קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, היום אנחנו, יוצאי אתיופיה, ביתא ישראל, חגגנו את חג הסיגד. חג הסיגד זה חג עתיק יומין, חגגנו אותו באתיופיה במשך אלפי שנים. משמעות החג – תפילה וסליחה מאלוקים והכמיהה והגעגועים לציון ולירושלים.
קשה מאוד היום לחגוג, אבל היום ציינו את החג הזה כרגיל. בדרך כלל היו משתתפים אלפי אנשים. השנה, בגלל המצב, על פי הנחיית פיקוד העורף השתתפו 150 בני העדה וכל המנהיגים הרוחניים שלנו, הקייסים.
תפילתנו התמקדה בשלום חיילינו, בהחלמה מהירה לפצועינו, בהחזרתם המהירה של חטופינו ונעדרינו. חג הסיגד באתיופיה, כשחגגנו אותו, יוצא בדיוק 50 יום או שבעה שבועות לאחר יום הכיפורים. בכפר המרכזי כל היהודים התאספנו, עלינו להר הגבוה – זה מסמל את הר סיני – עם המנהיגים הרוחניים עלינו להר הגבוה, צמנו, התפללנו, ובסוף לפני שקיעה ירדנו בריקודים, בצהלות ובשמחות, והסעודה משותפת הייתה נהוגה. בישראל, אחרי שהגענו לציון, לירושלים, החג הזה – ממשיכים אותו, כי על המסורת לא מוותרים.
בעזרת השם כולנו בירושלים. כולי תקווה, כמו שהתפללנו היום בארמון הנציב לכיוון הכותל המערבי לשלומם של חיילינו, של פצועינו, לחטופינו ולנעדרינו שיחזרו כמה שיותר מהר הביתה לארץ ישראל – בשנה הבאה, כהרגלנו, כמו שהיינו חוגגים אותו אלפי אנשים, נחגוג אותו ביחד. כבר ב-2008 החג נקבע בכנסת כחג של מדינת ישראל. כולי תקווה שבשנה הבאה נחגוג ביחד.
205 מילים של צגה מלקו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.