קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מי שצריך להתבייש זה הממשלה הזאת, שארגון רגבים מנהל אותה. ארגון רגבים הוא ארגון גזעני. אחרי שקידמנו את חוק החשמל, וזאת הייתה הבטחה של הממשלה ויושב-ראש הקואליציה לעדה הדרוזית, לכל ראשי הרשויות, לראש ההנהגה של העדה הדרוזית – וכשאני אמרתי כאן, במליאה, שהחוק לא יעבור וזו הבטחה ריקה מתוכן, נאמר על ידי יושב-ראש הקואליציה: נחיה ונראה. עכשיו אני רואה שיצאה כבר הודעה שהחוק נעצר אחרי ארבעה דיונים, אדוני היושב-ראש, ארבעה דיונים בוועדת הכלכלה. הזמן של הכנסת כנראה לא שווה. זמנם של חברי הכנסת לשבת ולדון לא שווה. ואז אנחנו יושבים, ודנים, ומתקנים, והולכים לפי מה שהממשלה רוצה, ומכניסים תיקונים לחוק, אבל בסופו של דבר, ארגון גזעני כמו רגבים מחליט, והוא החליט שהחוק יוקפא.
קראתי את התגובה של רגבים. חבר הכנסת אחמד טיבי שמח שהחוק הזה יעבור. הרי גם אם אתם רוצים להשתמש בשם של אחמד טיבי, אחמד טיבי היה בדיון אחד ודיבר בו לטובת החוק, אבל הוא היה בדיון אחד; אנחנו ישבנו בארבעה דיונים. אבל בשביל שהבוחרים של השרה סטרוק יצדיקו אותה, היא ישר מכניסה את השם של אחמד טיבי.
ואני אומר לכם, אתם הבטחתם לעדה הדרוזית – לא אני – אתם הבטחתם לחיילים שנלחמים שתחברו אותם לבתים. יש 1,696 בתים שלא מחוברים לחברת החשמל, 1,696 בתים, וכל הבתים נבנו על קרקע פרטית של אנשים ולא נבנו על קרקע מדינה. אף לא בית אחד לא נבנה על קרקע של המדינה. אבל הממשלה הזאת, הגזענית, מחליטה להקפיא את החוק ובעצם לבטל את כל הדיונים שהיו, לבטל את ההצבעה שהייתה להכנה לקריאה ראשונה. איזה הבטחה תקיימו? הבטחה של 1 מיליארד שקל לשנת 2024 שתעבירו לראשי הרשויות? תוכנית חומש של 5 מיליארד שקל? אני אומר לכם, שום הבטחה שהבטחתם לא תתקיים.
אני עברתי גם על התקציב. בתקציב לא מופיע שקל אחד לטובת תוכנית החומש של העדה הדרוזית. מדובר על שני שלישים ושליש. בשביל להעביר 750 מיליון שקל לעדה הדרוזית בשנת 2024 צריך להיות סעיף תקציבי. לא יכול להיות מצב בלי סעיף תקציבי לתוכנית חומש של העדה הדרוזית, שיעבור ויקבלו את מה שהבטחתם. אז כל ההבטחות שלכם לעדה הדרוזית, כל ההבטחות שלכם לחיילים הדרוזים, לא מתקבלות.
יושב-ראש הקואליציה נכנס. אתה אמרת לי: נחיה ונראה שהחוק יעבור.
אתה אומר, אבל אני ראיתי שסוכם בין השרה סטרוק לראשי הקואליציה שהחוק יורד מסדר-יומה של הכנסת – –
– – כי יש הסכמים קואליציוניים שמחייבים אותה ומחייבים אותך שהחוק הזה לא יקודם. אני לא יודע איזה הסכמים קואליציוניים יש כשמדברים על חשמל. חשמל זה מצרך בסיסי, זה מצרך שאדם צריך אותו בשביל לחיות. אני לא נכנס להסכמים קואליציוניים. אתם באים ומדברים על כך שאתם לא רוצים להכניס את כל הבתים הלא-חוקיים לתוך החוק. הרי שמנו שם תנאים ותנאים שיכולים לבוא ולחבר את מי שהשר חפץ לחבר אותם, כי החזרנו את הסמכות לשר, ואתה היית שם, ואתה ישבת בארבעה דיונים איתי וסיכמנו את כל הדברים.
כן. סיכמנו את כל הדברים. אם תענה לי ותגיד לי שהשרה סטרוק, ההודעה שלה לא נכונה, אני אקבל, ואם אתה תגיד לי שההודעה של רגבים לא נכונה, אני אקבל.
לכן אני אומר לך, יושב-ראש הקואליציה, אתה אמרת: נחיה ונראה, ואני אומר לך: נחיה ונראה – או שאתם, חברי הכנסת של הכנסת, מחליטים, או שתנועת רגבים מחליטה כאן במדינת ישראל. ואני אומר לך: רגבים יחליטו, לא אתם. רגבים לא רוצים את החוק – החוק לא יהיה. ואתם תהיו סמרטוטים לעומת רגבים. תודה רבה.
533 מילים של חמד עמאר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.