קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ערב טוב לכולם, אני רואה שיש הרבה אנרגיות. למרות שטלי יצאה, ניאלץ להתמודד גם בלעדיה.
רציתי לדבר בהזדמנות הזאת על מושג שעלה פה: ממשלת הפירוק. אתמול כתבו 170 ראשי רשויות. אני מניח שחלקכם ראיתם את המכתב שהם פרסמו, שנוגע ועוסק בהיעדר הסמכות או האובר רולינג שעושים לראשי רשויות, והייתי שמח לדבר על זה.
פירקתם את המשרדים לגורמים – גם את הרווחה, גם את הביטחון, גם את החינוך. אדוני שר החינוך שיושב פה ומקשיב: ליבי-ליבי גם כתושב העיר וגם כשר החינוך.
יש מסורת, ויש מורשת, ויש משימות לאומיות, ואגב משימות לאומיות – אני ממליץ לכם להתחיל אולי לעבוד עם תוכנת Monday, כי ברוב המשימות שיש לכם והפירוק לגורמים שעשיתם אתם תאבדו את הזנב, את הידיים ואת הרגליים, באמת. כן, כן, Monday, זה גם היום, יום שני, וגם אחלה תוכנה לניהול משימות, מומלץ לכם.
אז באמת שמתם עכשיו על הכוונת את הרשויות המקומיות, אז אני מניח שאתה גם שמעת על זה – יש את הרשות ה-259, נכון? לא, שמונה, לדעתי, יש כבר, זאת מועצה – טוב, אוקיי, אז נגיד, שמונה, וזאת רשת החינוך התורנית. אני באמת לא יודע, תאמר לי אתה – מה שרשום הוא שהפכתם אותה לרשות מקומית שהולכת לעבור – היא גם תתכנן, גם תעשה רישוי וגם בינוי בשטחים עירוניים בלי שום קשר לרשות המקומית. זאת אומרת, תרצה לבנות בית ספר, אדוני, יבוא – לא יודע מה, לאיזה עיר שכל אחד, נתניה - -
- - בלי לשאול בכלל את ראשת העיר. למה צריך לשאול את ראש הרשות המקומית? למה זה בכלל רלוונטי? באים, שמים לך בית ספר. אחלה רעיון, באמת, כל הכבוד לכם. אפילו חברי הגוש שלכם, גם בליכוד, חתמו על המכתבים, עד שהתחלתם להתקשר ולאיים עליהם. אבל זה חלק מהתפיסה שלכם, אתם רואים את ראשי הרשויות כאיזה פרוטזה, כאיזה משהו שאתם מתייחסים אליו כמובן מאליו. אתם לא מבינים שהם נבחרי ונבחרות ציבור שמחויבים לתושבים והתושבות שלהם, הם הרבה לפניכם. כשאתם ניהלת את הממשלה בזמן הקורונה, הם היחידים שניהלו פה את המדינה; הם הבינו בדיוק מה צריך לעשות, עוד הרבה הרבה לפניכם. אני מציע לכם שתפסיקו להתייחס אליהם כאילו הם משולים ללא יודע מה, לאסקופה נדרסת.
סבבה. משפט אחרון – הם לא אסקופה נדרסת, תפסיקו לאיים עליהם, תתחילו להתחשב בהם. הם מכירים הרבה הרבה יותר מכם את הנושאים.
אלמוג, באמת רציתי לומר לך, החזקת איתי שלוש וחצי דקות בלי לדבר, ואז זה.
389 מילים של נאור שירי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.