התנהלות הפרקליטות והמשטרה בחקירת הלוחמים בגין "רצח מחבל נוח'בה"

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, רצח מחבלי נוח'בה, רצח מחבלי נוח'בה – באיזה עולם המשפט הזה בכלל מסתדר תחבירית? גיבורים שב-7 באוקטובר עזבו הכול, שמו הכול בצד, יצאו בחירוף נפש להגן על כולנו, ומואשמים עכשיו ברצח של המחבלים האלה.

לוחמי צה"ל ש"זוכים", במירכאות כפולות ומכופלות, לביקורים של רשויות האכיפה, ששוברים להם את הבית, מפרקים את הארונות, כאילו הם מאחרוני העבריינים – באיזה עולם לוחם צה"ל שיצא מהבית בידיעה שיש מצב שהוא לא חוזר, העיקר להגן על המדינה הזאת, נקרא רוצח? באיזה עולם? אחד מהם, סער אופיר, שנחשפתי אתמול לסיפור שלו ופשוט הזדעזעתי, מספר שהוא מגיע הביתה, הוא רואה את כל החדר שלו שבור – הוא אחד הנאשמים באותה האשמה הזויה של רצח הנוח'בות. הוא מגיע אתמול לערוץ 14 ומספר את הסיפור שלו, מספר אותו מדם ליבו. הוא מספר על התחושות הקשות, על ההשפלה, על התחושה של הבגידה, לפי דבריו, שהוא חש מידיהן של רשויות אכיפת החוק במדינת ישראל.

ב-7 באוקטובר סער יוצא להגן על שוטרי משטרת ישראל; שם חוסם עורקים לאחד, מגן על גופות של שוטרים אחרים, מבצע חילוץ תחת אש, ובסוף הוא מוצא את עצמו עומד מול שוטר בחקירה שאומר לו את המשפט שבאמת שובר את כל השיאים: אתה לא יותר טוב מהמחבלים. אני עומד כאן ואני פשוט מתבייש – אני מתבייש בשמם של השוטרים שנכנסו לבית של אותו חייל ופירקו אותו באופן שבו הם פעלו; אני מתבייש בשמו של החוקר שהעז בכלל להשוות לוחם צה"ל למחבלי החמאס הנאצים. גם אם אתם עושים את העבודה שלכם, יש דרך – יש דרך לעמוד מול הלוחמים שלנו, יש דרך להתייחס אליהם, גם אם אתם משוכנעים שהם עשו טעות.

אני רוצה לפנות מכאן גם לפרקליט המדינה עמית איסמן. אני רוצה באמת לשאול אותך שאלה פשוטה: איך אתה יכול? איך אתה ישן בלילה? אתה באמת לא מבין שבלי הלוחמים האלה לא היית יכול לשבת כאן בכלל?

אבל חברים, העם הזה חזק יותר מהכול. החיבוק שהלוחמים האלה מקבלים מאז אותה האשמה הזויה הוא מדהים. הם יצאו למשימה קדושה להציל חיים. בשביל זה הם יצאו. זה הדבר הנעלה מבחינתם. כולנו, כולנו מצדיעים לכם וחייבים לכם הכול.

אני באמת מבקש מכאן לחזק את הלוחמים שלנו, להצדיע להם. אתם באמת דור של אריות, עם של לוחמי-על, ואני בטוח שכל עם ישראל מאוחד מאחוריכם ומצדיע לכם. תודה רבה.