קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ברשותכם, לפני שאפנה לדברי הסיכום, ולצד המילים החמות והאווירה האופטימית הזאת בתוך הימים המטורפים, אני מבקש להצר על כך שבכל זאת הוחלט לקיים את הדיון ואת ההצבעה בשעה כזאת בהתראה כזאת. אין לנו בעיה להישאר ימים ולילות, אנחנו עושים את זה לאורך כל כהונת הכנסת הנוכחית, אך כשחברי כנסת יצאו הביתה כי הייתה הנחה והבנה שמחר מצביעים, נכון היה לגישתי, כשאין שום שינוי מהותי בין להצביע ב-01:00 לבין 12:00, שהבית יהיה מלא יותר, שיותר חברי כנסת יבטאו את שיש להם לבטא. ניתן להתרשם רק, אדוני היושב-ראש, ממספר הנרשמים שלא נמצאים כאן. המספר הזאת מסביר את המעורבות של חברי הבית, חברי ועדת הכספים וכאלה שאינם, שהנושא הזה ממש ממש בוער בהם.
רק שאחרי שסיימתי איתך, הייתה לי פגישה נוספת, עם היושב-ראש והיועמ"שית.
לא התכוונתי להתכתש. אני בטוח שהכול מגיע ממקום טוב והכול ממקום טהור.
היא מבטאת, ואני אומר שהכול מגיע ממקום טוב. לגישתי נכון היה. זה בסדר שלא נסכים על הכול.
ומכאן קודם כול אני מבקש להתנצל בפני כל מי שהמתווה הזה נוגע בו, וזה בערך רוב חלקי הארץ – להתנצל בפניהם שבנסיבות העניין יוצא שפחות אנשים מבטאים את זה כאן מעל הדוכן. צריך להגן גם עליהם.
אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, זה בכל זאת הגיע באיחור, זה לא מושלם, זה ארך שעות רבות, ימים ממושכים, אך כיום מציגים את מתווה הפיצויים לנפגעי המלחמה. המתווה נותן מענה טוב לרוב חלקי הארץ ולרוב חלקי המשק, ואת החלק המשלים שלו, את תיקון מס רכוש, נעביר בעזרת השם בוועדת הכספים בהקדם האפשרי.
ומכאן שלוחה בקשתי וציפייתי לנציגי האוצר הנמרצים שיפעלו להשלים את התהליכים מצידם כמה שיותר מהר, כי עד שלא נשלים את המפרט השני של המהלך, כאילו שעוד לא עשינו כלום כלפי הזכאים.
חבריי חברי הכנסת, לצערי השתרשה כאן תרבות שלפיה חלבת – ניצחת. חברי כנסת, כמו לוביסטים ונציגים מטעם, מגיעים לוועדת הכספים, צועקים על אנשי האוצר ועל חברי הוועדה כדי לסייע לכל מיני, רוצי טובתם, גם ללא קשר לדיון ולעיתים ללא שום קשר למציאות. לחברי הכנסת יש אחריות תקציבית, יש חובה להסתכל קדימה, לשמור בקנאות על קופת המדינה. זה הכסף של כולנו, זה הכסף של כל אזרחי מדינת ישראל. מדינת ישראל יצאה למערכה ארוכה וממושכת שאיננו יודעים את קיצה, ועלינו להיערך לצורך בהוצאות נוספות. לא יעלה על הדעת שמאות מיליוני שקלים ייזרקו לאוויר כאילו גדלים הם על העצים או בוקעים הם מתוך ביצי קסם.
כמרכז הקואליציה בוועדת הכספים, לא אאפשר סחטנות. אני אשתדל לא לחזור על דברים קודמים. מתווה הפיצויים הקיים, כפי שאמרתי, למרות שאינו מושלם, הוא נותן ביטוי לעצמאים, לעוסקים פטורים, למגזר השלישי שנכנס תחת האלונקה, לקבלנים ולמפונים. המתווה שומר על העובדים – היה זה מהדברים שלא ויתרתי עליהם, אני לא אאפשר פגיעה בעובדים – ועם זאת, המתווה נותן גם אורך נשימה לעסקים, כדי שכולנו יחד נעבור את זה עד כמה שרק אפשר.
אני סומך על העסקים ועל המשק שנדע להתאושש ולקום גם מהמכה הכלכלית, בדיוק כמו שאנו קמים ומתגייסים כולנו לשמירה על הבית. אין יותר עורף וחזית. כולנו חזית אחת מאוחדת ומלוכדת.
אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה, מורי ורבי הרב משה גפני, לחברי הטוב ינון אזולאי ולחברי ולדימיר בליאק, שרק ניסיונכם וכישוריכם והנכונות שלכם להירתם יכולה לייצר נוסחאות בשעות-לא-שעות, בחדרים שאינם מצולמים, ולהביא הישגים שיכלו לאפשר את קיום ההסכמה הרחבה הזאת. כמובן ששמורה מילה חמה לאנשי האוצר ולשר האוצר על היצירתיות, על הגמישות, על יכולת המתיחה כל פעם מחדש. וכל זה לא היה יכול לצאת לפועל בלי הליווי המקצועי והמסור של שלומית ושל שגית, שאומנם הגיעה היום לחדר משליחות חשובה אחרת, ורק כשהיא הגיעה יכולנו באמת לצאת מפלונטר חדש שהתדפק על דלתותינו בשעה שרצינו לסיים את ההצבעות.
לסיום, אדוני היושב-ראש, ראינו אתמול את ההודעה הלא-מאוד-מפתיעה של היועמ"שית על הכספים הקואליציוניים. אני חייב להודות שבימים האחרונים היא מפתיעה אותי באופן מתמשך, גם בגמישות שהיא מגלה ובגיבוי שהיא נותנת לשרים בממשלה, כשעד פרוץ המלחמה לא הייתה תקשורת משובחת איתם. מצד שני, בתוך כל העומס שבוודאי יושב גם לפתחה, מצאה את הזמן בשביל לבטא את עמדתה בעניין הכספים הקואליציוניים. אני מצר על כך.
שנייה, אני רוצה לגעת בזה, אבל בנקודה אחרת, כי אני בסיום, ואני מבטיח להתייחס למה שאמרת.
אני חוזר ואומר כבר שבועיים, יום וליל, מעל כל במה אפשרית, שאין מנוס מלחוקק תקציב מדינה חדש לשנת 2024, פשוט לחוקק. על ידי כך שנחוקק תקציב חדש, נחזיר את הכול לקופה, נחלק את מה שיש מתוך מה שאפשר לאן שצריך, אז חלקים גדולים מכספים ותקציבים שבוויתור רב מוגדרים ככספים קואליציוניים, ייכנסו באופן רשמי וברור, כי אני יודע כמה אדוני יושב-ראש הוועדה מקריב, מוותר, סופג ונאלץ להרגיע בכל הכיוונים. ואולי זאת הזדמנות טובה, למרות נסיבות העניין הכואבות, שדברים יהיו על השולחן. אף אחד לא צריך להחביא או לנצל את הרגע האחרון בהעברת כספים קואליציוניים כדי לשלם משכורות לאשת חינוך שעובדת מבוקר עד לילה ומגיע לה כל שקל על מה שהיא פועלת. ממשלת ישראל וכנסת ישראל תצטרכנה כאמור לקבל את ההחלטות הקשות והכואבות הנדרשות, ולקבוע סדר עדיפויות לאומי לחלוקת התקציב של השנה הבאה בהסתכלות אסטרטגית וכלכלית: ניהול מלחמה מצד אחד, ושמירה על האינפלציה והמשק מצד שני.
יחד ננצח. מי ייתן ובאווירה הזאת, ולאור שיתוף הפעולה המדהים שאנחנו זוכים לקבל בכלל הוועדות ובוודאי בוועדת הכספים מצד האופוזיציה, שנזכה לראות אתכם חברים בתוך הקואליציה, לכל הפחות בעת הזאת, כשחשוב שנשדר לעולם שאנחנו יודעים להיות מאוחדים ושהמטרה שלנו היא מטרה משותפת. שוב תודה, אדוני היושב-ראש, שנתת לי את הקרדיט לסכם את הדיון. תודה רבה.
853 מילים של אליהו רביבו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.