קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, בימים האלה אנחנו כבר התחלנו לדון על תקציב המדינה, תקציב שמגלם פגיעה עמוקה באזרחי מדינת ישראל. דור שלם של ישראלים הולך למצוא את עצמו חסר אונים בשנים הקרובות בגלל ההשלכות של התקציב הזה. את הממשלה נראה שזה לא מעניין, היא מעדיפה לעצום עיניים ולהתעלם מהמציאות. יש כאלה שאפילו קוראים לתקציב הזה נס גלוי. הגזרות הכלכליות של התקציב מוטלות בזו אחר זו על הכתפיים של החלשים ביותר. המטרה של שר האוצר היא לקצץ, לקצץ אצל כולם. אבל מי שהולך לסבול הכי הרבה מהקיצוצים האלה זה דווקא אותם אזרחים שגם אין להם.
הזנחת האנשים החלשים בחברה היא הפקרה. אלה לא ערכי הציונות וגם לא ערכי היהדות. איפה הכבוד להורים שלנו, לסבים ולסבתות שלנו? זו התעלמות מכוונת מהצורך האנושי הבסיסי ביותר ביהדות – לדאוג לחלשים בחברה, אלה שלא משמיעים את קולם. לפני שהממשלה מושיטה יד לכיסם של הקשישים העניים, האנשים השקופים, כדאי שתתחיל לחתוך במנגנונים המיותרים ובהסכמים הקואליציוניים שנועדו לקנות לה שקט פוליטי. במקום זה אנחנו עדים להקמה של עוד ועוד משרדים מיותרים ועוד ג'ובים פוליטיים. הממשלה הזו מוכיחה שהיא לא דואגת לצמצום פערים. זו ממשלה שממשיכה להעמיק את הקרע החברתי תוך שהיא הופכת את נושאי הנטל לשק החבטות שלה. מה עוד צריך לקרות כדי שהממשלה תתעורר?
אפשר לקחת את הביטוח הסיעודי כדוגמה לאוזלת היד של הממשלה הזאת. למה חולים סיעודיים הופכים להיות מופקרים? למה שקשישים יישארו ללא ביטוח סיעודי? למה שיותר מ-2.5 מיליון ישראלים ימצאו את עצמם בעוד חודש ללא שום כיסוי ביטוחי סיעודי?
אדוני היושב-ראש, אסור לנו לתת יד למה שקורה כאן. מגיע לציבור הישראלי צדק חברתי אמיתי וממשלה שמחויבת להחזיר את הערכים שלה לשולחן ולסדר-היום. תודה.
261 מילים של טטיאנה מזרסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.