קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, השרים. חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד להגיש את הצעת החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשפ"ג–2023. או בשם האמיתי של הצעת החוק הזו: הצעת החוק לפיזור הכנסת ה-24. כי נדמה לי שכולם זוכרים שהצעת החוק הזו הגיעה כאן למליאה ולא היה לה רוב, וכך - - -
לא היה לה רוב כי – תכף אני אסביר, זו בדיוק הנקודה שאני רוצה להגיע אליה. לא הייתה אפשרות - - -
לא הייתה אפשרות, בוא נסביר רגע. לא הייתה אפשרות להעביר אותה אז.
לא, לא, זה הרבה יותר מזה, השר מלכיאלי. ונדמה לי שגם לא במקרה אני חושב שזאת הצעת החוק הממשלתית הראשונה שאנחנו מביאים בקדנציה הזו, מכיוון שהיא מבהירה בדיוק את ההבדל בין הממשלה שהייתה כאן קודם לבין הממשלה שיש כאן עכשיו. כי בממשלה שהייתה כאן קודם אי-אפשר היה להעביר את החוק הזה, כי היא נשענה על תמיכה של מפלגה אחת לפחות שראתה בהתיישבות ביהודה ושומרון דבר שצריך לחסל אותו ולפגוע בו, ורואה אולי בכלל במפעל הציוני משהו שהיא בלשון עדינה מתקשה להשלים איתו ולחיות איתו. ובממשלה הזאת המצב הוא אחר. חזרנו לשורשים הציוניים, חזרנו לאמונה בזכותנו על ארץ ישראל כולה, חזרנו לחזק את ההתיישבות.
ובממשלה הזאת אין שום קושי לגייס את הרוב הדרוש ולהביא את הצעת החוק הזאת - -
- - עד כדי כך שמה שהיה אירוע דרמטי - -
- - עד כדי כך שמה שהיה אירוע דרמטי בקדנציה הקודמת - -
אפילו שני מיקרופונים אין להם שום סיכוי מול ויכוח בין חבר הכנסת אלמוג כהן לבין חבר הכנסת כסיף, עם הווליום העוצמתי שלכם. אז כשאתם מתווכחים אני שותק.
לכן, רבותיי, אני חושב שהצעת החוק הזו, שמובאת לכאן לא במקרה בקלות, בלי ויכוחים פנימיים, לא בתוך הממשלה ולא בתוך הקואליציה, ועם רוב פרלמנטרי ברור, בלי לבקש עזרה מהאופוזיציה ובלי להישען על האופוזיציה ובלי - -
- - ובלי למכור חלקים מהנגב תמורת העברת הצעת החוק הזו, כל מיני תרגילים אחרים. אני חושב שהצעת החוק הזו מסמלת באופן הברור ביותר את השינוי העצום לטובה שהביאה הממשלה הנכנסת למדינת ישראל.
לגופו של החוק אנחנו נאמר שמטרת החוק היא כמובן להאריך את תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז–1967. אלה תקנות שמוארכות מזמן לזמן. תוקפן מוארך כרגע עד חודש פברואר, 15 בפברואר, נוכח הבחירות. ההסדרים הכלולים בתקנות נוגעים בעיקרם בסמכויות השיפוט של בתי המשפט בישראל כלפי ישראלים שעברו עבירות באזור יהודה ושומרון או בשטחי הרשות; לסמכויות הרשויות בישראל לבצע בישראל עונשים ומעצרים שהוטלו על ידי השלטונות הצבאיים באזור; וכן לאפשרות לבצע באזור צווים ועונשים שהוטלו בישראל על תושבי האזור.
התקנות האלה מחילות באופן פרסונלי חוקים ישראליים על ישראלים המתגוררים באזור. הן נועדו להסדיר את מכלול מתן העזרה המשפטית בין ישראל לבין הגורמים המוסמכים ברשות. מובן שקיום התקנות חיוני להמשך היחסים המשפטיים שבין ישראל לבין האזור לבין הרשות וכדי שהעניינים ימשיכו להתנהל בצורה מסודרת, ולכן מוצע להאריך את תוקף התקנות בחמש שנים נוספות. צריך לומר שהקביעה הזאת היא קביעה שאין לה קשר למציאות הפוליטית, אבל אם מותר לי לומר, חברות וחברי הכנסת, יצא גם העניין הזה סמלי. רוצים להאריך בחמש שנים – אני מניח מתוך הנחה שאנחנו נוכל לשוב ולהידרש לזה בדיוק בתחילת הקדנציה הבאה, אחרי שאנחנו נסיים תקופת כהונה של כחמש שנים של הממשלה הנוכחית.
אני מאמין שגם בכהונה הבאה עלינו לטובה, בעוד חמש שנים, הציבור ידע להעריך את מה שנעשה בקדנציה הזו - -
- - ותשוב ותקום ממשלה שלא תתקשה להעביר את החוק הכל-כך פשוט וטריוויאלי הזה, כפי שאנחנו עושים וכפי שאתם נכשלתם לעשות בגלל האופן חסר האחריות שבו הקמתם את הממשלה ואת הקואליציה הקודמת.
אני כמובן מבקש מהכנסת להצביע בעד החוק ולאשר אותו בקריאה הראשונה. תודה רבה.
597 מילים של יריב לוין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.