הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

ערב טוב לכולם, היושב-ראש, יו"ר ועדת הכספים הרב גפני, חבריי חברי הכנסת. אנחנו נמצאים כאן ברגע מאוד משמעותי בעבודת הכנסת, באישור הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023. הימים הם לא ימים רגילים. ב-7 באוקטובר, בשמחת תורה, חרב עלינו עולמנו. כל אחד ואחד במדינת ישראל מרגיש שנרצחנו, נחטפנו, עברנו פשעי מלחמה; פשעים נגד האנושות ביצעו בעם שלנו. אנחנו בעצב גדול, מאוחדים ביחד באתגר מהקשים ובניסיונות קשים שאנחנו נמצאנו בהם כעם, כחברה, כמדינה.

ברגע הזה, כשאנחנו מדברים, יש הרוגים, כל יום מתווספים; יש מאות חטופים, מתוכם 30 ילדים מתחת לגיל 16. בישראל מתרחש גם אירוע כלכלי וחברתי מורכב – מאות אלפי ישראלים, 130,000–140,000 ישראלים מפונים מביתם ברגע זה, גרים במקום שאיננו ביתם, חלקם אחרי טראומות קשות מאוד. מאות אלפי ישראלים מגויסים, ואנחנו גם רואים המון המון פעילויות של חסד, של חיבור, של נתינה אחד לשני.

החוק הזה שהיום נצביע עליו הוא מבחינתי לבנה ראשונה של הסדר בבלגן, ואני רוצה להודות לרב גפני, וכמובן אחרי זה נודה לכולם, לכל החברים; יתלוו אליו – ואתה בטח יודע שיש עוד שבועות ארוכים של עבודה – תקנות מס רכוש שיגיעו ויהיו עולם ומלואו; סוגיות לא פשוטות של סדרי עדיפויות חדשים של הממשלה – כן, אנחנו נצטרך לעמוד על הדברים הללו. ואתם יודעים, אני באמת רוצה להצטרף לדברים שאמר היושב-ראש, שבמהלך הדיונים האלה היו צעקות רמות, ומצד שני, כולנו התעסקנו בגופם של דברים. ליוו אותנו הצל של האנשים, של הנשמות שאנחנו מנסים לדאוג למשפחות שלהם, לבני הזוג, לחקלאות, לתיירות.

נדבר טיפה על השינוי, ובאמת צריך להגיד את האמת – שהחקיקה הזו לא דומה לאיך שהיא נכנסה לכנסת. ופה מילה קטנה אישית שלי כחברת כנסת. כמישהי שחוותה שנה כל כך נוראית בכנסת הזאת – מירב, את זוכרת את כל חקיקות החקיקה המשפטית? תדמייני לך שכל החקיקות שלך בחוקה, אצל רוטמן, נכנסו ויצאו אותו דבר אחרי חודשים של דיונים. עכשיו, כשאנחנו רואים איך נראית עבודה אמיתית בכנסת, אתה מבין כמה קלקול היה בחודשים הללו. אנחנו יושבים בוועדה עם גפני והופכים כל אבן ומתקנים את החוק הזה בצורה שבאמת אי-אפשר להכיר אותו, כשלנגד עינינו – אנשים כותבים לנו תוך כדי הדיונים. לי היה בחור שכותב לי: אני בצו 8, אני צופה, יש לי עסק, אני מדווח על בסיס מזומן, מה קורה איתי? ואז ינון – איפה ינון? אומר לי: גם איתי הוא דיבר, וירון אומר. כך באמת עבדנו, ובאמת מכל הלב.

אני אמנה את השינויים לא לפי סדר חשיבותם. אני מניחה שכמובן ולדימיר – ותכף נגיע לתודות ולהערכות – גם מנה אותם, את השינויים הכל-כך משמעותיים שעשינו בוועדה. אז קודם כול הורדנו את הסף לפיצוי למשק במדינת ישראל, לעסקים, ממחזור של 12,000 שקלים, הורדנו את סף המתווה. הגדלנו בצורה מאוד משמעותית את הפיצויים – 600,000 שקלים, 1.2 מיליון שקלים לפי המחזורים, אבל אלה היו הגדלות מאוד דרמטיות. החלנו את הסיוע גם על מי שפתח עסקים אחרי המבצע. טיפלנו באופן מיוחד בעסקים שמדווחים על בסיס מזומן. הוספנו מדרגה נוספת של הגדלת הפיצוי לעסקים שהם מעל למחזור של 90,000 שקלים והגדלנו שם את הפיצוי. הגדלנו בצורה משמעותית בנוסחה מה יהיה אחוז ההוצאות הקבועות שנביא בחשבון בנוסחת הפיצויים, כי שוב, הקשבנו גם לגורמי המקצוע, בשונה ממה שקיבלנו.

הוספנו מדרגה מוגדלת למי שהמחזור שלו פחות מ-18,000 שקלים. טיפלנו, כמו שנאמר כאן, בבן או בת הזוג של מי שמשרת במילואים ויש להם ילדים קטנים, ובאמת עשינו את זה בסיוע של משרד הביטחון. הטלנו הגבלות על רשות המיסים; דרשנו לוחות זמנים לתשובות. הגדלנו את הדרישות של המקדמות, הוספנו מקדמה נוספת כדי שהמקדמה, אם אין תשובה בזמן, תעלה, וגם כפינו על רשות המיסים – שצריך להגיד שהבינה את הדרישה שלנו – לשים נקודה על התשובות: אם אין תשובה עד שמונה חודשים – יראו את הבקשה לפיצוי כאילו היא התקבלה. ובאמת, הגדלנו את המקדמות. נשים בחופשת לידה קיבלו מענה, ולמי שבמילואים נתנו מענה לעצמאי שהוא גם שכיר. טיפלנו בנושא של מוסדות שהם מלכ"רים בהיבטים מסוימים, כי תיקנו את תנאי הסף שם לפיצוי – הנמכנו את הדרישה ל-25% מהפעילות שם לגבי המלכ"רים, וגם הגדרנו תקציב מינימום להסדר משלים למלכ"רים של 40 מיליון שקלים.

טיפלנו בסוגיה של עובדים ותיקים מעל גיל 67 שיצאו לחל"ת ונפלו בין הכיסאות באמצעות הסדר של חלף מענק, חלף דמי אבטלה, כמו שהיה בקורונה; הדבר הזה נפקד מהחוק וסידרנו את זה בוועדה. הארכנו את תקופת הזכאות לדמי אבטלה למי שהיה מובטל ופונה בעקבות המאורעות הנוראיים, וכמובן, נדבר על הרחבות הקילומטרים והכול בתקנות שעוד יגיעו.

קבענו פטור מתשלום ביטוח לאומי למעסיק שהעובד שלו היה בחל"ת, וכמובן יצרנו את ההסדרים הנוספים לקבלנים, ליהלומנים, לתחום החקלאות; בתיירות זה עוד יושלם. לגבי חברות גדולות עם מחזורים מעל 400 מיליון שקלים, אנחנו ניתן את המענה בצורה של קרן ממשלתית עם ערבות ממשלתית שתיתן הלוואות. אנחנו כוועדה, כולנו כאיש אחד, בגיבוי מלא של הרב גפני, לא נסכים שהקרן הזו תגבה ריביות גבוהות, ובעצם יעשו איזשהו מרווח על זה שכשבאה המדינה ואומרת: אני נותנת את הערבות להלוואות הללו, הקרן הזו תגדל לסכום של 10 מיליארד שקלים, וחלק ממנה יוקצה לחברות גדולות מעל 400 מיליון שקלים.

אחרי שאמרתי את כל זה, אני באמת חייבת לומר שהדבר הזה בסוף הוא פרי עבודה מדהימה של חברי הוועדה ושל היו"ר גפני – שבאמת אני מסירה בפניך את הכובע, ואני יודעת כמה היה קשה וכמה סבלנות היה צריך. אתה יודע, היו דיונים שאפילו אני כבר הייתי צריכה אוויר מהקושי הנפשי של הצעקות של האנשים והמצוקה שהם ביטאו, כי הם באמת ביטאו את התסכול הכל-כך גדול שלהם ואת החרדה שמלווה את כולנו. ואם באמת הצלחנו להרגיע נפש אחת בישראל, אז עשינו מצווה גדולה.

אני מתחברת מאוד למה שאמרת, לברכות שבירכנו אחד את השני בוועדה, כי אתה יודע, גם אני רבה איתך הרבה פעמים, ואני באמת חושבת שדיברת מאוד יפה במובן הזה שהייתה אחדות ועבדנו כתף אל כתף. כמובן ולדימיר, רואה חשבון, שטיפל באזרחות בכל הנושאים הללו, ובאמת תרמת כל כך, ינון, החברים שלי מיכאל ביטון, אלון שוסטר, פנינה תמנו – כל אחד הביא את הרגישויות החברתיות והאישיות שלו: מיכאל על העובדים השעתיים ועוד היבטים של עסקים קטנים; פנינה, מהוועדה למעמד האישה, את הנושא החשוב באמת של בני ובנות זוג במילואים; אלון שוסטר סייע במתווה של החקלאות; דוד ביטן, שבאמת נרתם ורתם וגייס את ועדת הכלכלה בגלל היקף הנושאים, ואני מניחה שזו לא תהיה הפעם האחרונה שניעזר בעוד ועדות – –

– – וכמובן, אלי רביבו, שהגיע – – –

בדיוק. אז באמת, שנעשה ונצליח, ועוד עבודה רבה לפנינו. תודה רבה.