קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אני באתי לשוחח איתכם קצת עכשיו.
כן. חשבתי לשמוע אתכם היום, והייתם שקטים יחסית. מדוע האופוזיציה לא דיברה?
הייתי בטוחה שתשתפו פעולה, תדברו קצת.
כן. קודם כול, הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2025 מדברת על כך שהממשלה רשאית להוציא בשנת הכספים הזו, בשנת הכספים 2025, סכום של 755 מיליארד, 906 מיליון ו-699,000 שקלים. אז זה רק לידיעה, למי שלא בעניינים.
עכשיו, חשבתי בעצם במה אני אשתף אתכם בפרק הזמן הזה. אז קודם כול, לטעמי יש מקום לעדכן לגבי דברי ההסבר, שלא כולם ערים להם בבית, מי שצופה בנו. אז כבוד היושב-ראש, וכבוד מזכירת הכנסת, "סעיף 3 לחוק-יסוד: משק המדינה – – – קובע כי תקציב המדינה ייקבע בחוק. על פי הסעיף האמור הממשלה מחויבת להניח לפני הכנסת הצעת תקציב מפורטת, הכוללת את הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות, ולצרף לה אומדן של המקורות למימון של התקציב ולצרף לה אומדן של המקורות גם למימון התקציב.
"העקרונות החוקתיים שבבסיס חובה זו הם שניים: העיקרון שהממשלה פועלת מכוח אמון הכנסת", ובשביל זה צריך באמת לקבל פה רוב בהצבעות שמתבקשות. "עיקרון זה, המקבל ביטוי בחובת הממשלה" – גם את האפשרות – אתה יודע, אפשר היה להחליף את ההצבעות באי-אמון, ואז אולי זה היה פותר את המורכבות שקיימת עכשיו עם בן גביר; לבוא ולהעביר בצורה חד-משמעית, במקום למצוא את עצמנו בסיטואציה העכשווית, שצריך לגרור זמן על הנושא הזה. באמת, אני חושבת שיש זמנים שהקואליציה צריכה לדעת מתי היא מתאחדת, והיה מספיק זמן כדי לגבש את התוכנית בצורה טובה, וכל ההתנהלות האחרונה הזו מיותרת. אפשר שהיינו כבר אחרי.
תקציב המדינה בעצם בא לשקף "את סדרי העדיפויות של הממשלה, בהתחשב בצורכי המשק וביכולותיו התקציביות והכלכליות. חלוקת התקציב נעשית בהתאם לסדרי העדיפויות" הללו, וחשוב לומר שגם משקפת את מידת החשיבות שהממשלה מתייחסת לכל אחד מהמשרדים ולעשייה בכל שאר הדברים. "נוסף על כך, תקציב המדינה משקף את תוכניות הפעולה של הממשלה", וזה הוצג כאן היום גם על ידי שר האוצר וגם ניתן לשיח פתוח של חברי הכנסת.
"העיקרון שהממשלה פועלת בכספי הציבור כנאמן הציבור – אין בידי הממשלה כסף ששייך לה, אלא מלוא התקציב שברשותה, שמקורו במיסים הנגבים מהציבור, מפירות נכסי הציבור, מופקד בידי הממשלה בנאמנות, כדי לעשות בו שימוש לטובת האזרחים. מאחר שכספי התקציב הם כספי הציבור, שמוחזקים בנאמנות בשמו של הציבור ובעבורו, על הממשלה לקבל את אישור נציגי הציבור – הכנסת – באשר לאופן השימוש בכספים אלה.
"פועל יוצא של האמור הוא כי על הממשלה לקבוע את סדרי העדיפויות התקציביים שלה ואת תוכניות הפעולה שלה לתקופת התקציב, ולהביא הצעת תקציב המשקפת את סדרי העדיפויות שלה ואת תוכניות הפעולה שלה לאישור הכנסת, כך שהיא תקבל מעמד של חוק.
"הממשלה אינה רשאית להוציא הוצאה תקציבית, להוציא הוצאה מותנית בהכנסה, להתחייב בהתחייבות תקציבית ארוכת טווח או למלא משרות מעבר לסכומים ולייעודים שנקבעו בסעיפים הרלוונטיים בחוק התקציב – – – בהמשך לכך נקבעו בחוק יסודות התקציב העקרונות העומדים בבסיס חוק התקציב השנתי. במסגרת זו קובע חוק יסודות התקציב את הפרטים של חוק התקציב השנתי ואת המבנה שלו, את סמכויות הממשלה להכניס שינויים בתקציב במהלך שנת הכספים של 2025, את דרכי השימוש ביתרות התקציב שלא נוצלו במסגרת שנת הכספים, את דרכי השימוש ברזרבות ועוד.
"בהתאם לעקרונות שנקבעו בחוק-היסוד ובחוק יסודות התקציב כאמור, נדרשת הממשלה להביא לאישור הכנסת הצעת חוק תקציב לכל שנת תקציב. חוק התקציב קובע לממשלה את היקף הסכומים המרבי שהיא רשאית להוציא בשנת תקציב מסוימת, אם כהוצאה ואם כהוצאה מותנית בהכנסה, את היקף הסכומים המרביים שלגביהם היא רשאית להתחייב גם מעבר לשנת התקציב, וכן את מכסת תקני כוח האדם המרבית שהיא רשאית למלא.
"יצוין כי התקציב של המדינה לשנת 2025 צפוי להיות מאושר במועד המאוחר ממועד תחילת שנת הכספים, ועל כן עד לאישורו תפעל הממשלה בהתאם להוראות סעיף 3ב לחוק-יסוד: משק המדינה, במתכונת של תקציב המשכי.
"תקציב המדינה משקף את סדרי העדיפויות המתוכננים של הממשלה, ומתייחס לצרכים שהיא רואה לנגד עיניה במועד גיבוש התקציב. התקציב מגובש מתוך ידיעה שצורכי המדינה משתנים ומתוך הבנה שאין כוונה לשתק את יכולתה של הממשלה להמשיך ולקבל החלטות ולקבוע מדיניות במהלך השנה – גם אם אלה משפיעים על התקציב. התקציב נקבע במסגרת היכולות הכלכליות והתקציביות הצפויות במועד גיבוש התקציב, לפי מיטב התחזיות בידי הממשלה באותו מועד, ומתוך ידיעה שתחזיות אלה לא ישקפו בהכרח את ביצועי המשק בפועל. תקציב המדינה גם משקף את תוכניות הפעולה המתוכננות של הממשלה בעת גיבוש התקציב, מתוך הבנה שהביצוע בפועל לא יתאם, ככל הנראה, באופן מלא לתוכניות הפעולה המתוכננות.
"חוק התקציב השנתי נסמך על הערכות ותחזיות הנערכות על ידי אנשי המקצוע בממשלה ובגופים אחרים במגזר הציבורי, כגון בנק ישראל והמוסד לביטוח הלאומי. ככל תחזית, אין ביכולתה להתאים באופן מלא לביצוע בפועל. אנשי המקצוע נדרשים לחזות את היקף הביצוע של המשק במהלך השנה, את שיעור המיסים שייגבו, את גובה ההוצאות שיידרשו ואת הרמה שבה יצליחו משרדי הממשלה השונים לבצע את תוכניותיהם – – – תחזיות ותכנונים העתידיים נסמכים במידה רבה על הערכות שיש בהן ממד משמעותי של חוסר ודאות. כך למשל, ההוצאה התקציבית מתבססת על הנחות מסוימות בדבר שיעור הגידול באוכלוסייה, גובה מדד המחירים לצרכן, היקף האבטלה, גובה הריבית, שיעורי מיצוי הטבות וסיוע ועוד הנחות רבות. אם יתברר שהתחזית אינה תואמת באופן מדויק למציאות, או כאשר מתחוללים שינויים בהערכות אלה, יש צורך לבצע במהלך השנה שינוי בתקציב" – כפי שנאלצנו לעשות רק בשנה האחרונה כתוצאה מהמלחמה. פירוט ההוצאות הקשורות בשינויים אלה אינו 'צפוי ומתוכנן' במועד קבלת חוק התקציב השנתי, ועל כן אינו יכול להיכלל בהתאם להוראות סעיף 3(א)(2) לחוק-היסוד".
"הדבר מקבל משנה תוקף השנה, לנוכח המצב הביטחוני שהחל ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), עם מתקפת הטרור הרצחני שבעקבותיה החלו פעולות צבאיות משמעותיות, הוכרז בצה"ל על מבצע חרבות ברזל והוכרז על מצב מיוחד בעורף. הצרכים הרבים שעלו בעקבות הלחימה והמצב המיוחד, ובכללם סיוע ושיקום העורף, חייבו הוצאות תקציביות משמעותיות כבר בשלהי שנת 2023 וסכומים משמעותיים אף יותר בשנת 2024, שלא נצפו בעת גיבוש ואישור חוקי התקציב לשנת 2023 ו-2024. לפיכך בוצעו תיקונים בחוק המסגרות הפיסקליות לצורך הצבת יעדים מרחיבים יותר לאותן שנים בלבד והוגשו חוקי תקציב נוספים בהן. בהמשך, בשל הימשכות המצב המיוחד בעורף בשנת 2024 ולנוכח הגידול בהוצאות האזרחיות הנובעות מהתארכות המלחמה, הוגדלה בחודש ספטמבר 2024 ההוצאה הממשלתית המותרת בשנת 2024, לצורך הוצאת סכום נוסף שלא נצפה בעת אישור חוק התקציב, וכן אושר חוק תקציב נוסף בשנת הכספים 2024. במקביל להגשת הצעת חוק זו, הוגשה הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית – – – להגדלת מגבלת ההוצאה והעלאת תקרת הגירעון, והצעת חוק תקציב נוסף לשנת 2024" – הלוואי שנגיע אליו כבר, שיעבור, בשעה טובה – "תקרת הגירעון והצעת חוק תקציב נוסף לשנת 2024 – – – לצורך הוצאות ביטחוניות בשל התמשכות הלחימה העצימה וגיוס המילואים המשמעותי ובשל מימון הוצאות שהיו צפויות להיות ממומנות מהסיוע האמריקאי – –"
"– – שחלקו אינו זמין לשימוש בשנת 2024, ולצורך הוצאות אזרחיות של תשלומי הריבית על החוב הממשלתי לנוכח עדכון תחזית תשלומי הריבית.
"לנוכח מצב דברים זה, במסגרת תיקון לחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית – – – (חוק המסגרות הפיסקליות), שמפורסם במקביל להצעת חוק זו, מוצע לקבוע כי בשנת 2025, נוסף על שיעור הגידול המחושב כאמור, סכום ההוצאה הממשלתית המותרת יגדל ב-12.4% נוספים. עוד מוצע שם, בשל חוסר ודאות זה בדבר המצב הביטחוני, כי סכום ההוצאה הממשלתית המותרת יוכל לגדול בשיעור נוסף של עד 1.9%, לצורך מימון הוצאות הדרושות לצרכים מיידיים הנובעים מהימשכות הפעולות הצבאיות המשמעותיות, ולמטרה זו בלבד, בהתקיים התנאים שייקבעו לעניין זה בתיקון לחוק יסודות התקציב, ובהם אם ראש הממשלה ושר האוצר, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, מצאו שהימשכות המלחמה ועצימותה בשנת 2025 או שהיקף היישובים שפונו או רועננו מצריכים הוצאה נוספת. במקרה כזה, ובכפוף לאישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ואישור הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון וועדת הכספים של הכנסת להקצאת הכספים, ההוצאה הממשלתית המותרת בשנת 2025 תגדל לצרכים האמורים בלבד, בסכום שנקבע.
"כמו כן, חלק ניכר מעבודת המטה בגיבוש הצעת חוק התקציב כרוך בהערכת מידת הוודאות להתממשות הצורך התקציבי – החל מהוצאות שרמת הוודאות לגביהן גבוהה יחסית ועד להוצאות שמידת סיכויי התממשותן נמוכה יותר. אילו היה ניתן במועד אישור התקציב לדעת את כל שייוודע בסוף השנה, היינו ב-31 בדצמבר שלה, בוודאי היה מתגלה שכמה וכמה פרויקטים שהיו אמורים להתממש כבר במהלך שנת התקציב, לא התממשו הלכה למעשה. גלוי וידוע כי חלק מהפרויקטים שאושרו לביצוע בשנת המהלך של התקציב לא התממשו הלכה למעשה, וכך מתגלה מדי שנה בתום שנת התקציב.
"מובן מאליו שתקצוב מלא של כל הפרויקטים המתוכננים אינו נבון ואינו ראוי. אם הממשלה מתכננת לבצע עשרה פרויקטים במהלך השנה, אך בסופו של דבר התממשו רק תשעה מהם, הרי שבשל העובדה שמסגרת התקציב כפופה למגבלות הפיסקליות שהוזכרו לעיל, הצורך לתקצב את הפרויקט הנוסף – שבסופו של דבר לא יֵצא אל הפועל – פוגע בצרכים התקציביים האחרים של הממשלה. גורמי המקצוע בממשלה נוטלים אפוא את רשימת הפרויקטים המתוכננת, את אומדן סיכויי הביצוע של כל אחד מהם, את סדרי העדיפויות של הממשלה ואת כלל ההשערות והתחזיות הנוגעות לקשיים שמימוש כל אחד מהפרויקטים עלול להיתקל בהם" – ויוצרים את הצעת חוק התקציב השנתי יחד עם ניהול הסיכונים.
"יצוין כי בהתאם להוראות סעיף 2(ב) לחוק יסודות התקציב, חוק התקציב השנתי יכלול את התקציב הרגיל, תקציב פיתוח וחשבון הון ותקציב המפעלים העסקיים – הוצאות ותחזית הכנסות. בשנת הכספים 2025 לא יהיו החזרי חוב לבנק ישראל ולכן הם לא נכללים בחוק התקציב לשנה זו.
"עוד יצוין כי מידע מפורט נוסף בדבר עיקרי התקציב ותוכנית תקציב רב-שנתית, הכולל, בין השאר, סקירה" של שנת הכספים 2025 – הסקירה הזו, הכללית, בדבר עיקרי ההתפתחויות, המדיניות הכלכלית – – –
אתה רוצה שאני אעשה הפסקת שתייה? אם אתה לא תדאג לי, מי ידאג לי? תגיד לי.
המדיניות הכלכלית – חשוב שהציבור ידע בדיוק את כל ההסבר לתקציב. אני מפרטת לכם אותו. מי שחבר כנסת ותיק כמוך יודע; יש פה הרבה חדשים שצריכים עוד ללמוד, אתה יודע, וגם בבית, הצופים בנו, כדי שפעם אחת יקבלו את כל דברי ההסבר לתקציב.
אז בוא נאמר כך: – – – "וכן את עיקרי ההוצאות ואת הפעולות של משרדי הממשלה השונים". וכל אלה מונחים פה על שולחן הכנסת ומפורסמים על ידי משרד האוצר גם לכל המעוניינים באתר האינטרנט של המשרד.
"בהתאם להוראות סעיף 2(ב) לחוק יסודות התקציב, לחוק התקציב השנתי יצורפו גם תחזית התקבולים וכל הנלוות וכן תחזית של סכומים של יגבו בשל הטבות מיסים. בהתאם לכך, תחזית התקבולים והמלוות לשנת הכספים 2025 וכן תחזית של סכומים שלא ייגבו בשל הטבות מיסים באותה שנת כספים, נכללים בעיקרי התקציב ומצורפים באופן זה גם לחוק התקציב. נוסף על כך, כבכל שנה, מפרסם משרד האוצר את פירוט התקציב של כל אחד ממשרדי הממשלה וגופים אחרים שנקבע להם סעיף תקציב נפרד, לרבות חלוקת סעיפי התקציב האמורים לתחומי פעולה ותוכניות וכן דברי הסבר לסעיפים אלה". זה מפרט פירוט של ממש של כל התקציב. פירוט התקציב גם מונח על שולחן הכנסת יחד עם הצעת חוק התקציב השנתי ומפורסם באתר לכל המעוניין לצפות בזה.
גם השנה, פירוט התקציב יכלול ביאורים לחוק התקציב. יהיה בו את ניהול הסיכונים והתחזיות, יהיו בו את עיקרי השינויים בתקציב וגם, בהמשך להחלטת ממשלה מס' 2084 מ-7 באוקטובר 2014, "שעניינה אימוץ המלצות הוועדה לבחינה מגדרית של תקציב המדינה בישראל, הוחלט על יישום של ניתוח מגדרי של תקציב המדינה. בהתאם לכך, משרדי הממשלה מונחים גם לערוך ניתוח של תקציבם ושל השימושים שלו ולפעול לגיבוש מדיניות וסדרי עדיפויות בהתבסס על הניתוח הזה". אני שמחה שהייתה לי הזכות, עוד בהיותי השרה לשוויון חברתי, להטמיע את הנושא הזה של התקציב המגדרי בתקציבי המדינה. אני שמחה שהאוצר מקפיד גם כן להמשיך את הקביעה הזאת בתקציב.
"נוסף על כך, בדומה למובא לצד חוקי התקציב לשנת 2023 ו-2024 שהונחו על שולחן הכנסת בחודש מרץ 2023, יובאו גם בשנת 2025 עיקרי הסיכומים התקציביים בין משרדי הממשלה ומשרד האוצר, אם יהיו כאלה".
בסעיף 1 "מוצע להגדיר את המונחים שנעשה בהם שימוש בהצעת חוק זו". בסעיף 2, הסעיף "קובע את סכום ההוצאה שרשאית הממשלה להוציא בשנת התקציב 2025. סכום ההוצאה הכולל המותר מחולק לסעיפי תקציב שונים, וכל סעיף מתייחס למשרד ממשלתי מסוים, לרשות ציבורית או לגוף ציבורי מסוימים או לנושא שבשל היקפו או חשיבותו נדרש לו סעיף תקציבי ייעודי. סעיפי התקציב מחולקים לתחומי פעולה שונים לפי הצורך. תחומי הפעולה מחולקים גם הם, לפי הצורך, לתוכניות שונות. החלוקה לתחומי פעולה ולתכניות, כאמור, מפורטת לגבי שנת הכספים 2025 בתוספת הראשונה – – – לעניין זה יש להבחין בין שני סכומים: בין סך התקציב, המשקף את סך כלל הוצאות הממשלה בשנת התקציב, ובין מגבלת ההוצאה הממשלתית לפי חוק המסגרות הפיסקליות – שאינה כוללת את ההוצאה הממשלתית לצורך החזר מרכיב הקרן בחובות של הממשלה שאינן חובות למוסד לביטוח לאומי.
"בחוק התקציב המוצע נכללים לעניין שנת התקציב 2025 הסכומים הנקובים להלן". אז סך התקציב, כפי שאמרתי בתחילת הנאום: 755 מיליארד, 906 מיליון ו-699,000 שקלים.
תראו, לאור זה שלא היה לכם נאום היום, שאתם בחרתם לא לדבר, חשבתי שאולי אתם לא הבנתם בדיוק את הנושא של התקציב, אז החלטתי לפרט לכם את כל דברי ההסבר לחוקי התקציב, על מנת שאולי בחוק הבא – התגעגענו לשמוע את קולכם, אז אולי גם נשמע אותו.
אני רוצה, בהקשר הזה, באמת לברך גם את שר האוצר, שלמרות המורכבות והאתגר שבהכנת התקציב הנוכחי לשנת 2025, עם אנשי המקצוע במשרדך, דאגנו להרבה מאוד מנועי צמיחה. הזכות שלי גם כן, סביב המשרד, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה – אני רוצה באמת לברך על הזכות הגדולה שהייתה בהקשר הזה להוביל בתוך התקציב תקציבים ייעודיים שיוכלו להוביל את המהפכות שאותן אנחנו רוצים להוביל. את המהפכה בבינה המלאכותית – אנחנו מובילים מהפכה היסטורית להטמעת הבינה המלאכותית גם במשרדי הממשלה, גם ברשויות המקומיות, תוך פרויקט AI, בינה מלאכותית, לכל ילד וילדה בישראל.
בשיתוף עם "סיסמה לכל תלמיד" אנחנו נתחיל בהתחלה עם 90 רשויות בפריפריה. בהמשך השנה, עם התקציבים – אני רוצה לברך את שר האוצר, כפי שאמרתי קודם, על ההקצאה של המשאבים למנועי הצמיחה בבינה המלאכותית – אנחנו נטפח ונפתח את זה בכל הרשויות בישראל. זוהי בשורה עצומה, שאנחנו נוכל גם לפעול להטמעת הבינה המלאכותית ברשויות, דבר שישדרג את כל השירותים העירוניים באמצעות בינה מלאכותית בכל הצרכים של הרשויות, על מנת שגם נצמצם את הפערים הדיגיטליים, נבטיח שכל ילד בישראל, במיוחד בפריפריה – גם בחברה הערבית, בחברה הדרוזית, הצ'רקסית, הבדואית – כולם יהיו חלק ממהפכת הבינה המלאכותית. הממשלה, למרות המצוקה היום – אנחנו נוביל כדי שכל הילדים יהיו מצוידים בכלים הטכנולוגיים של העתיד. זאת לא רק מהפכה טכנולוגית, אלא מהפכה חברתית שתיצור שוויון הזדמנויות אמיתי ותשפר את איכות החיים של כל אזרחי מדינת ישראל.
אני רוצה גם לשתף אתכם בבשורה הנוספת, של מרכזי הפיזיקה. כשהייתי פה רק השבוע והצגתי בפניכם את כל הנושא, בעקבות הצעה לסדר-היום של חברת הכנסת פרקש ועוד חברי כנסת נוספים, דיברתי איתכם על הנושא של מרכזי הפיזיקה. אני רוצה גם פה להודות לשר האוצר, שבאמת הרים איתי את הכפפה, ובימים האחרונים דאג להקצאת משאבים נוספים למרכזי פיזיקה נוספים: נוסף לארבעת המרכזים שהקמנו מתקציב 2024, עוד שלושה מרכזים נוספים – ולא שניים כפי שהיה אמור להיות. על כך אני בהחלט רוצה לברך אותו.
אני רוצה להבהיר מה זה אומר. כחלק מההמלצות של הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק, הודגשה החשיבות של מקצוע הפיזיקה כחלק מהגדרת מקצועות בגרות-טק, של 5 יחידות במתמטיקה, באנגלית, מדעי המחשב ופיזיקה. הפיזיקה זה תחום בסיס ייחודי.
נעביר לכם קצת שיעורים מעניינים היום.
כרגע אנחנו נדבר על המלצות הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק. הפיזיקה היא תחום בסיס ייחודי בלימודי המדעים, מעין שפת יסוד להבנת היקום וביסוס לפיתוח קוד יישומי AI. הפיזיקה הוא תחום שגם בצה"ל, האוניברסיטאות, התעשייה – כולם הדגישו אותו כתחום מקצוע נדרש במיוחד עבורם, ולצערנו הוא נמצא במחסור. בנוסף, בלימודי הפיזיקה נדרשת למידה התנסותית, היא דורשת שימוש בציוד יקר, מתקדם וחדשני.
בהמשך, בימים הבאים, אני אשמח להסביר לכם קצת יותר על התרומה המאוד-גדולה ועל סכומי הכסף שהוסיף האוצר, וזו הסיבה שאני עומדת כאן היום מעל הדוכן כדי לבקש מכולם להצביע על התקציב. אני חייבת לומר לכם שהתקציב לשנת 2025 הוא תקציב טוב. יש בו מנועי צמיחה חיוביים. אני רוצה לומר לכם שלמשל התקציב של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה אף גדל, והוא התקציב הגדול ביותר שהיה במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.
נוסף לזה, הוקצו גם כספים בתוספתי להייטק, תוספת של 500 מיליון שקלים, ועל כך אני רוצה להודות לך, השר סמוטריץ' – עד שאני כבר מפרגנת לך, בוא תיהנה מזה. עשית עבודת קודש בתקציב הנוכחי, עם כל המורכבות המאוד-קשה שהייתה, עם האתגרים הביטחוניים, והצגת תקציב שאפילו לאופוזיציה לא היה מה לומר עליו. אז אני שמחה ומברכת על כך וקוראת גם לאופוזיציה לתמוך בו, כי התקציב הוא נכון ועשוי בצורה טובה. תודה רבה.
2,582 מילים של גילה גמליאל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.