למוות במזג האוויר הזה. איך אפשר לא להיזכר בילדים שעוברים את זה עכשיו, כולל החטופים, שנמצאים במזג האוויר הזה בעזה. אי-אפשר שלא להיזכר בעובדה – היום אני פונה ואומרת: ד"ר עדנאן אל-ברש, מומחה לילדים, נחטף על ידי הצבא ונכלא בשדה תימן, עונה ומת תוך כך. בעיניי הוא נרצח. היום אנחנו עומדים עם עוד סיפור, של ד"ר חוסאם אבו ספייה, מנהל בית החולים כמאל עדואן, שהצבא הרס לפני כמה ימים. ד"ר חוסאם אבו ספייה התעקש להיות האחרון שיפונה מבית החולים, כי מנהל בית החולים דאג לחולים שלו עד לרגע האחרון, עד שפינה אותם. בסוף יצא בעצמו. אתם יודעים, יצא חמוש עם מעיל רופא – זו כל התחמושת שהייתה עליו, המעיל הלבן – וצעד ישר ומסר את עצמו. היום יש עדויות שד"ר חוסאם אבו ספייה נמצא בשדה תימן ועינו אותו והשתמשו בו בלי בגדים כמגן אנושי לצבא. זה הרופא. הרופא הזה לא יהיה עוד מקרה. כל הרופאים שנמצאים, גם הם חטופים על ידי מדינת ישראל וצריכים להשתחרר ומייד. ושיחזור ד"ר חוסאם אבו ספייה לעשות את הדברים הנפלאים שהוא עושה – משרת את הציבור, מרפא את העזתים מהפצעים שלהם.
794 מילים של עאידה תומא סלימאן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.