קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שר האוצר, יו"ר הקואליציה, טוב ששניכם פה. אני רוצה לדבר על אופנה חדשה בממשלת ישראל. האופנה החדשה, שימו לב, היא לסגור. אם זה לא מוצא חן בעינינו, בוא נסגור את זה. מה סגרנו השבוע? השבוע שר החוץ החדש גדעון סער לא אוהב את היחס של אירלנד. אז מה נעשה? בוא נסגור את השגרירות. רעיון טוב? רעיון רע? בואו נסגור.
לפני שבוע היה פה שר התקשורת קרעי. התאגיד – מה זה שווה אם אנחנו לא שולטים בו? אנחנו לא שולטים בו, מה נעשה? נסגור אותו. כלומר, לא נקרא לזה "לסגור", ניקח את התקציב ונסגור אותו. שר המשפטים יריב לוין – אנחנו לא מצליחים לשלוט בוועדה לבחירת שופטים, אז יאללה, בואו נסגור את העסק, לא נמנה, למה צריך את זה? יש לנו יועמ"שית, אנחנו לא שולטים ביועמ"שית, אז בן גביר רוצה לסגור אותה. דיבר כאן לפניי יואב סגלוביץ'. הזכיר את זה גם ראש מפלגת רע"מ, מנסור עבאס, ואמר כאן שבזמן ממשלת השינוי הייתה תוכנית למלחמה בפשיעה. הגיע השר בן גביר וסגר את התוכנית הזו, כי זה לא שלו. למה צריך את זה?
גבירותיי ורבותיי, אני יכול להמשיך עוד הרבה. אבל המגמה הזו של לסגור את מה שלא מוצא חן בעיניך, לפטר את הראש, להוריד את הראש, היא מגמה, תסלחו לי, גם ילדותית, גם לא דמוקרטית וגם רעה, רעה לציבור. הרי סופו של דבר, כשאתה סוגר משהו – אני יודע מעולם החינוך – כמעט בלתי אפשרי לפתוח אותו מחדש. היה לך בית ספר לא טוב, סגרת אותו, לפתוח אותו זה שנים.
אם אנחנו רוצים שינויים – אין בעיה. נעשה תהליכים, נוביל ההסכמות. אבל לסגור? אז ואטורי רוצה לסגור את צה"ל, וטלי רוצה לסגור את השב"כ, ודודי רוצה לסגור את יש עתיד, אבל הסגירה היא לא דרך. תודה רבה.
280 מילים של משה טור פז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.