עובדות ועובדים סוציאליים במסגרת מלחמת חרבות ברזל

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אורחים יקרים ביציע האורחים, ארגון העובדים הסוציאליים, הכנסת ציינה היום, כמדי שנה, את יום העו"ס הבין-לאומי, יום שבו אנו מוקירים ומעריכים את עבודתם המסורה של העובדות והעובדים הסוציאליים בימי שגרה ובמיוחד בעיתות חירום, ואת תרומתם הגדולה לחוסנה של החברה הישראלית כולה ולאוכלוסיות הנצרכות לשירותי הרווחה בפרט.

השנה ליום הזה יש משמעות מיוחדת וגדולה יותר. כפי שציינתי, משרד הרווחה, בשיתוף סגן יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת ארז מלול – וכאן המקום להודות לו על היוזמה המיוחדת – יזמנו כאן יום מיוחד בכנסת, שהחל בדיונים בוועדות הכנסת השונות. היינו בוועדת הבריאות בראשותו של חבר הכנסת יוני מישרקי – וכאן המקום, חבר הכנסת מישרקי, יו"ר ועדת הבריאות, להודות לך על הדיון הבוקר, הדיון המעמיק, שכותרתו הייתה: מי יטפל במטפל? המשכנו בוועדת העבודה והרווחה בראשותו של חבר הכנסת ישראל אייכלר, שלא יכול היה לנהל אבל דאג שיהיה דיון, וחברת הכנסת מיכל וולדיגר קיימה דיון – כאן המקום להודות לה על הדיון הרציני והמעמיק; וכן היינו אצל חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה. השיא של היום היה אירוע מיוחד באודיטוריום בהשתתפות מאות עובדים סוציאליים ממשרד הרווחה, מהמחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, מהעמותות השונות ומהארגונים.

העובדות והעובדים הסוציאליים נמצאים בחזית העשייה בשגרה ומ-7 באוקטובר – בחזית.

העובדות והעובדים הסוציאליים נמצאים בחזית העשייה מפרוץ מלחמת חרבות הברזל. הם נחשפו לזוועות במלוא עוצמתן. כולנו פגשנו אותם ואת עבודתם המסורה. הם התייצבו ראשונים ונרתמו למשימה. עזבו את הבתים והמשפחות שלהם; חלקם פונו בעצמם מהבתים; חלקם חוו שכול במעגל הקרוב ובסובב, בקהילה; חלקם, בני זוגם או ילדיהם התגייסו למילואים לסייע במאמץ המלחמתי. הם היו שם בשביל אזרחי ישראל, שהרגישו שנשדד מהם הכול. נשבר האמון – ברגעים הכי קריטיים שהם היו צריכים את הריבון, הריבון לא היה שם בשבילם להגן עליהם ולהציל אותם. העובדים הסוציאליים הפיחו בהם תקווה, העניקו להם עוגן ותמיכה ברגעים הקשים ביותר, אם זה במרכז משפחות הנעדרים ובמוקד 105 האחוד והמשותף עם המשטרה, ובמחנה שורה, שלשם, לצערנו הרב, הגיעו גופות הנרצחים; ואם זה בליווי והסיוע שהם העניקו לתושבים שפונו מבתיהם למלונות, מטבריה שבצפון ועד אילת שבדרום – קיבלו אותם, עטפו אותם בחום, חיבקו אותם. העובדות הסוציאליות הקימו צוותי הודעות מרות בתוך המלונות – למרות שזאת לא הפרקטיקה שלהן, למרות שזה לא מתפקידן – וברגישות רבה בישרו למשפחות את הבשורות הקשות מכול. גם העניקו תמיכה וליווי ליתומים שנותרו ללא אב ואם.

וכמובן – הסיוע והליווי הצמוד שהם העניקו ועדיין מעניקים ויעניקו למשפחות החטופים ולחטופים ששבו ארצה: העובדות והעובדים הסוציאליים נערכו מבעוד מועד לחזרתם והתמודדו עם משימה שאף עו"ס בעולם לא התמודד איתה – ילדים, נשים וזקנים שנחטפו והוחזקו בידי ארגון טרור רצחני. הם הביאו לידי ביטוי את האינטליגנציה הרגשית והפרקטיקה המקצועית שלהם למצב שלא חלמנו שניאלץ להתמודד איתו. ואתם, כן, העובדים הסוציאליים, עשיתם זאת בהצלחה.

החשיפה הגדולה והחיובית שאליה נחשפו בזמן המלחמה צריכה להימשך ולהתעצם אף בשגרה. לטעמי יש בזה אפילו קצת חמיצות: הרי זו אותה עבודה, זו אותה מסירות נפש, למה עד היום לא ידענו להרים אותם על נס? להעריך, להוקיר, להיאבק בשבילם? זה לא בשמיים. אני אומר לכם, רבותיי, חבריי חברי הכנסת, זה לא בשמיים. אנחנו פשוט צריכים לשים זאת בסדר-היום הציבורי של הבית הזה, הבית המכובד הזה. הבית הזה הביא דברים טובים והישגים רבים לחברה הישראלית. אנחנו יודעים להביא את זה לכלל מעשה; צריך לרצות, צריך לשלב ידיים. אין שום סיבה שיהיו עובדות סוציאליות, כפי שאמרה חברת הכנסת לימור סון הר מלך, שלא יגמרו את החודש. אין שום סיבה, זה מקצוע ראוי ומכובד, שצריך להיות בקדמת הבמה של המקצועות הראויים והמוערכים של החברה הישראלית. אם נשדר שזה מקצוע נדרש וחיובי ולא שוחק, שיש לו גם תמורה ותגמול, זה יצליח. נצליח למתג את המקצוע הזה. אם כל הזמן נשדר – ויש קשיים, יש עומסים, אנחנו לא מתעלמים מכך, אנחנו עושים צעדים כדי להקל.

אני אציין מה אנחנו עושים כדי להסיט ולהוריד מכלל המטלות של העובדת הסוציאלית דברים שהם לא בהכרח פרופסיונליים; לשים לידה את תומך העו"ס ואת העובד האדמיניסטרטיבי, שישיל ממנה את כל הדברים הלא-נצרכים – ביחד עם גיוס של תקנים וגיוס של עובדים סוציאליים נוספים. לכן אני אומר: מיתוג הולך עם גאוות יחידה. מיתוג לא הולך עם מסכנות, עם להתבכיין. זה מקצוע מתגמל, אם לא בשכר, בשלב הזה, אז הוא מתגמל בהון האנושי, ובעזרת השם נצליח להביא את זה לכלל מעשה גם בתגמול הכספי. הארגון השיג הישג אדיר בהסכם עם העובדים הסוציאליים. הייתה פעימה ראשונה. צריך להאיץ את הפעימה השנייה, לזרז, לגמור את הסיפור עם משרד האוצר וליישם את זה.

סוגיית המוגנות של העובדים הסוציאליים, שסבלנו ממנה שנים רבות, הושלמה, ברוך השם. אמרתי את זאת היום. אני מקבל פניות מראשי רשויות שרוצים להסתמך על המוגנות של מחלקות הרווחה גם בכלל העירייה. אנחנו, כמובן, עוטפים את זה ומגנים על זה בחרדת קודש, וטוב שכך. יחד עם סביבת עבודה, שכרגע אני לא מרוצה ממנה במחלקות השירותים החברתיים. אני חושב שמחלקות השירותים החברתיים ברשויות המקומיות צריכות להיות בסביבת עבודה נאה, מטופחת. חז"ל אומרים: שלושה דברים מרחיבים דעתו של אדם – דירה נאה, אישה נאה וכלים נאים. לכן, אנחנו נעשה הכול. כבר התחלנו במהלכים בתקציב 2024 לטפל לפחות ב-20 רשויות אדומות שמחלקות השירותים החברתיים שלהן נמצאות בתנאים קשים מאוד. נכתבו הקריטריונים. אנחנו נשיג את המשאבים וניכנס לדיונים עם אותם ראשי רשויות. יבוא היום – ואני אומר לכם, הוא לא רחוק – יבוא היום שראשי רשויות יציגו את המחלקה לשירותים חברתיים לפני מערכת החינוך שלהם.

הייתי יו"ר ועדת חינוך. יש פרוספקטים שעליהם הייתי אומר לאותם ראשי רשויות: אל תתרברבו. אבל זה אומר משהו. האזרחים צריכים לדעת שיש להם מחלקה חזקה לשירותים חברתיים. זה החוסן שלהם. הם יכולים להיות בטוחים שברגעי משבר, שאני מקווה שלא יהיו, יש מי שיהיה שם, והוכיחו זאת העובדים והעובדות הסוציאליות.

הגדרנו את תומך העו"ס. הקמתי ועדה לניתוח עיסוקים ואפיון העיסוקים של העובדת הסוציאלית. זה לקראת גמר. עובדים ועובדות סוציאליות, זה היום שלכם. אנחנו, יחד עם כל החברה הישראלית, מצדיעים לכם על כל העשייה הברוכה בעבר, בהווה ובעתיד.

ואני אומר, בנימה אישית: אני גאה לעמוד בראש משרד הרווחה, שזכה לשבחים רבים על תפקודו בעת הזו, וכל זה לא היה קורה בלי עבודת הקודש של העובדות והעובדים הסוציאליים. כאן המקום להודות לכל עובדי המשרד, למנכ"ל מר ינון אהרוני; לשדרת הניהול המצוינת, מהסמנכ"לים, עובר דרך מנהלי המחוזות, מנהלי האגפים, מנהלי התחומים ולכל עובדי המשרד. זכינו, אני אומר למדינת ישראל. אנחנו אוהבים לחבוט במגזר הציבורי. יש לו חולשות אובייקטיביות. למגזר הציבורי יש חולשות אובייקטיביות, חלקן לא אובייקטיביות. ואני אומר לכם, חששתי בכניסתי למשרד שאני אצטרך להתמודד עם אותן חולשות. וברוך השם, ברוך השם, יש הון אנושי איכותי, שדרת ניהול איכותית. אני לא מרגיש את החולשות האלה במשרד הרווחה. הוא מתפקד, מקצועי. ואני אומר לכם, זו לא קלישאה – מה שעובד בשגרה יעבוד בחירום, וזה חומר למחשבה לכולם. אם משהו לא צלח במשרד ממשלתי כזה או אחר, תבדקו את השגרה שלכם.

ואני מסיים בתפילה. כולי תקווה שכל החטופים יחזרו הביתה בריאים ושלמים בגופם ובנפשם, וכל החיילים יחזרו לביתם בריאים, שלמים, בגופם ובנפשם. למשפחות השכולות, חיבוק אמיץ, חם ואוהב. לפחות נצטרך כולנו להוכיח שקורבנכן לא היה לשווא. אני לא אומר "חג שמח", אבל אני אומר לעובדים הסוציאליים: כן, בעת הזו אנחנו מצדיעים לכם. מצדיעים לכם, מכירים ומוקירים את עבודתכם המסורה. ואנחנו כאן, כפי שאמרתי, כדי שעם חזון נהפוך את זה למקצוע בשורה הראשונה של המקצועות האיכותיים והמבוקשים והנדרשים במדינת ישראל. תודה רבה ליושב-ראש. תודה רבה לכולם.