שר ביטחון לאומי כושל שאינו מצליח לטפל בפשיעה הגואה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

חבריי חברי הכנסת, הייתי כאן בתחילת הדיון והקשבתי בקשב רב לשרה מאי גולן, שעלתה לכאן – נעזוב את הצד האישי, אורית, שזה, אנחנו – כבר ידוע, ההתפרצויות האלה, אבל תחשבו: היא עולה לכאן לבמה ומתחילה לדבר ולפרוס משנה שנשמעת כאילו הגיעה ממאדים: הביטחון – הכול מושלם; המילואימניקים – הכול בסדר. עזבו את הציוד, עזבו מה שקורה שם, עזבו את המחסור בכוח אדם. הביטחון – כאילו היא לא חיה במדינת ישראל. כאילו חיזבאללה לא כבש את הצד הצפוני, אוקיי? את שטח האזור הצפוני שלנו, כאילו ההרתעה לא נשחקה, כאילו מדינת ישראל – החיילים שלנו לא עומדים במצב סטטי ולא מגיבים. כאילו הכול בסדר. אין, עשרות אלפי, מאות אלפי עקורים מבתיהם – אין. תושבים נהרגים בגולן, שדות נשרפים, בתים נשרפים – אין, הביטחון מושלם. זה מפיה של השרה מאי גולן.

ואחר כך היא מתחילה לספר לנו על הכלכלה ואיך הכלכלה כל כך איתנה וכמה הם עשו כדי שהכלכלה הזו תהיה חזקה וטובה ושאף אחד לא מדבר על זה. אם יש משהו או כמה דברים שז'בוטינסקי היה מדבר עליהם – הדבר הראשון היה קיר הברזל, קיר הברזל: ההרתעה שלנו, הכוח שלנו, העוצמה שלנו. הם שחקו אותם עד דק.

הכלכלה – עד כמה אין ביטחון בלי כלכלה, וכשאתם מרסקים את הכלכלה לא יהיה ביטחון. מאיפה תשלמו על תחמושת? מאיפה תשלמו למילואימניקים? מאיפה היציבות לעורף? הכלכלה היא הדבר החשוב ביותר, וכשהיא עולה לפה, ממש כמו שהממשלה הזו עושה – פשוט עוצמת את העיניים ומתעלמת מהבעיות כדי לא לטפל בהן. אז אמרתי, אני אולי אביא איזה שיעור קטן בכלכלה, כדי שהשרה מאי גולן אולי תפתח את האוזניים ותפתח את העיניים ותרד לשטח לדבר עם העסקים בצפון ועם העסקים בדרום ותראה את הקושי הכלכלי האמיתי.

אז כשאנחנו יושבים בוועדת כספים, אנחנו שומעים יום-יום עד כמה הגירעון גדל. הינה, פורסמו הנתונים שהגירעון במשק ממשיך לעלות. הגירעון כבר מגיע ל-7.6% מהתוצר, והרמה הכי גבוהה של הגירעון שהיינו אמורים להגיע אליה עד לסוף שנת 2024 – כלומר יש לנו עוד שישה חודשים – הייתה אמורה להיות 6.6%, כלומר התקציב לא מאורגן לכמות המטורפת של הכספים שהקואליציה הזאת מוציאה.

עכשיו, בסיטואציה כזאת, כשאנחנו מבינים שההוצאות – כל משק בית רגיל מכיר את זה; יש לנו הרבה הוצאות, מתחילים לחסוך, מקצצים איפה שאפשר. אבל אין קיצוצים בשומן העודף. הם עושים קיצוצים בבשר במקום לטפל קודם כול בכספים הקואליציוניים, במשרדי הממשלה מיותרים, בדברים האלה שצריך לקצץ בהם.

יותר מזה, היא מתעלמת מהעובדות. היא מדברת איתי על המדדים ומדד תל אביב, והיא מתעלמת מהעובדה שגיוסי ההון של ההייטק הישראלי ירדו ברמה ניכרת. מדברים פה על זה שברבעון הראשון של 2024 הייתה ירידה של 55% לעומת הרבעון הקודם. ההשקעות בהייטק, ההשקעות הזרות האלה, הן חלק ממנוע צמיחה כלכלית שמחזיק אותנו על הרגליים. יש לנו כאן טבלאות, והבאתי לה – חבל שהיא לא נמצאת, כי נראה לי שהיא הייתה יכולה להעשיר את הידע שלה בתחום הכלכלי, אבל יש כאן טבלאות שמראות שכמעט 20% מההכנסות של המשק, של המדינה, נשענים על ההייטק. כשההשקעות מצטמצמות, כשאנחנו מתחילים להבין שאנחנו נכנסים בעצם למצב שבו ההכנסות יורדות, הגירעון עולה ואין צמצום בממשלה, אנחנו נכנסים למלכודת כלכלית.

עצימת העיניים הזו היא סכנה למדינה. היא לא רק סכנה כלכלית אלא היא סכנה ביטחונית. המעט שהייתי מצפה משרה – מהשרה מאי גולן אולי קצת פחות, כנראה, אבל משרה בממשלת ישראל – הוא להסתכל לציבור הישראלי בעיניים ולומר להם באומץ: יש לנו את הבעיות האלה, וכך נפתור אותן – במקום להמשיך להעלים עין, לעצום את העיניים ולטמון את הראש בחול. תודה.