הכישלון המוחלט של הממשלה בחזית הביטחונית, הכלכלית והמדינית

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני שר האוצר, אנחנו מעלים היום הצעת אי-אמון שהכותרת שלה היא יוקר המחיה. ישראל, כידוע, היא במקום הראשון המפוקפק בעולם ביוקר המחיה, ושר האוצר, זה קורה במשמרת שלך. בדוח הבין-לאומי האחרון שיצא בנושא נאמר שכדי להוריד את רמת המחירים בישראל – אני מצטט – על משרד האוצר ליישם מדיניות מוניטרית הדוקה, שתרסן את האינפלציה.

אז אני מסתכל ימינה ושמאלה: מה נעשה בעניין הזה? מה עשית אתה חוץ מלצייץ באטרף על אלופים במטכ"ל, שר האוצר? הרי אנחנו 38% מעל הממוצע ב-OECD ביוקר המחיה, מקום ראשון, לא מכובד, ביוקר המחיה; לפחות בדבר אחד הממשלה שלכם שברה שיא. בהקשר הזה אי-אפשר להתעלם ממצב תקציב המדינה, כי תקציב הוא הביטוי החשוב ביותר של סדרי העדיפויות של ממשלה, וגם – במידה רבה מהצד שלנו, האזרחים – של מאזן הזכויות והחובות של האזרח, מה אני נותן אל מול מה אני מקבל.

בפרשת השבוע, שאני מניח שקראת השבת בדיוק כמוני, שר האוצר, מסופר על מניין בני ישראל. גם בפרשת במדבר נמנים שבטי ישראל. כיצד מונים אותם? כיצד סופרים אנשים בשבטים? התורה משתמשת פעם אחר פעם, שבט אחר שבט, בביטוי "כל יוצא צבא". הגברים מגיל 20 עד גיל 60 חייבים בשירות צבאי; הם יוצאי צבא. אם אתה יוצא צבא, אתה בפנים; אם אתה לא יוצא צבא, אתה בחוץ. אז איך זה מסתדר, שר האוצר? תסביר לי.

איך אתם מביאים היום חוק רציפות שבסופו של דבר ממשיך לכונן את הפטור מהצבא? חוק פטור מגיוס גרוע; חוק שעל פי המכסות שמצויות בו לא יגייס אפילו חרדי אחד יותר מהיום. הרי הכיפה שלי, בצלאל, וגם שלך, היא כיפת ציונות דתית – – –

נכון.

– – – ואז אתה עמדת פה, בצלאל סמוטריץ', ועשית לנו ככה. בצלאל, מה זה? יש לך שעון?

סליחה, אני רק מחקה את שר האוצר. אמרת לשלי: יש לך שעון? אמרת לאורית פרקש: יש לך שעון? כן, יש לי שעון, ובשעון שלי עכשיו עבר 7 באוקטובר. אני מזכיר לך.

יפה. יפה מאוד.

אז הינה, אני מטיף לך מוסר, בצלאל, בדיוק על זה. הציונות הדתית שלנו, גם הילד שלי וגם הילד שלך, ממלאים בגאווה את שורות צה"ל בכל התפקידים. הציונות הדתית – לא המפלגה, המגזר – מראים מה הן תורה ודרך ארץ, ספרא וסייפא, מופת של ציונות וערכיות.

גבי, השכן שלי ממול, נמצא כבר 200 ימים במילואים בצו 8 שלישי. הוא נשוי, יש לו שלושה ילדים, ומי שהחליף אותו עכשיו, כשהוא חזר, זה אבידע, עוד שכן שלי, גם הוא 200 ימים במילואים. רבים מהבנים הטובים של החברה הזו נמצאים עכשיו ברפיח; מוותרים על שגרה, משפחה, לימודים, חיים, צעירים בגיל העבודה שלא נמצאים בשוק העבודה. אז איך יכול להיות שאנחנו מחפים על חוסר בחיילים במי שעולה למשק הכי הרבה? הרי זה בדיוק מה שאומרים לנו – שהחיילים האלה במילואים מחליפים חיילים סדירים.

קראנו גם בפרשה שלנו שיש שבט אחד שלא נמנה עם יוצאי הצבא, אדוני היושב-ראש. יש שבט אחד פטור – שבט לוי. שבט לוי, השם הוא נחלתו. כמה הם מונים בין יוצאי המדבר? 20,000. בחשבון מהיר גם למי שלא למד ליבה, 20,000 לעומת 600,000 הם כ-3%, כלומר יש לנו כ-3% שהם לא יוצאי צבא, וכל השאר כן. אבל הבנים של החברה החרדית כיום הם 14% מהחברה הישראלית, או בשנתון בגיל גיוס שעכשיו סיימו י"ב, 14,000 מתוך 56,000, כלומר רבע מהשנתון. כמה מתגייסים? 9%. זה אומר שאנחנו מאבדים רבע שנתון שלא תורם לשירות.

ועוד דבר קטן. שבט לוי, אתם בטח יודעים, חבריי, אומנם פטור משירות בצבא, אבל גם אין לו נחלה. אמרתי, השם הוא נחלתו. אין לו נכסים, אין לו ירושות; השם הוא נחלתו. אבל אנחנו עכשיו עוסקים יום-יום, שעה-שעה, בעוד נכסים, בעוד נחלות, בעוד אתנן פוליטי.

בצלאל, אתה יכול לרחוץ בניקיון כפיך, אבל זה הולך ביחד. שר אוצר שהוא גם שר במשרד הביטחון – לא שלקחת על זה אחריות – תומך בחוק שלא מביא אפילו חייל חרדי נוסף, על חשבון הציונות הדתית התורמת, על חשבון האזרחים התורמים. זה צריך ללכת ביחד. יש זכויות ויש חובות. אם אין זכויות, גם אין נכסים, ואז אין שותפות בעול. שר ממפלגה דתית מוביל מפלגה דתית, מגדיל את העומס על הבוחרים שלו, מגדיל את הנטל על הדתיים, מתעלם מהקושי, בשביל מה? בשביל תמורה פוליטית? בשביל להחזיק ממשלה?

ואתה יודע מה, כל הסיפור הזה של הגיוס הוא הרי רק חלק מהסיפור. הכסף שלנו לא נמצא רק בגירעון מופרך של 7.2%, שחרג אפילו מיעד הגירעון הענק של 6.6% – ואנחנו רק ביוני. אני שואל: אם ככה – אתה תסביר לי אם אני לא צודק – אז איפה הקיצוץ במקומות הנכונים? איפה? איפה הכסף שאנחנו מבזבזים, זורקים עכשיו לפח? איפה דמי הכיס בהסכמים הקואליציוניים שזרקתם? ביד אחת אתה מדבר על כינוס התקציב, שלחת מכתב לראש אגף התקציבים, אבל ביד השנייה אתה מפזר תקציבים מיותרים.

בוא ניקח דוגמה. אני אגיד לך איפה הכסף – רשתות החינוך החרדיות. 3.4 מיליארד שקל מקבלות רשתות החינוך העצמאי ו"בני יוסף". לפני כמה זמן פנה אליי ראש עמותה ציונית דתית – אני די בטוח שהוא הצביע לך בבחירות האחרונות – והוא אמר לי: קינלי, למה הרשתות החרדיות מקבלות 100% תקצוב בגלל חוק משנת 1982, ואני – מוכר שאינו רשמי – מקבל 75%? אתה יודע מה? בוא נתמקד ברשת אחת – רשת החינוך העצמאי. אתה הוצאת מכתב לחשב הכללי ובו אמרת לו: נו נו נו, איך אתה מעז להיות שומר סף? אז בוא נסביר מה זה אומר: בחינוך העצמאי יש 270 מוסדות חינוך, לומדים בהם 120,000 מתלמידי ישראל – 5% ממערכת החינוך אם אתה לוקח רק את שנתוני א'–ח', שזה כמעט כולם, זה 8% מהשנתון, דוח של רואה החשבון אלקלעי; דוח חיצוני, נכון.

8% מכיתות א'–ח'.

3.4 מיליארד שקלים.

שניהם ביחד, בוודאי.

אתה נותן להם – – –

אז אני מסביר. אתה נותן להם 100% תקצוב – – –

אתה נותן להם 100% תקצוב.

3.4 מיליארד שקלים.

2 מיליארד שקלים.

84 מיליארד.

יפה. בבקשה – – –

הרי אתה יודע, בצלאל, תקציב שלך – – –

נו, באמת, סמוטריץ', הרי אני איש חינוך. זה לא כולל את החינוך המיוחד, זה לא כולל חינוך לא פורמלי, זה רק שעות בית ספר – – –

אבל אתה נותן להם 100%. אם אנחנו לא היינו עוצרים אותך – – –

בצלאל, אם לא היינו עוצרים אותך, היית נותן להם 130%.

אם יש משהו שאי-אפשר להאשים אותי בו – – –

אני לא עושה. כל חבריי החרדים פה יודעים. אני פשוט מבין בתקציבי חינוך לא פחות ממך, בצלאל – – –

אז הינה, בואו נגיד שנייה את האמת על רשת החינוך העצמאי – – –

יפה, יש את הגירעון – – –

יש גירעון של 350 מיליון שקלים.

יש, בצלאל, הוכפל תוך עשור – – –

רגע – יש לך 74 תביעות – – –

אני מקשיב לך, תאמין לי. אני, להבדיל ממך, עברתי על הדוח.

כן, בבקשה.

אתה תיתן לי עוד זמן לדבר, אדוני היושב-ראש? יש לו זמנים משלו.

לשר יהיה זמן לדבר. אין בעיה, אדוני השר – – –

אז כך, 74 – שים לב, שר האוצר – 74 תביעות לא חושבו אקטוארית. אתה יודע שאתה העברת להם כסף, המשרד שלך – 33 מיליון שקלים – – –

33 מיליון שקלים מתוך הגירעון הם העברה עודפת למוסדות פטור. זה לא כסף שלך, בצלאל, ולא שלי; זה כסף של ילדי ישראל. עוד 92 מיליון מתוך הגירעון זה פעילות שוטפת חורגת, כלומר זה לא בכסף שמותר להם להשתמש בו.

סליחה, הם מקבלים 75%. תיתן להם 100%, נראה אותך. החשבת שלך, של האוצר, מעידה שאין לה שליטה. לתדהמתי, יש מכתב אזהרה של החשב הכללי לפני שהיית שר אוצר, ממרץ 2022; יצא מכתב בפברואר 2022 – אתה אומר שהוא לא יכול לעשות את זה. הפוך. אתה צריך לממש את האחריות שלך, בצלאל. זה לא כסף שלך, זה לא כסף שלי, זה כסף של אזרחי ישראל. לעסק הזה – אם זה היה עסק, הייתה הערת עסק חי, כי הוא בגירעון. הוא לא יכול לשלם. אתה יודע שהם לא קיבלו פנסיות אתמול? אתה יודע שלוועד המנהל של החינוך העצמאי, לשמונה מתוך תשעה יש קרובי משפחה? אתה יודע שיש 25 מקורבים בעלי תפקידים? אתה יודע שברשת הזו הוכנסו בשנים האחרונות תלמודי תורה של גור שלא מלמדים לימודי ליבה? אבל 100% תקצוב זה סבבה.

ולכן אני מציע שימונה מנהל מיוחד חיצוני לעמותת החינוך העצמאי לטובת אכיפת מינהל תקין, בקרה חשבונאית – – –

מנהל חיצוני, כמו שעושים לכל עסק בבעיה של חדלות פירעון – – –

לטובת אכיפת מינהל תקין, בקרה חשבונאית, הפרשות כדין אכיפת התנאים או לחלופין – אני פירקתי עמותות חינוך על גירעון הרבה יותר נמוך מזה, ואתה, בצלאל סמוטריץ', שר האוצר של מדינת ישראל, אל תפריע לשומרי הסף לעשות את המלאכה שלהם. זה לא כסף שלך, זה לא כסף שלי; זה כסף של אזרחי ישראל.