ממשלה שמרסקת את מערכת החינוך ופוגעת בתלמידי ישראל

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, שלום לצוערים. מתנדבים שצופים גם מלמעלה, שלום לכם.

אני מאוד שמח על ההזדמנות, באמת, היושב-ראש, לעלות ולדבר על מערכת החינוך, ועל המציאות שבה אנחנו נמצאים ולאן אנחנו הולכים. ראשית, אכן צודקת חברת הכנסת שאשא ביטון שמערכת החינוך עברה טלטלות קשות והיא במשבר עצום – קורונה – ואנחנו היום רואים את זה בגילאים היותר-מבוגרים, אם זה תלמידי התיכון שהיו בחטיבת הביניים, אם זה כיתות ג'-ד' שהיו בגן ולקראת בית הספר. אכן, זה אתגר גדול היום למערכת החינוך. תצרף לזה את חוסר היציבות – בעניין הזה אני מאמין, היושב-ראש, שאנחנו מתקנים עכשיו. היה חוסר יציבות של שנתיים, אולי אפילו קצת יותר – – –

שלוש. קדימה, אחורה, החלפת שרים, החלפת מנכ"לים – בעצם אי-אפשר היה ממש לעשות. אני הגדרתי כיעד מרכזי למערכת החינוך – יציאה ממשבר ליציבות, קודם כול. יש חוסר במורים, חוסר עצום – אתגר מרכזי מאוד. דרך אגב, יש גם חוסר בגננות. זה לא רק מורים, זה גם חוסר בכוח אדם רחב, גם פארה-רפואיים בחינוך המיוחד. זה אתגר עצום שאני, לראשונה משרד החינוך – רק שתבין לאן הגענו בעיקרון, כן, בנושא המורים. הרי תמיד היו חסרים מורים, קצת פה ושם, ותמיד מנהלים היו שוברים את הראש, מתמודדים: איך אנחנו משיגים מורה כדי לפתוח את השנה, ובסוף מסתדרים, פלוס-מינוס, עם קצת חוסר פה וחוסר שם, אבל מסתדרים. הגענו למצב שמשרד החינוך הקים, כמטה משרד החינוך, יחידת השמה למורים. אנחנו פונים אקטיבית – הרי אנחנו יודעים למי יש תעודות הוראה, יודעים מי נמצא במערכת ומי לא נמצא. יוזמים אקטיבית פנייה דרך מרכז ההשמה שלנו לאותם אנשים; שואלים אותם למה הם לא – מנסים לאסוף, ומביאים, ומעבירים אקטיבית למנהלי המחוזות, ומשם למנהלי בתי הספר, מועמדים שיבואו וירצו ויתקבלו. זה אירוע שקורה ברגעים אלו. אני רק מלמד – אני רק מראה איך אנחנו מתמודדים עם החוסר, עם האתגר העצום, ומה אנחנו עושים היום שלא נעשה מעולם במשרד החינוך כדי לתת מענה.

אני אגיד לך את האמת, אני מאוד מקווה שזה יביא אותנו ל-1 בספטמבר – אנחנו עושים גם פוקוס על בתי ספר. יש הבדל גדול אם חסרים לך בבית ספר שניים או שלושה מורים, או 15–20 מורים. אנחנו עושים גם פוקוס על אותם בתי ספר שהם לקראת משבר יותר קשה. אנחנו מקדישים להם יותר מאמץ ומפנים אליהם קודם כול את המענים. זאת אומרת, יש פה אירוע שמתכלל אותו המטה של משרד החינוך, והאירוע הזה זה אירוע של חוסר קשה בכוח אדם. אנחנו מתמודדים איתו, ואנחנו עושים פה דברים שלא נעשו מעולם במשרד החינוך.

יש בעיה נוספת שהיא בעיה חברתית – יש פה את הצוערים – בעיית האלימות. אלימות היא בעיה היום בכלל החברה הישראלית, ומערכת החינוך – – –

אני בדיוק מדבר על מה שאנחנו עושים, חברת הכנסת שאשא ביטון.

אני חושב שזה לא רק בזה, כי גם מורים זה חשוב, ויש עוד הרבה דברים חשובים.

לא, אמרת "רק בזה".

ברשותך, אני ממשיך.

נושא האלימות שלצערי שוטף גם את החברה הישראלית בוודאי מגיע למערכת החינוך. אנחנו בנושא שהוגדר כנושא מרכזי, עם חוזר מנכ"ל שיצא, עם הנחיות ברורות, עם תקצוב מיוחד, עם טיפול בתופעות של הרשתות, של החרמות, כי החרמות זו גם תופעה שאנחנו מקדישים משאבים ייחודיים בשביל להילחם בה. אנחנו נותנים היום הרבה יותר גיבוי למנהלי בתי הספר.

היינו במדיניות של הכלה, נקרא לזה, שנים רבות, וניסיונות לייצר פתרונות. אנחנו, בהנחיה שלי, נתנו הנחיה ברורה שברגע שמנהל בית ספר אומר שהוא גמר עם נושא ההכלה ועכשיו הוא הולך לאירוע של הרחקה, הוא מקבל גיבוי מלא מהמערכת, וזה יקרה הכי מהר שאפשר.

אני חושב שהדרך – צריכים להבין שיש גם גבול לסבלנות של המערכת ולא יכול להיות – – – אני מבין שהגישה שלך אולי הייתה שונה, אבל אני חושב שצריך לתת גיבוי, צריך לתת גיבוי לשטח, ואם מנהל בית ספר – ואני סומך עליהם – בא ואומר: במקרים הקיצוניים האלה אין לי יכולת לטפל, הוא צריך לקבל גיבוי, ולא להפנות לו גב.

הדבר הזה לא יקרה במשמרת שלי. אולי זה קרה במשמרת שלך, וזה בסדר. מותר לחשוב אחרת.

הדו-שיח מתנהל בתרבות דיון. כשהיא הייתה פה אני הקשבתי ולא הפרעתי. כשאני פה אז מפריעים, אתה מבין.

כך מתנהל דו-שיח בכנסת. כשאתה על הפודיום, אז אתה מדבר, וכשאתה יושב שם, אתה מקשיב.

אחת הבעיות שאני יכול לומר לך, אדוני היושב-ראש, שגם כן ראיתי במערכת – וזה אולי קצת קשור לרקע שלי – היא היכולת לראות, לעשות בקרה, ללמוד מה הצליח לא הצליח, לתחקר, לתקן את מה שלא הצליח וללכת למקומות ולחזק את המקומות שהצליח. המערכת לא הייתה במקום הזה, ואנחנו מקדישים הרבה מאוד מאמצים בשביל לבנות את הדברים הנכונים, לתחקר ולקדם.

אני רוצה להתייחס – התייחסה פה חברת הכנסת שאשא ביטון לנושא רפורמת הבגרויות הגמישה. היא כנראה לא מכירה את מה שבדיוק אני הובלתי ואת השינוי שעשינו, כי היא קראה לזה בגרויות, למה שהיה פעם.

אז זה מאוד שונה ממה שהיה פעם, וחבל שאת לא מכירה את הפרטים.

אבל אני יכול דווקא לומר לזכותך שאני דווקא הסתכלתי על הרפורמה שאת רצית להוביל. דרך אגב, היו בה דברים טובים. מה שהיה טוב – לקחתי. מה שהיה בה לא טוב – לא לקחתי. יותר מזה, היא הלכה למקום רע, כי היא לא התכתבה עם השטח. אם לא הייתי עושה שינוי, הייתה התנפצות של המערכת – – –

שמעת את זה מפי, שמעת את זה מהנהלת משרד החינוך בוועדה. הם אמרו לך: אנחנו לא היינו מוכנים – את לחצת – – –

הרפורמה שהובלנו היא רפורמה מצוינת, שהחזירה את הנושא המרכזי, כמו שאמרתי, לבקרה של מבחן חיצוני במקצועות הספר, מה שהיה חסר, על כמות חומר הרבה יותר מצומצמת, עם הרבה מאוד חשיבה על איך משלבים גם נושאים, מה שנקרא, מבחנים ברמות שונות בנושאים שונים. כן, גם בינה מלאכותית נשלב שם. אבל חייב להיות גם מרכיב של מבחן חיצוני יחיד, כי אחרת אתה לא יודע לפקח ולא יודע לקבל תוצאות.

מה עוד עשינו? החזרנו את המסעות לפולין. נושא קטן שפשוט מאז הקורונה לא קרה, והממשלה הקודמת הסתכסכה פוליטית עם פולין. בחר ראש הממשלה הקודם ללכת למסלול מתנגש מול הפולנים. אנחנו לא שם – – –

קשה, קשה לשמוע את האמת, אבל האמת היא פשוטה: במשמרת שלנו החזרנו את המסעות לפולין. המסעות יוצאים לדרך, דרך אגב, בהחלטה מלאה של – – –

אני יודע, היו עוד ספינים בתקשורת, שהפולנים מכתיבים לנו לאן ללכת – שקר וכזב. היחידים שיקבעו את המסלול שהם יהיו בו הם מנהלי בתי הספר.

משרד החינוך הוא זה שמכתיב את העניין הזה, ובשיחה עם שר החינוך הפולני נאמר במפורש – דרך אגב, הם רוצים להביא מסעות נוער אלינו.

משלחות. אנחנו לא נכתיב להם איפה להיות, והם לא מכתיבים לנו איפה להיות. אף אחד לא יגיד – – –

אף אחד לא יגיד – – –

אף אחד לא יגיד איפה הנוער יהיה מלבד המדינה שאחראית על הנערים.

אני רוצה להמשיך ולהגיד עוד כמה דברים, מעבר לדברים שעשינו.

אנחנו קצת מחזירים את המושכות לניהול של ארגון הלמידה. הרצון לצאת לגמישות הביא למצב של אובדן שליטה במקומות מסוימים. פדגוגית, התנ"ך הוא כמו שפה, וכמו שאתה רוצה לשמור על רצף בשפה, אתה חייב לשמור על רצף בתנ"ך. אני אומר לכם בצורה הכי ברורה: לימוד תנ"ך הוא לא הדתה.

לימוד תנ"ך הוא זהות יהודית, זה הבסיס שלנו, זה הקשר שלנו לארץ ישראל, לעם ישראל. וכל אלה שמנסים – – –

אנחנו דאגנו לחזק בחזרה את מקצוע התנ"ך.

מי פגע? מי שבסוף לא הקפיד – – –

מי שראה פגיעה בחינוך בתנ"ך ולא עשה עם זה שום דבר.

מה לעשות, כואב לכם. בסדר, אני מבין.

אנחנו בעד גמישות במערכת החינוך, והגמישות היא דבר טבעי ונכון; אנחנו לא בעד אובדן שליטה. וחבר הכנסת סובה, אני מכבד אותך, אבל אתה כנראה לא יודע מה קורה במערכת החינוך.

יש מקומות של אובדן שליטה, והדבר הזה לא יקרה יותר.

לא לומדים תנ"ך בכיתה ב' וג', ומתחילים בכיתה ד' – לא יקרה יותר; בוחרים לכווץ את התנ"ך לחלקים זניחים – לא יקרה יותר.

כל מה שקשה – – –

אני אגיד לכם – – –

קודם כול, אני אומר שאני שמח לשמוע שיש פה תמימות דעים על החשיבות של לימוד התנ"ך.

וזה בסדר גמור. בעניין הזה אין לנו חילוקי דעות.

לא, אל תקרא, אני אעבור נושא. תקרא בנושא הבא.

יש כמה דברים מרכזיים שאנחנו עוסקים בהם, אחרי שנטפל ונחזיר את המערכת ליציבות. אמרתי, קיבלנו מערכת במשבר מאוד קשה, לא יציבה. דרך אגב, השינוי ברפורמה של הבגרויות החזיר את המערכת ליציבות.

ובנושא צמצום פערים, בדיוק עכשיו אנחנו עוסקים – דרך אגב, אני לא אוהב את המילים "צמצום פערים", והסיבה שאני לא אוהב את המילים "צמצום פערים" היא שאתה כאילו מוריד את אלה מלמעלה. אז לא; באנגלית זה נקרא Level Up – לקחת ולהרים מלמטה קדימה כמה שאתה יכול. אנחנו עובדים בזה מאוד מאוד קשה, משקיעים בזה הרבה מאוד כספים, ואנחנו הולכים למודל של לימודים פרטניים, פרטיים, לקבוצות מיקוד, על מנת להרים אותם בדברים הכי בסיסיים שאנחנו צריכים. זאת תוכנית שיוצאת לפועל כבר בשנת הלימודים הקרובה, והיא מאוד מאוד משמעותית לחיזוק ולהובלה של Level Up במערכת החינוך.

אנחנו מקדמים השקעות במה שנקרא "לימודים להייטק בפריפריה" – דרך אגב, יש פרויקט שהתחיל כבר בתקופת הממשלה הקודמת, הייטקלאס, שהיה שיתוף פעולה יחד עם השרה – –

– – אורית פרקש הכהן. אנחנו לקחנו ועשינו את זה בצורה מאוד משמעותית כלפי מעלה.

כיתות עמ"ט – אנחנו לוקחים ועושים דבר שלא נעשה שנים. עמ"ט זו עתודה מדעית טכנולוגית. הייתה לנו השקעה של מאות כיתות נוספות שאנחנו מכניסים לתוך המערכת.

השקעות של מאות מיליונים – – –

השקעות של מאות מיליונים שהולכות להרים את כל הנושא של החינוך לעולם ההייטק בפריפריה, זה הפוקוס המרכזי.

אני רוצה לסיים בשני נושאים שגם אליהם התייחסנו.

טלי, עכשיו את מפריעה. שני נושאים – האחד לגבי נושא השכלה גבוהה: ראשית, אנחנו ממוקדים לחזק את ההשכלה הגבוהה בשתי רגליים משמעותיות; האחת היא מה שנקרא "דור ראשון להשכלה" – לאפשר לכל אחד את הגישה ללימודים להשכלה גבוהה, וזה בפריפריה, זה בפריפריה חברתית – –

– – וזה מאוד מאוד חשוב. בצד השני – – –

בצד השני יש את נושא המחקר, ובמחקר ובמצוינות חייבים להמשיך להשקיע. דרך אגב, המצוינות – בניגוד ללימודי ההשכלה הרחבים, שאנחנו רוצים להכניס כמה שיותר לתוך המעגל, דווקא במצוינות ובדחיפה קדימה של הקצה של הקצה תמיד אתה עוסק בבודדים, אבל אתה עוסק בהשקעה מאוד גדולה, וזה מזיז את כל הרכבת קדימה.

אנחנו נלחמים על שמירת המוחות, להחזיר לפה. יש לנו אירוע של חוסר מטורף של רופאים שהולך להגיע; כבר מרגישים אותו במדינת ישראל. אנחנו נגדיל את כמות הכשרת הרופאים במדינת ישראל.

יש את נושא האוניברסיטה בגליל.

יש את נושא האוניברסיטה בגליל. אני כמובן הולך לקדם החלטה על הקמת אוניברסיטה בגליל. הסיבה שביקשתי – – –

הסיבה שביקשתי בחינה מחודשת למיקום היא שקיבלתי כל מיני הערות, שההחלטה שנלקחה בנושא היא החלטה לא מקצועית, והיא החלטה – – –

לא, אין אפשרות לענות. מה זה, היא הייתה לפניי. זה אי-אמון, אני משיב לה.

אולי קשה לחברת הכנסת שאשא ביטון לשמוע, אבל קיבלתי תלונות על כך שההחלטה שנלקחה הייתה לא עניינית ולא מקצועית, והיא נלקחה משיקולים אישיים, אז אני החלטתי לבדוק אותה, ואני מצטער שזה לא מתאים לך יותר מדי, אבל זו האמת.

יפה, אז אנחנו בודקים את זה.

הנושא האחרון שאני רוצה לסיים בו הוא נושא הבינה המלאכותית. המשרד בהנחייתי מפוקס לחלוטין בנושא בינה מלאכותית, AI בחינוך. אני אומר לכם, החינוך הולך להשתנות בצורה דרמטית במדינת ישראל, מלמעלה למטה. כל מה שהכרנו הולך להשתנות. כל מה שאנחנו מדברים עליו עכשיו לא יהיה רלוונטי.

לא צריך להסתכל על זה כמו על סייבר – הינה נכנס הסייבר, בואו נלמד סייבר, בואו נקדם את זה ונראה איך אנחנו מתמודדים עם סייבר; צריך להסתכל על בינה מלאכותית בחינוך כמו על קורונה בחינוך – אירוע שמשנה את הכול מהכול, ואנחנו גם לא יודעים לאן אנחנו הולכים.

אז במקום הזה המשרד ממוקד, המשרד יוביל, ואני מאמין שאנחנו גם נצליח. תודה רבה.