קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, ימים קשים עוברים על כולנו. מי ייתן והם יעברו מהר ובלי אבל ובלי כאב. חשוב לי להדגיש שקדושת החיים וכבוד האדם בשבילי הם ערכים נעלים – –
– – שאין דבר, אבל שום דבר, המצדיק פגיעה בהם.
באותה מידה חשוב לי להדגיש שהזוועות של 7 באוקטובר דחויות וסותרות את הערכים שלי כאדם, כאישה מוסלמית ודתייה. הם ההפך המוחלט ממה שאני מאמינה בו.
כשאמרתי על אונס נשים ועריפת ראשי ילדים שזה מביש, ומביש זה מבושה – בושה בערבית זה "עאר". כשאני, בפרט כאישה דתייה, אומרת על דבר שהוא "עאר", בערבית אין יותר הוקעה וגינוי מזה. ייתכן שדבריי בעברית לא הובנו במלוא חומרתם ואף יצרו רושם מוטעה, ועל כך – –
– – ועל כך אני מצירה. אבהיר כי ב-7 באוקטובר בוצעו מעשים דחויים ופסולים ערכית, אנושית ודתית, שאין להם שום הצדקה.
אין קשה יותר מלאבד יקר או בן משפחה. אין קשה יותר מלחיות באי-ודאות לגבי היקרים שלך.
שכול הוא שכול, כאב הוא כאב, ילד הוא ילד, אישה היא אישה, אדם הוא אדם, ולא משנה מה המוצא או הדת שלו. ערכים לא מתחלקים.
בימים קשים מעין אלו שעוברים על כולנו, אני תמיד חוזרת לעוגן הבסיסי שלי: אללה. עיניי ותפילותיי נשואות לאל שבשמיים (אומרת בערבית: הרחמן והרחום,) שירחם ויחון על כולנו, ושנזכה לימים של שלום וביטחון – אם לא אנחנו, לפחות הילדים שלנו.
חברים וחברות, עד פה זה מה שכתבתי מליבי.
משפט לסיום – אני רוצה להגיד לכל מי ששומע אותי ומכיר אותי באמת, בלי שיכניס שום דבר אחר לתוך המציאות הקשה שאנחנו חיים בתוכה: אימאן, דוגלת בזכויות האדם, שמקדשת את החיים, רודפת צדק, היא אימאן שהייתה, וככה אימאן תמשיך להיות, ולא משנה מה יקרה.
אז נקווה ונתפלל לימים טובים ושהחטופים יחזרו בשלום לבתים שלהם ולחיק משפחותיהם.
284 מילים של אימאן ח'טיב יאסין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.