עובדות ועובדים סוציאליים במסגרת מלחמת חרבות ברזל

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אכן זהו יום מיוחד, יום הוקרה לעובדים ולעובדות הסוציאליים על עבודתם הנאמנה – בכל התקופה, בכל משך החיים, אבל במיוחד בעת הזאת, בתקופת החירום. הם הראשונים שנכנסו, בצפון, בדרום ובמרכז. כאשר אנו מציינים היום את יום העובדים והעובדות הסוציאליים כדי להביע את הערכתנו לתרומתם החברתית אשר לא תסולא בפז של עובדים ועובדות סוציאליים, הבה נשאב מהמעיין העשיר של תורתנו הקדושה וערכיה, שמדגישים את המשמעות העמוקה של עזרה, חמלה וצדק חברתי בחברה שלנו. היחס לחלש ולנזקק הינו אחד מן היסודות שמושתתת עליהם היהדות. ראשיתה ויסודותיה של גישה זו מתגלים בתורה, בחוקים הראשונים שניתנים לעם ישראל במדבר לאחר מתן תורה. הפסוקים חוזרים ומדגישים את חשיבות התמיכה בקבוצות הנצרכות בחברה. התורה מצווה אותנו בספר שמות: "וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים. כל אלמנה ויתום לא תענון, אם ענה תענה אתו, כי אם צעק יצעק אלי, שמע אשמע את צעקתו". בתורת היהדות אנו מזכירים את החובה העמוקה לדאוג לפגיעים, לרומם את המדוכאים ולהעניק נחמה ותמיכה לסובלים.

במסגרת קדושה זו של חמלה ואמפתיה, העובדים והעובדות הסוציאליים מדגימים את האידיאלים הגבוהים ביותר של אמונתנו. הם אלו שעומדים כאלומות של אור ותקווה, מושיטים את ידיהם בחמלה ובסולידריות לנזקקים. ידועה האמרה: מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך. לפעמים כאשר נמצאים עמוק בתוך חושך או קושי לא צריך לעשות הרבה – מספיק להצית אש קטנה, שלהבת בודדת וכל הסביבה מאירה וחמימה.

העובדים והעובדות הסוציאליים הם אלה שזוכים להיות אותה שלהבת מאירה ומחממת בתוך מצוקות יום-יומיות של משפחות מתמודדות, בתוך סיפור חיים מורכב של ילד או ילדה, בתוך סיטואציות לא פשוטות. הם אלה שמדליקים את האור, מאירים מתוך החשכה. והאור הזה שמושיע כל כך הרבה יחידים ומשפחות בישראל בוקע ועולה כל ימות השנה.

העובדים והעובדות הסוציאליים הם אלה שמגלמים את תמצית החסד והריפוי. עשייתם הברוכה היא כמים קרים על נפש עייפה. נוכחותם, דבריהם ומעשיהם משמשים מקור לכוח וחוסן למי שמתמודד עם אובדן, אבל וקושי בלתי נתפס.

אני כאן כדי להביע את תודתנו העמוקה והערצתנו על המסירות הבלתי-פוסקת של העובדים הסוציאליים והעובדות הסוציאליות. אלה עמודי התווך של התמיכה והחמלה שעליהם אנו נשענים גם בשגרה וגם, לצערי, בעיתות מצוקה. הבה נשאב השראה מתורת היהדות הנצחית, הקוראת לנו לגלות חסד, לרחם, להוות מקור לנחמה ולריפוי לכל מי שזקוק לכך. מה הוא רחום – אף אתה רחום. הבה נוקיר את העובדים והעובדות הסוציאליים על עבודתם המבורכת, מאמציהם הבלתי-נלאים והחמלה הבלתי-מוגבלת שלהם בעיצומה של הטרגדיה הנוראית שעברה מדינת ישראל.

תודה לכם, עובדים סוציאליים, על מחויבותכם האיתנה לרווחת אזרחינו, על התמיכה והטיפול הבלתי-פוסקים שלכם, שישמשו מגדלור של תקווה ונחמה לכולנו, שיתרמו ותורמים לחוסן הנפשי של עמנו.

בהזדמנות זו, אני רוצה להודות לידידי שר הרווחה, שבא מהשכונות – לא נגיד העוני – מהשכונות הפשוטות – –

– – מהשכונות הקשות. הוא ראה מה זה התמודדויות של משפחות קשות יום, כשיש בעיות בבית, כיש בעיות עם בני הבית, והוא ראה את התרומה של העובדים הסוציאליים בחוש. ואז כשהוא הגיע למשרד, הוא הרים את זה כפרויקט ודאג להם. ובשעת המלחמה, ב-7 באוקטובר, היה בין הראשונים שהתייצבו עם כל הצוות של המשרד וכל צוות העובדים הסוציאליים – איך לעזור, איך להושיע את המשפחות השכולות, את משפחות החטופים, את משפחות המפונים. מגיע לו הרבה יישר כוח על כך.

אני שמח ומודה לבורא עולם שאני חלק מתנועת ש"ס החברתית בראשות יושב-ראש התנועה אריה דרעי, שלימד אותנו עוד בצעירותי מה זה לדאוג לחלש, איך להתייחס לחלש. בעזרה שלנו ובהערכה שלנו לעובדים הסוציאליים שנמצאים פה ביציע, אנחנו רואים את זה מוחשית – –

– – איך עוזרים לאנשים חלשים. ואנחנו נעשה כל שביכולתנו לעזור ולקדם במשאבים ובתקנים ובכל מה שאפשר למען העובדים והעובדות הסוציאליים. תודה רבה לכם.