אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חייבת לציין לפני שאתחיל שאני לא הבנתי מה הקשר, חבר הכנסת חמד עמאר, בין כל מה שאמרת פה על הדוכן לבין הצעת האי-אמון שלכם. באמת, שום קשר בעליל.
קראתי. אני עונה לה תכף. תכף אני גם אענה לעניין, אבל קצת כיוון, חבר הכנסת עמאר. אני מבינה שהמפלגה שלך – – –
למה אתה צועק? שומעים אותך מפה. גם פה שמעו אותך חזק נורא.
לא הבנתי למה אתה צועק.
טוב, האמת שהתבוננתי בהצעת האי-אמון והייתי חייבת להגיד ששפשפתי את העיניים שלי שוב ושוב על מנת לקרוא מי החתומים עליה. קודם כול, חבר הכנסת פורר – שאני מבינה שהוא נמצא עכשיו באבל על אחיו, אז כמובן כולנו פה משתתפים בצערו ומאחלים שלא ידע עוד צער, ואני מבינה שאתה, חבר הכנסת חמד עמאר, מחליף אותו – וחברו לממשלת הריפוי והשינוי, חבר הכנסת אלקין, הגישו הצעת אי-אמון לאור דאגתם הבאמת-מאוד עמוקה למעמדנו בעולם: החרמות האקדמיים והמסחר, הנטל הכלכלי והגישה הביטחונית התבוסתנית בכלל ובצפון בפרט, כלשונם. כן? כלשונכם.
ובכן, ממשלת ישראל מנהלת את המלחמה הארוכה והיקרה מיום הקמתה. עוצמת אש שלא נראתה; מאסה של אמצעים וכוחות שפועלים בגזרות שונות במקביל. מדינת ישראל בחרה להתמקד עד היום בחזית הדרומית על מנת לעמוד ביעדי המלחמה שהיא הגדירה: חיסול היכולות האזרחיות והצבאיות של הטרוריסטים בחמאס והחזרת החטופים והחטופות לביתם במהרה. במקביל החליטה הממשלה, כחלק מערך עליון, לשמור על חיי אזרחיה ולהעביר אותם למקום בטוח. ביטחונם וחייהם הם בראש בסדר העדיפויות שלנו, בניגוד לאויבינו, שרואים במות אזרחיהם מנוף פוליטי בין-לאומי.
צה"ל גובה מחירים קשים מהחיזבאללה, הן בחיי אדם והן ברכוש. לא בכדי מנהיג חיזבאללה רואה את אור השמש רק באמצעות הטלוויזיה או באמצעות דמיון מודרך. צה"ל, בניגוד לטענתכם, אינו צבא מדשדש. צה"ל הוא צבא מתמרן בין טקטיקות צבאיות לצד מדיניות חוץ בין-לאומית שמנוהלת על ידי ניסיון רב ובתנאים לא פשוטים. לוחמינו מקיימים לחימה פורצת דרך בטכנולוגיות ובשיטות שמתפתחות תוך כדי לחימה. לוחמינו הגיבורים מתמודדים מול מנהרות וסביבה צפופה ששום צבא בעולם לא התמודד איתה מעולם. לא בכדי כבר לא רואים שום חמאסניק על מדים; כולם בורחים כשלגופם תחתונים וגופייה, או מחוסלים אחד אחרי השני.
במלחמה מסוג זה דרוש זמן. אני בטוחה, חבר הכנסת עמאר וחברכם לבקשה חבר הכנסת אלקין, כולכם נציגי ממשלת השינוי והריפוי – במיוחד אלקין, שהיה נציג השינוי והריפוי למאמצי התיווך הבין-לאומיים בין רוסיה לאוקראינה. הוא בטח כבר סיפר לכם במפלגה איך כל הערכות המודיעין, וכמובן הפרשנים המהוללים באולפנים, היו בדעה אחת כולם. מה הייתה הדעה? שרוסיה תכבוש את אוקראינה בתוך שבוע ימים. והמציאות, כמו תמיד, הפוכה, והמעצמה רוסיה כבר למעלה משנתיים נלחמת.
אנחנו, בניגוד להם, נלחמים על חיינו ועל ההרתעה במלחמה שהיא מהצודקות שידעה מדינת ישראל אי פעם. הממשלה הזו עומדת איתן מול איומים מכלל הגזרות. הממשלה הזו, בניגוד לממשלה הקודמת, לא מתכוונת לוותר על אף סנטימטר של שטח ריבוני. גם, חבר הכנסת עמאר, לא לאחר שיגור הפחדה של כמה מזל"טים – כפי שהיה בתקופתכם, להזכירך.
אזרחי ישראל חכמים מדי; הם חכמים מכדי שתוכל לספר להם סיפורים ומעשיות, שזה היה בים, בים זה היה. לא כאן, זה היה בים. אתה זוכר את זה, חבר הכנסת עמאר? טוב שחמאס לא שיגר בתקופתכם כמה רחפנים, כי כבר הייתם מוסרים את חוף זיקים או את אשקלון. למה? כי זה היה בים. בים. כפי שידוע לכם, חברי האופוזיציה, לא בכדי אזרחי ישראל הושיבו אתכם בצד הזה וחלקים מובילים ומכובדים מהממשלה שהרכבתם כבר הוצאו מחוץ לבית הזה.
אגב, חבר הכנסת קריב, אם כבר דיברת, אחד מהם הוא המנהיג החדש של המפלגה שלכם, המפלגה האבודה – מפלגת האבודה, לא העבודה – שאזרחי ישראל הראו לו את הדלת החוצה והוא מעוניין לחזור באמצעות הפיכה בחזרה פנימה.
הרי הם ראו מה שעשיתם בזמן כהונתכם. חבר הכנסת עמאר, ראש מפלגתך הוביל את ישראל לחמש מערכות בחירות, לאור דרישתו המיידית – למה? לחקיקת חוק הגיוס. אז נשאלת השאלה, שאלה קטנה, תמוהה שכזאת: למה לא חוקקתם את החוק תוך 72 שעות מיום השבעת הממשלה? למה? הרי הוא הגדיל ואמר, ראש מפלגתך, שאם הוא שר הביטחון, אז תוך 24 שעות הנייה מחוסל. אז למה לא חיסלתם? למה אתם לא עושים את כל מה שאתם אומרים? או שיש פער בין דיבורים למעשים? בממשלה אחת זה היה בגלל ביבי ובממשלה אחרת זה בגלל טיבי, נכון?
נכון מאוד. אני שומעת ולא מאמינה איך עכשיו אתם מספרים שליברמן חזה את כל תוכניות חמאס לפרטי-פרטים עוד לפני שנים. כך אתם מספרים. לא יודעת מי מאמין, אבל כך אתם מספרים. לא הבנתי, איך זה יכול להיות שראיתם איום קיומי חשוב יותר במחירי המיסים על קוקה קולה במקום לדרוש לפעול בעזה? איך זה יכול להיות? תגיד לי אתה. או שפשוט סמכתם על שיקול דעתו וניסיונו הרב, העשיר והגדול של ראש ממשלת ישראל יאיר לפיד – שקבע נחרצות, נחרצות, להזכירך, שבמשמרת שלו זה לעולם לא היה קורה. לעולם. בדיוק, אגב, כפי שהוא תיאר ואמר: אני כל בוקר, כשנכנסתי למשרד ראש הממשלה, הייתי אומר למזכיר הצבאי בוקר טוב. ברוך השם שהוא היה אומר את זה. באמת, אנחנו מתגעגעים לימים.
חברי האופוזיציה, הממשלה הזו אחידה בדעותיה, למקרה שיש לכם ספק, לגבי מטרות המלחמה. הממשלה הזו אינה כפופה ומחכה להנחיות ממועצת השורא כפי שאתם עשיתם, וכל אזרחי ישראל ראו כיצד הממשלה שבה אתם הייתם חברים היו סמוכים ליד הרדיו ביום 11 במאי 2022 בשעה 12:00, מחכים כולכם יחד עם אזרחי ישראל לתוצאות ודרישות מהמועצה, אם להשאיר אתכם ישובים על הכיסא. הרי כיסאותיכם בממשלה אז היו רעועים ככה, אז התלבטנו, או שהם התלבטו, אם לשלוח אתכם למקום שבו אתם ישובים היום, וראינו לאן נשלחתם. האמת, כשראיתי את זה לא יכולתי שלא לעשות השוואה נורא בסיסית לאזרחים ביום הכרזת המדינה, אזרחי ישראל, כמובן, כשהם ישבו סמוכים לרדיו וחיכו לתוצאות הצבעת האו"ם על הקמתה של מדינת ישראל. השוואה עצובה, אך מה לעשות, השוואה שחייבים לעשות. למען הסר ספק, הממשלה הזו והעומד בראשה קיבלו את אמונו המלא של העם. למען הסר ספק.
עדיין, עדיין. עדיין, חבר הכנסת. עדיין.
הממשלה הזו דבקה ברצונו המלא של הרוב המוחלט של העם, שרוצה ניצחון על הנאצים שבחמאס והחזרת כלל החטופות והחטופים לביתם. כל זה, בעוד במחנה שאתם כולכם שייכים לו מפגינים מהחודש הראשון של המלחמה כדי שנעצור את הלחימה ונחתום על הסכם כניעה, מה שאתם קוראים לו: בכל מחיר. לממשלה הזו יש אחריות מלאה שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. המחיר הפוליטי – אשר יהיה. הממשלה הזו והעומד בראשה קראה וקוראת לאחדות, כפי שרוב אזרחי ישראל ובראשם הלוחמים הגיבורים דורשים, כמונו. לא מספיק לפזר סיסמאות חלולות על אחדות או ממלכתיות.
לפני 48 שנים, לאחר מבצע יהונתן, עמד מעל דוכן זה ראש האופוזיציה מר מנחם בגין, זיכרונו לברכה, ואמר את הדברים הבאים: "אנו נותנים כבוד היום בשם האומה כולה לצבאנו. לרמטכ"ל ועוזריו, למפקדים ולחיילים, אשר הוכיחו כי אומנם כן, חודש דור המכבים בימינו. מבקש אני לומר שלכולם הזכות, אבל ראש ממשלה הוא ראש צוות, ואולי בזכות הניסיון שהיה גם בחיי יודע אני שראש צוות, בעוד כולם אחראים, שם על שכמו עוד טיפה אחת של אחריות. ומי יודע איזה כובד לטיפה הזאת. לכן – אומר לראש הממשלה בשם האופוזיציה: השקפותינו שונות, אנו נמנים על מחנות שונים. בבית הזה החופשי עוד בוודאי יהיו ויכוחים בינינו, יסודיים – – – וחריפים. אבל היום הזה בכל ליבנו נאמר: ראש הממשלה, כל הכבוד". כך אמר מנחם בגין, זיכרונו לברכה.
אגב, צריך תמיד לחשוד חשד רב ביותר בפוליטיקאי שרץ לבחירות תחת דגל טוהר המידות והממלכתיות. תמיד, תמיד תחשדו בפוליטיקאי כזה, שהוא ינקה את השחיתות. הרי מנחם בגין רץ 11 פעמים לבחירות, וראו איזה פלא, הוא אף פעם לא דיבר על זה שהוא ישר וממלכתי. אף פעם. כי הוא איש שהוא באמת ישר וממלכתי, לא מעיד על עצמו ככזה. אז הציבור ידע את זה אז היטב.
לאחר מילים אלה שציטטתי, אני פונה לחלק שמגדיר את עצמו כממלכתי. יומיים, רק יומיים לאחר מבצע דומה, מבצע מורכב ומסוכן ביותר, שכל האומה הזילה עליו דמעות של אושר, זה נראה לכם מציאותי והגיוני שאתמול עולים סרטונים מעזה שמריעים על פרישת גנץ? זה נראה למישהו שפוי שאיראן מברכת על זה? הרי מה חושב כל אדם סביר, לא איש מודיעין או איזה מצביא דגול, שאם מוחמד דף היה עושה מסיבת עיתונאים ומודיע שמהיום הוא אופוזיציה לסנוואר, זה היה תורם למאמץ המלחמתי של חמאס? מישהו מכם חושב את זה? ובאילו טענות כלליות. הרי אתה, מר גנץ, אמרת, אתה אמרת, שמה שלא מקולקל לא דורש תיקון. אי-אפשר למסמס כל דבר בסיסמאות של שיקולים פוליטיים. זה לא עובר בגרון של רוב אזרחי מדינת ישראל. כל אזרח, אבל כל אזרח, שישב ושמע את מסיבת העיתונאים שלך אמש, הבין שהסקרים קצת מאכזבים, מה לעשות, ולכן התקבלה החלטה חשובה: ישראל מעל הכול, אבל כנראה לא מעל הסקרים. נעשה הפגנות חוקיות. זו הבשורה וזו המנהיגות שלך? אתה הרי יודע שבישראל אין שמאל קיצוני, יש רק ימין קיצוני. אצלכם הכול חוקי, הכול חוקי, מלשרוף את איילון ועד השלכת לפידים על שוטרים בזמן מלחמה. הכול מותר. זה בעיניך מה שהלוחמים זקוקים לו עכשיו? זו הממלכתיות שבשמה, גנץ, אתה מדבר בוקר וערב?
האמת שמראש האופוזיציה שלכם אין לנו ציפיות, ואני לא באמת יכולה להתייחס לדבריו ברצינות. כי מה שהוא התייחס אליו בבוקר כבר לא רלוונטי בצוהריים ובערב, זה בכלל היפוכו. אבל אתם, אתם רמטכ"לים. גנץ, אתם מגדירים את עצמכם ממלכתיים. ישבתם בקבינט מצומצם, ראיתם, שמעתם את כל הזירות והאיומים. אז יותר חשוב לכם לצאת להפגין לצד ברק, חלוץ, שקמה ברסלר ואולמרט, שממלאים את תעמולת ערוצי מדינות ערב וחיזבאללה בציטוטים שלהם נגד מדינת ישראל? וכל זה למה? למה, באמת, הציבור רוצה לדעת למה. אני קיבלתי אלפי הודעות כאלה. כל זה, אני אומרת לכם, ציבור יקר, רק בשביל שיהיה להם קצת נחת מהסקרים, רק קצת. והלחצים מהבייס, מה לעשות, הם קשים. אני שואלת אתכם, המחנה הממלכתי, אתם באמת רוצים לחזור לממשלה שלא עמדה בלחץ על נטיעות בנגב ולעמוד בלחצים שראיתם בשמונת החודשים האחרונים? מישהו בממשלה הקודמת היה נותן לישראל להילחם יום אחד? היה עומד בלחצים? אתם יודעים שלא.
על איזו ממשלה ציונית, חברת הכנסת פרקש, שמדברת על בושה, על איזו ממשלה ציונית את והמחנה שלך מדברים?
באיזה דמיון נראה לך ולחברייך למחנה ולגנץ היקר, באיזה דמיון נראה לכם שחצי מהעם הזה לפחות פשוט ככה ייעלם פתאום? לא הספיקו לכם כל סבבי הבחירות והסיפורים שסיפרתם פעם אחר פעם אחר פעם, שאתם מדברים עם כולם, עם כולם אתם מדברים, ועל שמיעת קולות מדומיינים, פנימיים כאלה, מתוך המחנה הלאומי? לאן אצה לכם הדרך? לאן? למה אין לכם סבלנות? הכול עכשיו, הכול, הכול עכשיו – שלום עכשיו, בחירות עכשיו. מה לעשות שאתם לא רוצים להבין שהמציאות קצת קצת יותר מורכבת.
מדינת ישראל, על אפכם ועל חמתכם, הפקידה בידו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו את המנדט לניהול המלחמה, ואני סמוכה ובטוחה כי ראש הממשלה ימשיך להנהיג את עם ישראל עד לניצחון, גם בלי חלקים בעלי אינטרס שאצה להם הדרך לכבוש סקר כזה או אחר. ומראייה קרובה, אני חייבת להגיד בנימה אישית, בשנים האחרונות אני יכולה להגיד בוודאות שראש הממשלה יָדע, יודע ויֵדע, בחוכמתו הרבה, להתייעץ עם מגוון רחב של יועצים מכל חלקי החברה הישראלית והדעות.
מכל חלקי החברה והדעות. זה ראש הממשלה.
וכך בעזרת השם הוא ימשיך, בעזרת השם. דוידסון, פופוליזם בשקל תשעים – לא על הזמן שלי.
פופוליזם בשקל תשעים.
אתה בטוח שתהיה בבחירות הבאות?
תעשה לעצמך סלפי, כי אני לא בטוחה שתהיה פה, עם הסקרים. זה מה שמדאיג את יו"ר המפלגה.
פתוחות לרווחה, ברוך השם. העיניים שלי פתוחות לרווחה.
אני מדברת לעם, לצבא – – –
אין בעיה. אם זה מה שאתה חושב, תגיע לבחירות ונראה מי הרס את המדינה. נראה מי יהיה פה בפעם הבאה, אתם או לא.
בינתיים תמשיך לזרוק לפידים על שוטרים באיילון.
מכיוון שהוא הפריע לי, אני אחזור על המשפט האחרון. אני יודעת בוודאות, מהיכרות אישית באמת ומראייה קרובה, שראש הממשלה יָדע, יודע ויֵדע, בחוכמתו הרבה, שלעולם לא תתקרבו אליה, להתייעץ עם מגוון רחב של יועצים מכל חלקי החברה והדעות. וכך, בעזרת השם, בגיבוי של הממשלה ורוב העם הוא ימשיך, בעזרת השם יתברך.
ולכן, לוחמינו הגיבורים, הקדושים והיקרים – שאני יודעת שמחזקים אותנו, ואנחנו מכאן מחזקים אתכם – אני מבטיחה מכל הלב ומכל הנשמה שנעמוד כחומה בצורה מאחוריכם עד לניצחון המלא, בעזרת השם. תודה רבה.
1,889 מילים של מאי גולן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.