קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, יש לי שלוש דקות, והתלבטתי היום במה להתמקד קודם, על מה לדבר קודם, כי אני באמת באמת לא מצליחה לישון בלילות. אין לי טיפה של שלוות נפש, אפילו לחמש דקות ביום. ואני, מה לעשות, חייבת לפתוח בשר לביטחון לאומי, כי סיפורי האימה שמגיעים ממנו הם פשוט – אי-אפשר בכלל לתאר.
יש לי תחושה – מגיעים לכאן נבחרי ציבור שמייצגים פלח באוכלוסייה. אבל ברגע שהם מגיעים לכנסת והופכים להיות שרים, עליהם לזכור ששרים צריכים לייצג את כל המורכבות של האוכלוסייה של מדינת ישראל. בתור שר אתה לא יכול להמשיך ולייצג פלח כזה קטן. נדמה שיש פה שר שעושה הכול, אבל הכול, כדי להבעיר אש, ורק כדי להצדיק את המעשים חסרי האחריות שלו, כמו חלוקת נשקים לכל דורש בלי שום קריטריון מינימלי. אז אתמול הוא לקח חבורה של ילדים ונערים ועלה איתם להר הבית. אין לנו מספיק צרות במזרח התיכון, אז בואו ננסה להבעיר את האש עוד יותר. לא רק שהם עלו להר הבית. התפללו בצורה מכובדת? לא. מה הם עשו? צילמו סרטונים מתריסים והפיצו בכל פלטפורמה אפשרית, כדי אולי להתסיס.
אם זה לא יעבוד לו, אז הוא אמר: אני ארד לנגב – בתקופה הכי מורכבת בנגב, כשאנחנו על כרעי תרנגולת, כשמערכת יחסים בנגב היא מורכבת, היא קשה – ואני אהרוס כמה בתים. אני לא בעד בנייה לא חוקית, אבל אין קשר. צריך לדעת מתי לעשות את זה ואיך לעשות את זה. הוא חושב שלתושבי באר שבע, אופקים, נתיבות, עומר, אכפת שהוא הלך והרס כמה מבנים לא חוקיים? את מי זה מעניין כרגע, בטח אחרי 7 באוקטובר, עם שותפות הגורל, הערבות ההדדית שהתגלתה? זה מה שמעניין עכשיו את השר לביטחון לאומי?
אני ונאור היינו השבוע בלוד, ואנחנו לא רוצים לתאר לכם מה קורה שם ואיך זה נראה. אני לא מדברת על רמה בסיסית של להאיר פיזית רחובות חשוכים שאי-אפשר להלך בהם, חושך; אני מדברת על דברים בסיסיים שלא קורים שם. ולדעתי, יום אחרי שהיינו שם היה שם רצח, או באותו היום.
אז לפני שאתה רץ ומנסה להצית אש, גם בנגב, שבינתיים שומר על שקט, תטפל בדברים שלשמם נבחרת. תודה.
333 מילים של יסמין פרידמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.