קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, האמת שאפשר לדבר רבות על התקנות לשעת חירום האלה, אפשר לבסס שוב ושוב שהתקנות האלה הן חוק שכל מטרתו להנציח את הכיבוש בשטחים הפלסטיניים - -
אפשר להזכיר לכולם, אבל אני חושבת שכולם כבר יודעים שתקנות החירום של שעת החירום – נגמרה שעת החירום. הכיבוש ממשיך עד היום, ויש רצון כנראה אצל הרוב בבית הזה להנציח את הכיבוש ולהנציח את האפרטהייד, ולהפוך למשטר קולוניאליסטי בשטחים הפלסטינים הכבושים.
אבל אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו ולנפץ חלק מהשקרים שכבר משתמשים בהם בתקופה האחרונה כדי להגיד שאנחנו אלה שהפלנו את הממשלה הקודמת. הלוואי שהיה לנו את הקרדיט להגיד שהפלנו. ותאמינו לי, אם היה לנו את הכוח להפיל את הממשלה הזו לא הייתם נשארים שנה וחצי בממשלה – ממשלה שבעצם גרמה להרג של יותר מ-240 פלסטינים בשנה אחת, מספר שיא.
ההתרחבות של ההתנחלויות. אתם יכולים לא לרצות לשמוע את הדברים האלה, אבל אני מזכירה לכולם, לא שהמפלגה רע"מ רצתה להצביע. היא כן תמכה בחוק האפרטהיידי הזה, כן הצביעה למרות שהם ידעו טוב מאוד, ואני רוצה לראות מה יצביעו עכשיו. אנחנו לעומתם לא משנים עמדות עקרוניות לפי פוזיציה שיושבים בה ולפי הבטחות סרק של תקציבים. אנחנו אלה ששומרים על העקרונות שלנו. כיבוש זה כיבוש, והוא לא יהיה לנצח, והוא יסתיים. והוא יסתיים, ועוד תמחקו את החיוך המטופש הזה מעל הפנים שלכם.
ואתם תבינו, תבינו שאי-אפשר - -
- - להמשיך לדכא עם שחפץ בחירות שלו.
רק מה הבעיה? שעוד רבים משני הצדדים ישלמו - -
- - מחיר על הגחמות שלכם ועל העריצות שלכם.
ולצערי הרב, אני אומרת, למה בורחים ולא רוצים להצביע? בואו נראה אתכם, תצביעו עם החוק.
ואני קוראת ואני שואלת, ושוב אני אומרת לחברי הכנסת מרע"מ (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:).
285 מילים של עאידה תומא סלימאן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.