קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, עומד כאן שר משפטים – וחבל שהוא עזב – ואומר שהתנגדנו לחוק הארכת תוקפן של תקנות לשעת חירום ביהודה ובשומרון בגלל שהייתה מפלגה ערבית בתוך הקואליציה. צבטתי את עצמי ולא האמנתי למשמע אוזניי. אזרחי מדינת ישראל הם עדיין אזרחים שנמצאים ביהודה ושומרון, והוא מקריב אותם בגלל הסיבה החלולה הזו. מילא זו הייתה אמת, אבל כל אלה שיושבים כאן עכשיו ישבו בצד הזה והצביעו נגד. הפקרתם את אותם אנשים ביהודה ושומרון בשביל איזשהו ניסוח חלול שעכשיו שמעתי: בגלל שמישהו תומך בזה, רצינו להיראות ציוניים יותר. בשביל זה אתה מפקיר את האחים שלך ללא תקנות? ללא חוק? ללא סדר?
אדוני שר המשפטים, למי אתה רוצה לספר את הסיפור ההזוי הזה? לפחות תעמוד כאן, תהיה ערב לאמת שלך באשר היא, או לפחות אל תטען את הטענה החלולה והשקרית הזו. אתם הצבעתם נגד המצפון שלכם כשישבתם בצד הזה, נגד האחים שלכם, של חלקכם שאתם תושבי יהודה ושומרון. עכשיו בטענה החלולה הזו באים ואומרים: אה, רצינו משהו אחר. שיהיה לכם אומץ, היושרה לעמוד כאן ולהגיד את האמת שלכם: טעינו, או: רצינו להצביע נגד האחים שלנו, או: רצינו להצביע נגד עצמנו. חלקכם יושבים שם. הצבעתם נגד עצמכם בהיותכם תושבים של יהודה ושומרון. הכיצד? לאלוהים הפתרונים. אבל זו האמת, ואין בלתה. נהפוכו – חלקם של אותה מפלגה ערבית אפילו רצו להצביע בעד הנושא הזה כי הם היו שייכים ומחויבים לממשלה. אבל אתם אפילו בטיעון הזה של האמת האישית שלכם בגדתם. תהיו בריאים.
228 מילים של מיקי לוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.