קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לעשות הכרזה: אני מכריזה בזאת על מצווה חדשה. יש תרי"ג מצוות, אבל אני מוסיפה מצווה חדשה – מצווה להיות עריק. לא תרי"ג, תרי"ד. לא אני אמרתי, לא אני אמרתי. אלה דבריו של מנהיג הזרם הליטאי הרב משה הלל הירש.
נכון? מצווה נוספת. אני רוצה לצטט מדבריו של חגי, אביו של סמ"ר במילואים אלישע יהונתן לובר, זכרו לברכה, שנפל ברצועת עזה. כך הוא כותב: "מצוות העריקות. שמעת, יהונתן?" יהונתן זה הבן המת. "יש מצווה חדשה בתורה, 'מצווה להיות עריק'. איך פספסת את המצווה הזאת כשהסתערת על האויב? איך לא ידעת, כשהגנת בגופך על נשים, ילדים וזקנים, שאתה עובר על מצווה? חשבת שיש מצוות פיקוח נפש. חשבת שאתה מקיים מלחמת מצווה. חשבת שאתה עושה רצון השם. טעית. יש מצווה אחרת גדולה יותר, שלמה יותר, מפורשת כנראה בספר כלשהו שפספסת. מצוות העריקות. מצווה שמתן שכרה בצידה, שמאפשרת לך לחיות, ולהוריך לא להתאבל ולכאוב, ולאשתך לא להיות אלמנה מתגעגעת, ולילדיך לא להיות יתומים ללא אב. המצווה להיות עריק. לא התייעצת עם גדולי תורה 'נכונים'. שמעת לדוד המלך, לאברהם אבינו, ליהושע. טעית. מצווה להיות עריק. אז חבל שאתה לא מתהדר בכותרת 'ליטאי'. חבל שאתה לא נולדת לאלו שכן מקיימים מצווה, מצוות העריקות. חיית בטעות. מת בטעות. אבל הטעות הזו מקנה לך מקום של כבוד על כנפי השכינה. ובזכות הטעות הזו הליטאים יכולים ללמוד בלי הפרעה. ובגלל שטעית ילדים יכולים להגיע לגיל בר-מצווה, ונשים יכולות ללדת בבטחה, ואברכים להתפלל בקול ענות חלושה.
הרשה לי, כבוד הרב, לעוץ לך עצה. הכאב שהסבת לי ולרבים אחרים גדול מנשוא. אם זו לא אונאת דברים, אני כנראה לא מבין כלום בהלכה. ולכן, אנא, דבר על חשיבות לימוד התורה. על הצורך בבחורים שילמדו בלי הפסקה, ואל תקטין 'על הדרך' את המצווה הגדולה שעליה מסרו נפשם רבים כל כך, שלמים כל כך, תלמידי חכמים כל כך. כל כך יראי שמיים ואוהבי ה'. אנא, ליבנו פצוע, ומתוך שדמעתנו מצויה, אונאתנו קרובה וצערנו בוקע שמיים ומגיע עד כיסא הכבוד".
313 מילים של מטי צרפתי הרכבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.