קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, לפני ארבעה חודשים בערך, משהו כזה, קיבלתי טלפון ממזכיר הממשלה, והוא הודיע לי שאני מתבקש להצטרף לצוות של הקואליציה לשיחות בבית הנשיא. האמת היא שקודם כול הוחמאתי מזה שמחליטים לצרף אותי, אבל באיזשהו מקום חשבתי שזה בזבוז זמן. כשהגעתי לשיחות והתחלנו לדבר, הופתעתי. הופתעתי לטובה. הרגשתי שאנחנו הולכים לאיזשהו תהליך שבאמת יכול להיות מועיל, ושיכולות לצאת ממנו הסכמות רחבות. כל הזמן אמרו לנו שזו איזושהי הונאה ושזו איזושהי פיקציה, ושלא באמת רציניים, ושהם לא מתכוונים לזוז, ולא באמת יגיעו איתנו להסכמות, אבל עם אלו שהיו איתי בחדר, בניגוד אולי למי שלא היה בחדר – הייתה איזושהי הרגשה אחרת.
לצערי הרב, בשבוע שעבר כולנו, כל הציבור הישראלי, הבין שהכול היה פסאדה אחת גדולה, ושהשיחות הללו הן לא יותר מקרדום לחפור בו או להשתמש בו בתור איזשהו אמצעי להפעיל לחץ על הקואליציה. עכשיו, אני מצר באמת על העובדה שגנץ ולפיד החליטו להמשיך להיות מריונטות של אהוד ברק, במקום לעשות את המעשה המנהיגותי הראוי, ולהצטרף לבנימין נתניהו כדי להביא הסכמות נרחבות בנושאים הללו לאזרחי ישראל. זה מגיע לאזרחי ישראל. אבל משזו ההחלטה של ראשי האופוזיציה, אנחנו לא נירתע ולא ניכנס למשחק הזה שוב, ולכן אנחנו נחושים להתחיל כבר בימים הקרובים לקדם את החוקים של הרפורמה שאנחנו חושבים שנכון להביא לעם ישראל בעת הזו. אנחנו נעשה את זה בשיקול דעת, אנחנו נעשה את זה באחריות; אנחנו נעשה את זה לטובת הציבור הגדול שבחר בנו ורוצה שהדבר הזה יתבצע, וכך יהיה. תודה רבה.
233 מילים של חנוך דב מלביצקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.