קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי וחברותיי חברי הכנסת, הרב גפני, יש בינינו הרבה מחלוקות, וגם היום רציתי להתחיל מהכספים הקואליציוניים ולומר כמה מילים, כי הנושא הזה כואב לי, אבל אחרי ששמעתי אותך החלטתי לוותר. אנחנו נמצא הזדמנות אחרת להמשיך את הוויכוח הזה.
נכון. קודם כול, אני שמח שאנחנו סוף-סוף מגיעים לרגע שאנחנו מאשרים את החוק. אני באמת חושב שהיינו יכולים לעשות את זה אולי שבוע לפני כן או עשרה ימים לפני כן, אם לא היה האירוע המשונה בין שני השרים, שר האוצר ושר הכלכלה, שכל אחד הסתובב בכנסת עם מצגת משלו. זה באמת – אתה לא זוכר אירוע כזה? אבל כך או אחרת, טוב שאנחנו מגיעים לרגע הזה.
אני חייב להגיד שמהרגע שהתבקשתי על ידי הרב גפני להיכנס לאירוע מול האוצר, יחד עם כל חברי הוועדה התגייסתי באופן מלא ללא היסוס וללא כל שיקול פוליטי, ובאמת עבדנו יחד. עבדנו יחד כי המתווה הראשוני באמת לא היה טוב. אני אפילו לא מדבר על הסכום עצמו; הוא פשוט לא היה טוב מקצועית.
אני רוצה לספר לכם מה השתנה מאז שנכנסנו לאירוע. קודם כול, המתווה עצמו גדל מ-4.5 מיליארד שקל לחודש ל-17 מיליארד שקל בחודשיים. זה כמובן תלוי בהיקף הניצול, אבל זה סדר הגודל של הסכומים. תקרת הפיצוי לעסק עד 100 מיליון שקל גדלה מ-300,000 שקל ל-600,000 שקל, ובמדרגה הגבוהה – מ-900,000 שקל ל-1.2 מיליון שקל. תיקנו את מינימום המחזור השנתי לקבלת פיצוי מ-18,000 שקל ל-12,000 שקלים, כך שעוד 30,000 עסקים, 30,000 עצמאים קטנים יקבלו – אני אפילו לא קורא לזה "פיצוי". בתנאים של היום ובמציאות של היום אני קורא לזה "דמי קיום", וחשוב מאוד שעשינו את זה. הגדלנו משמעותית את הסכומים לעסקים עם מחזור של עד 300,000 שקל בשנה. זה לא היה פשוט – עם הרבה ויכוחים מול האוצר – אבל התעקשנו ועשינו את זה. הגדלנו את המקדמים. את הפיצוי בגין ההוצאות הקבועות הגדלנו מ-18% ל-22%. אני מודה שאני חשבתי שזה צריך להיות יותר, 25%, אבל נאלצנו להתפשר כאן, ובאמת אני חושב שעשינו פה הישג מאוד מאוד יפה. שיפרנו, כמובן, את התנאים לחופשה ללא תשלום. נתנו אפשרות להורים עם צרכים מיוחדים לקבל חל"ת אוטומטי אם הורה אחד מגויס בצו 8. הגדלנו משמעותית את מספר העמותות שיקבלו פיצוי במסגרת החוק, ומי שלא יקבל – יקבל מתווה מותאם לעמותות של אגף התקציבים, והתעקשנו על לוח הזמנים ביחד, וכבר בתחילת השבוע הבא אני מאמין שיהיה מתווה. כאן היינו חייבים חוב מוסרי לכל העמותות האלה, לחברות לתועלת הציבור ולמוסדות ללא כוונת רווח, כי אלה הגופים שבחודש האחרון נכנסו לאירוע בצורה מדהימה ומעוררת השראה בכל המקומות שמשרדי הממשלה, לצערי, לא היו, וטוב שעשינו את זה.
כמובן, אזרחים ותיקים מעל גיל 67 יקבלו מענק מיוחד, שיכול להגיע ל-4,000 שקל. מצאנו מענה לענף הבנייה, לחקלאות, לענף התיירות – שזה מחוץ לחוק, אבל יהיה מענה – לענף היהלומים, שגם הוא מעסיק 15,000 עובדים, והיה חשוב למצוא מענה. החברות הגדולות, בעיקר בתחום המסחר, שנפגשנו ודיברנו איתם – ובאמת היה שם אירוע כלכלי מורכב, עם התנגדות חריפה מאוד של אגף התקציבים. מצאנו פתרון לבעיית התזרים באמצעות הלוואות בערבות המדינה, ואנחנו עוד נדבר על התנאים של ההלוואות האלה דווקא בהקשר של העסקים הקטנים ולא בהקשר של החברות הגדולות.
לא כל הדרישות התקבלו, גם לא כל הדרישות שלי. בהחלט היה עוד מקום להרחבה ולשיפור. אני למשל עדיין סבור – ואני יודע שגם אתה, ינון – שחל"ת גמיש במודל הגרמני היה נותן מענה הולם יותר למשק, בטח במצב שבסביבות 60,000 אזרחים נמצאים היום בחל"ת. לא השגנו את זה. יכול להיות שנשיג בפעם הבאה, יכול להיות שנשיג את זה בהמשך, אם האירוע הזה יימשך, ועדיין, עבדנו לילות כימים כדי להגיע למתווה מיטבי לטובת המגזר העסקי.
אני צריך עוד דקה וחצי. אני רוצה להודות לך, הרב גפני, שקודם כול, הצעת לי להיות חלק, זה לא מובן מאליו; לכל חברי ועדת הכספים – לינון, לאורית, לשרן, לנעמה, למיכל שיר, למרכז הקואליציה אליהו רביבו, למשה סלומון, שלקח חלק פעיל בגיבוש המתווה מול העמותות, לכל חברי הוועדה, למירב, שהגיעה היום ועשתה סדר בכל הוויכוח שהיה – ואם שכחתי מישהו אני מתנצל; לכל ארגוני העצמאים; ללשכת יועצי המס – ירון גינדי; ללשכת רואי החשבון – רואה החשבון אבי נוימן; ללה"ב – רועי כהן, שנתן את הלב ואת הנשמה, וראינו את זה; למשרד האוצר ובעיקר לדרג המקצועי – לאגף התקציבים ולרשות המיסים, אשר פעלו כמיטב יכולתם המקצועית למען המטרה המשותפת.
יש לי הרבה ביקורת על תפקוד הממשלה, בעיקר בתחום הכלכלי והחברתי, ואני אמשיך להשמיע אותה, אבל על החוק הזה אנחנו, יש עתיד, נצביע בעד.
הדבר האחרון שאני רוצה לומר: אלה ימים קשים מאוד למדינת ישראל ולעם ישראל. אני מסתובב המון בשטח, אני נפגש עם המפונים, עם משפחות החטופים, עם אנשים שנפגעו, עם משפחות ההרוגים, עם משפחות הנרצחים. אני רוצה קודם כול לשלוח את תנחומיי לכל המשפחות האלה, שמתמודדות עם כאב שאין לו גבולות, ולאחל החלמה מהירה לפצועים. אנחנו מחויבים כמדינה, כנבחרי ציבור, להחזרת כל 239 החטופים, עד האחרון. כולי תקווה שבקרוב אנחנו נגיע לזמנים טוב יותר. תודה רבה.
776 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.