קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מה זה בכלל מחבל נוח'בה? רגע רגע רגע, אני מנסה להבין, אני שמעתי שיש מישהו המואשם ברצח מחבל נוח'בה. איך אפשר בכלל לרצוח מחבל נוח'בה? מה זה מחבל נוח'בה? הינה, תזכורת לכל מי הספיק לשכוח: מחבלי הנוח'בה הם יחידה חמאס-נאצית שהוכשרה באימונים אינטנסיביים להסתער, להתעלל, לרצוח, לחטוף, לאנוס, לשרוף בחיים, לעקור איברים, לערוף ראשים ולטבוח באכזריות מעולל ועד זקן.
ב-7 באוקטובר מחבלי הנוח'בה הפתיעו את כולנו כאשר הם עשו את כל מה שהם הוכשרו לו, מתוך אכזריות שגם בעוד שנים רבות לא נצליח להכיל את ממדיה, וכבר יש מי שמעז לשכוח ודואג להשכיח אותה. בואו נדייק את הטרמינולוגיה: את מחבלי הנוח'בה לא רוצחים – מחסלים אותם, משמידים ללא רחם. עכשיו אתם תבחרו את מי אתם משרתים.
אני מבקשת שנזכור מי הם אותם האשמים ברצח: אלה אזרחים אמיצים שביום הטבח, ברגע ששמעו על המתקפה, לא היססו – הם עזבו הכול ויצאו לעבר אזור הקרבות בדרום. רבים מהם היו אזרחים מן השורה, ללא הכשרה צבאית. הם נכנסו ליישובים המותקפים, ובידיים חשופות, תוך סיכון חיים ממשי, חילצו פצועים תחת אש, הגנו על אזרחים ולקחו חלק פעיל בלחימה. רבים מהם שילמו בחייהם, אך הצילו מאות אחרים.
ובמקום להוקיר אותם, רודפים אותם. איך אפשר להשתמש במונח "רצח" כשמדובר בחיסול של מחבלים? איך הדעת משתבשת כל כך שבשביל חיסול פוליטי כזה או אחר מסכים פרקליט המדינה לכנות את המרצחים הללו "תושבי עזה"? זוהי בגידה בקורבנות הטבח ובמתנדבים האמיצים שהקריבו הכול. הטרמינולוגיה איננה תמימה. המילים הללו נבחרו בקפידה, והן חושפות את המגמה המסוכנת של נרמול הזוועות; הן מבטאות את הרצון הפתולוגי לייצר שוויון מעוות בין הצדדים. זוהי אותה קונספציה הרסנית שהובילה לאסון בשמחת תורה, והיא ממשיכה לשלוט בראשי הפקידות הבכירה. הגיע הזמן לשים סוף לקונספציה המסוכנת הזאת. עלינו לחזק את ידי הלוחמים והמתנדבים, ובוודאי בוודאי שלא לרדוף אותם. חובה לאפשר לנבחרי הציבור למלא את תפקידם ללא איומים מגורמי אכיפת החוק.
בשבוע שעבר נחשף כי הפרקליטות הצבאית לא מאפשרת לחסל שוטרי חמאס כל עוד לא הוכחה מעורבותם בטרור. על פי הדיווח – –
– – גם אם ידוע שמדובר באיש חמאס, וגם אם הוא חמוש, עדיין יהיה אסור להרוג אותו בלי לברר את מעורבותו בטרור.
עלינו לזכור ולהוקיר את גבורת המתנדבים. הם מייצגים את הרוח הישראלית במיטבה – הקרבה, אחווה ואומץ מול הרוע. הם הוכיחו שגם ברגעי משבר החברה הישראלית מתאגדת ומגלה עוצמה אדירה.
366 מילים של לימור סון הר מלך. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.