כשאמרו לי שבפוליטיקה לא דואגים לעם ישראל, לא הבנתי עד כמה, אז אני רוצה לעשות לכם סדר מהי פוליטיקה זולה שאתם רואים כאן היום ממפלגת יש עתיד. לא לא לא, אנחנו לא דנים בחוק הגיוס – הרי אמרתי לכם כאן שגם אני לא אצביע לחוק גיוס שנותן פטור לחרדים. לא, החוק הזה לא נמצא על השולחן. אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמה שבה ביקש שר הביטחון, על פי גורמי הביטחון, להאריך את הוראת השעה שבה הארכנו את גיל הפטור מ-40 ל-41 לחוגרים ומ-45 ל-46 לקצינים. זו בקשת הצבא בזמן לחימה.
מגיע יאיר לפיד ואומר: אנחנו נגייס חרדים. אוקיי, אדון לפיד, אני עכשיו במלחמה, אני צריכה עכשיו לוחמים מיחידת יהל"ם. בתוך כמה זמן אתה מכשיר את הלוחמים האדירים האלה? שנה. יש לי שנה? אין לי שנה. אני צריכה עכשיו קצינים, לוחמים, מפקדי יחידות, מפקדי פלוגות לצפון, לדרום וליהודה ושומרון. אני אגייס חרדים – אני יכולה להפוך אותם ברגע למ"פים? ברגע למג"דים? ברגע לסמג"דים? מה נסגר איתכם?
החוק שהיום נמצא בוועדת החוץ והביטחון בהכנה לקריאה השנייה והשלישית, עוסק בהארכה של גיל הפטור פעם נוספת, אחרי שהארכנו פעם אחת בשלושה חודשים. אפילו הייעוץ המשפטי של הוועדה הציע היום להאריך בארבעה חודשים ולא עד דצמבר, בשל נחיצות במלחמה. עומדת כאן גברת מיש עתיד ואומרת שאכפת לה, אכפת לה מהמדינה, וצריך שוויון. אם אכפת לך מהמדינה, גברתי, כנסי לחוץ וביטחון ותצביעי, כפי שביקש ממך נציג הצבא, להאריך את גיל הפטור בעוד ארבעה חודשים. בזה הבאתי לכם את העובדות לאשורן.
ואם נשארה לי עוד דקה וחצי, אז אני רק אספר לכם מה ההבדל בין להיות קואליציה לבין להיות אופוזיציה. קבלו את האינפורמציה הבאה – בקרוב אצלך, גם אתה תקבל בטח, אדוני היו"ר: אנו נבצע פעולות נקם בחברי הקואליציה.
הינה, גם היו"ר.
תהיה פגיעה משמעותית בהם ובבני משפחותיהם. מדובר בפגיעה בנפש שתתוכנן ותתבצע בתוך כמה חודשים. נמשיך במאמצינו ללא הגבלת זמן.
האיומים הללו הגיעו לביתי, לביתו של היו"ר, לביתם של חברים נוספים, עם פלט, פרטים ותעודות זהות שלי, של בני המשפחה שלי, אפילו של הגרוש שלי – מסכן, מה הוא חטא שגם הוא בתוך הרשימה הזאת לא ברור לי, אבל גם הוא שם – וההורים שלי ואח שלי. הבטיחו לנו במכתב איומים שיש הסתייגויות: מי שעשה מילואים, לא יעשו לו שום דבר, אבל הפרטים שם לא מאה אחוז, כי אחד האחים שלי שמוזכר שם ואחד הבנים שלי כן עשו מילואים. אז חן-חן שהם מסכימים לא להכחיד את כולנו.
אבל עכשיו ברצינות, האם אתם חושבים שיש לי מאבטח? אין לי. יש לך מאבטח, אדוני היו"ר?
לא. ברור. אם מישהו מהאופוזיציה היה מקבל את המכתב הזה – גם לך, צגה, אין מאבטח – אם מישהו מהאופוזיציה היה מקבל את המכתב הזה עם עשירית מהאיומים שאני קיבלתי, היה לו מאבטח; זה היה פותח מהדורות חדשות. אבל בערוצי 12, 13, הס, שקט ודממה. מה זה מעניין? מקסימום יחסלו את טלי גוטליב. אני לא בטוחה שכל כך יהיו עצובים.
ועכשיו בשיא הרצינות. אנחנו נבחרי ציבור, ואין לקבל שאנחנו נקבל את האיומים האלה בדואר בבית שלנו. מישהו בא פיזית ושם לי את זה בתיבה. יש פה חברי כנסת שקיבלו את זה לפני שבועיים. שאלתי את יחידות החקירה למה – אם אתם יודעים שאנחנו עומדים לקבל את זה, שימו זקיף, שימו סמוי ליד הבית שלנו, חכו לראות מי שם את המכתב, קחו את המצלמות – – –
לא בטוח.
אתה יודע משהו, אני חייבת להגיד לך: זה לא נכון. המעטפה הגיעה אליי עם בול מודבק ברוק כמו פעם, רק שזה לא מבויל, מישהו שם את זה פיזית. תאמין לי שיכלו לקחת את מצלמות ה-DVR ולחקור.
אני אומרת לכם כאן, אנחנו מופקרים. הפקירו אותי, אותך, אותך, צגה, ואותך, אדוני היו"ר, ועוד חברי כנסת שקיבלו את האיומים הבוטים והמחרידים הללו – הם וגם נציגים של בני המשפחה. עם כל הכבוד, צריך להיות לנו מאבטח, ואנחנו לא צריכים להתחנן לזה. צריך לשמור עלינו. לא יכול להיות שאמרו לי אתמול מהאבטחה – עוד חצי שנייה – מה אומרים לי אתמול? תיזהרי. ואללה, אם עכשיו אתה מוריד לי אגרוף, מה בדיוק אני יכולה לעשות? אחר כך אומרים לי: תרדי לחניון – תיזהרי. אם קורה משהו, תתקשרי 100. אני אומרת להם: אבל בחניון אין לי קליטה, אני בחניון תת-קרקעי. אתם קולטים מה אני אומרת לכם כאן? הפקרה של חברי קואליציה כי אנחנו מהימין, אוי אוי אוי. נמשיך להיות ימנים, ימנים גאים, עם המהלכים הללו, בגאון. לא יפחידו אותנו ולא יאיימו עלינו.
690 מילים של טלי גוטליב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.