קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, השבת נקרא בבתי הכנסת את פרשת מקץ, שמובילה אותנו לקראת היציאה לגלות הראשונה, גלות מצרים. היו צריכות לעבור 210 שנים עד לגאולתנו מאותה גלות ביציאת מצרים. במקביל, מחר בערב יחל חג החנוכה, שמהווה נקודת שיא בגאולה מהגלות השנייה, גלות בבל, גאולה שהחלה בהצהרת כורש אבל הגיעה לשיאה בעקבות ניצחון יהודה המכבי ובית חשמונאי. מסכם זאת הרמב"ם, ואני מצטט: "בבית שני כשמלכי יוון גזרו גזרות על ישראל וביטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטימאו הטהרות, וצר להם לישראל מאוד מפניהם ולחצום לחץ גדול, עד שריחם עליהם אלוקי אבותינו והושיעם מידם והצילם. וגברו בני חשמונאי הכוהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם. והעמידו מלך מן הכוהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנים עד החורבן השני", סוף ציטוט.
אדוני היושב-ראש, המילה "תפוצות" מטעה קצת. יש לי תחושה שלא לחינם פסקו אצלנו מלהשתמש במונח "גלות", אולי כי הוא נושא משמעות שלילית ואנחנו חוששים מלהישמע ביקורתיים או בעלי עמדה כלפי אחינו שבחרו להישאר בכל אותן הארצות. אבל זו אכן מציאות שלילית, היא לא בריאה. "מפני חטאינו גלינו מארצנו", כפי שמסביר רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי במשל הכרם, שכפי שהכרם מצליח דווקא כאשר הוא נטוע בהר שהכי מתאים לו מבחינת כל התנאים הסביבתיים, כך עם ישראל יכול להגיע למימוש ייעודי הרוחני דווקא בארץ ישראל.
כך כותב המהר"ל מפראג בספרו "נצח ישראל": "אין ספק כי הגלות הוא שינוי ויציאה מן הסדר, שה' יתברך סידר על אומה במקומה הראוי לה וסידר את ישראל במקום הראוי להם, שהוא ארץ ישראל. והגלות מן מקומם הוא שינוי ויציאה לגמרי. וכל הדברים כאשר הם יוצאים ממקום הטבעי, והם חוץ למקומם, אין להם עמידה במקום הבלתי-טבעי להם, רק הם חוזרים למקום הטבעי. כי אם היו נשארים במקומם הבלתי-טבעי להם, היה הבלתי-טבעי נעשה טבעי, ודבר זה אי-אפשר שיהיה הבלתי-טבעי נעשה בטבעי". הגלות היא לא רק המקום הבלתי-טבעי לעם ישראל, אלא, כפי שמתאר הנביא יחזקאל בחזון העצמות היבשות – הגלות כבית קברות ענק, בקעה מלאה עצמות שממנה הקדוש ברוך הוא גואל ומחיה אותנו. הגלות היא מציאות זמנית, שהתקיימה אומנם קרוב לאלפיים שנה, אבל באה לסיומה. הטיות שונות של השורש של "תפוצות" אכן מופיעות בתנ"ך, אבל בהקשר של הפצה ברחבי העולם, כזו שבסופו של דבר תתקבץ בחזרה לארץ ישראל.
אני לא שופט אף אחד לגבי החלטתו להישאר בגלות. כל אחד וההתמודדויות והקשיים שלו. עלינו לעסוק בהסברה ובחיזוק התודעה של מעלת הארץ, מעלת ארצנו הטובה. מדינת ישראל צריכה, כמובן, לחזק את הקשר עם הקהילות השונות שבגלות ולסייע להן, אבל הגיע הזמן שנחזור אל מושגי היסוד, שהיו פשוטים ומקובלים בעם ישראל לכל אורך הגלויות, לכל אורך הדורות, גם במהלך הגלות וגם בתהליך שיבת ציון, התנועה הציונית והקמת המדינה.
אתמול התפרסם סקר גאלופ על המדינות המאושרות בעולם, מאושרות באל"ף, לאנשים מתחת לגיל 30. ישראל במקום השני, למרות כל מה שעברנו השנה. מקומם של כל היהודים הוא בארץ ישראל, ולאחינו שבגלות אנו קוראים: שובו הביתה. פה בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות, וכמאמר הנביא: "ושב ה' אלוקיך את שבותך ורחמיך, ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה. אם יהיה נידחך בקצה השמים, משם יקבצך ה' אלוהיך ומשם ייקחך. והביאך ה' אלוקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשת, והיטיבך והרבך מאבותיך". תודה רבה.
511 מילים של אבי מעוז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.