קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה לך, גברתי היושבת בראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש רק חצי דקה להשתתף בצערה של משפחת דרעי בלכתו של הרב הגאון הרב יהודה דרעי, שזכיתי להכיר אותו מקרוב, ולשלוח תנחומים ליושב-ראש התנועה הרב אריה דרעי ואחיו, וכמובן לרבנית מרים, שתחיה, אשתו של הגאון הרב יהודה דרעי, לבניו, לבנו ממשיך דרכו רבי אברהם דרעי, וכן לבנותיו, לחתניו ולכלותיו. שהקדוש ברוך הוא יעזור שלא ידעו עוד צער ולא יוסיפו לדאבה עוד.
במעבר חד, כולם אמרו מה זה מחבל נוח'בה, איך זה מסתדר, רצח של מחבל נוח'בה, אז אין צורך להאריך בדברים האלה, אבל אני רוצה לשאול: גם משטרת ישראל שהגיעה לעצור את אותם אלה, אותם אלה שחפים מפשע, שהלכו לעשות בסך הכול חסד – חסד, אין משהו אחר; מסרו את נפשם על חסד. הרי הם לא היו חייבים. הזכרתם את סער סלע, ויש את ישראל ביטון. ישראל ביטון הוא מתנדב באיחוד הצלה, חובש. הוא יכול היה להגיד באותו היום: מה אני צריך לצאת? כמו שרבים עשו. יכול היה להישאר במקום הכי בטוח עם הילדים שלו, עם משפחתו; יכול היה להגיד: למה אני צריך את כל זה? אבל מסר ואמר: אני קם והולך. על הדרך, הוא מספר את זה, באו שוטרים, ביקשו מהם לקחת את המחבל הזה כשהוא אזוק באזיקונים: תעבירו אותו, מחכים לכם שב"כ שם. הם לוקחים אותו, ובדרך הוא מנסה לחסל אותם, הוא מנסה להעיף אותם, אותו מחבל נוח'בה רוצח. בסוף, מה הוא מספר? שבאים אליו, קופצים עליו שוטרים, לוקחים לו את הנשק, מחפשים בנשק שלו שאולי הוא בלי רישיון. מאשימים אותם שהם גם בלי רישיון.
תגידו, מה אתם רוצים שהוא יגיד לילדים שלו, שלא יתנדבו? שלא ילכו להירתם? שלא ילכו לסייע? נראה לכם שזה הגיוני בכלל לחשוב על דבר כזה? אני רוצה לדעת. אנחנו נמצאים באיזה מקום של קצת בלבול, כבר הרבה אנשים מאבדים את העשתונות. אנחנו נמצאים ב-7 באוקטובר, כשצה"ל עדיין לא התעורר למה שקרה שם, לא המשטרה. זה קרה לכולנו בהפתעה. רואים מחבלי נוח'בה שנכנסים. הרי כל אחד שנכנס משם היה בגדר מחבל, לא שום דבר אחר. גם אותו זקן קשיש שנכנס אלינו עם המקל הזה – במקום היה צריך לחסל אותו. אז אנחנו מדברים על אותם אלה שחיסלו את אותו אחד עם אזיקונים כשהוא מנסה לחסל אותם בחזרה? באמת אני לא מבין את זה. מה רציתם, שאולי גם ניתן לו לשתות? אולי גם סיגריה לתת לו?
אבל אתם יודעים מה, זאת הבעיה שלנו. כשהם מגיעים לפה, הם מקבלים בית מלון. משחררים אותם אחר כך בלי כלום. בגלל זה יש להם עוד עזות להגיד שאלה רצחו את מחבלי נוח'בה.
אני מקווה שהיום כבר לא, אבל אני רק רוצה להגיד לכם דבר אחד – אני אסיים, ביקשתי את חצי הדקה הזאת: אני אומר למשטרת ישראל ואומר לפרקליטות, אדוני השר, שצריך לנהוג עם אותם אלה ששלחו לעצור אותם בחומרה.
לא יכול להיות שהמשטרה תמשיך ותבקש בשבילם פעם אחר פעם עוד יום ועוד יום בכלא. תגידו, השתגעתם? תודה רבה.
462 מילים של ינון אזולאי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.