נאומים בני דקה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, זה מאוד סמלי בעיניי שהנאום האחרון שלי לעת עתה בכנסת זה גם נאום פרידה מהרב דרוקמן.

כשאני הצטרפתי לפוליטיקה ורצתי בפריימריז של הבית היהודי הרב דרוקמן קיבל אותי בהרבה חום, אהבה ופתיחות, כמישהי לא דתייה שמגיעה לחיקו של המגזר הציוני דתי, והקבלה הזו מאוד אפיינה אותו.

מעבר לזה שהוא היה מחנך דגול, מנהיג, תלמיד חכם, הוא היה אדם שאהב את הבריות, הוא ראה בכל אחד את הטוב, מעולם לא אמר מילה רעה על אף אחד, תמיד לקח אחריות, תמיד ניסה להתוות דרך ולהראות לכל אחד את מה שנכון עבורו.

היום סיפרה לי מישהי, חברה, אישה מאוד משמעותית בציונות הדתית, שהיא התגייסה לצבא בשנת 1974 – תחשבו, כמעט לפני 50 שנה, עוד לפני שהיה מפותח המפעל המפואר של השירות הלאומי – ואז לא התגייסו לצבא בלי ברכה של הרב, והוא נתן לה את ברכתו ועודד אותה. הוא תמיד ידע להראות לכל אחד – ולאהוב כל אחד כמו שהוא.

כמי שניצל מהשואה והגיע למדינת ישראל, הוא אף פעם לא לקח את מדינת ישראל כדבר מובן מאליו. הוא תמיד הבין את גודל השעה, שאנחנו בעצם חיים במדינה יהודית ריבונית בארץ ישראל, ואם חלקנו שיושבים פה, לפעמים אנחנו מרגישים שאנחנו לוקחים את זה כמובן מאליו, אז הוא אף פעם לא הרגיש ככה.

אני רוצה לסיים את הקטע לזכרו בשיר המעלות, כי בכל הפעילויות שלו הוא באמת ניסה לבסס את שיבת ציון כהתגשמות חלום הנביאים. אז זה באמת לעילוי נשמתו של הרב דרוקמן: "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים. אז יִמָּלא שחוק פינו ולשוננו רִנה אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה. הגדיל ה' לעשות עִמנו היינו שמחים. שובה ה' את שביתנו כאפיקים בנגב. הזֹרעים בדמעה ברִנה יקצֹרו. הלוך ילך ובכֹה נֹשא משך הזרע בֹא יבוא ברִנה נֹשא אלֻמֹתיו". יהי זכרו ברוך.

ואני פונה אליכם פה, חברי הכנסת היקרים, שבעצם מופקדים היום על השמירה על מדינת ישראל ועל כנסת ישראל. תעשו את הכי טוב שאתם יכולים. אתם יודעים, אני בשנה וחצי האחרונות כמעט ולא באתי לפה. ההרגשה כאן הייתה שהאולם הזה נהפך למין בור תרעלה. אז בואו, תנסו לעשות את זה טוב יותר, כמו שהיה בעבר – שהיו הרבה מחלוקות אבל לפחות כיבדנו אחד את השני.

אני רוצה לאחל לך, יריב, בהצלחה רבה בתפקידך, אם זה יהיה כשר משפטים – אני הייתי יושבת-ראש ועדת שרים לחקיקה ושרת משפטים ויריב היה ממלא מקום או איך שקוראים לזה, ואני מאחלת לך שבן גביר יתנהג כמו שאתה התנהגת. אז תודה רבה על זה.

אני רואה פה הרבה חברי כנסת חדשים, אני מאחלת לכם בהצלחה רבה. אתם יודעים, אני חיה פוליטית במחנה הימין, גם בימין החילוני וגם בציונות הדתית, אבל אני גרה בתל אביב בחברה חילונית ובימים האחרונים פנו אליי הרבה, פנו אליי חברות וסיפרו לי על חברים שלהן שמדברים על ירידה מהארץ. אז קודם כול, חבל שלא הייתה להם הזדמנות לדבר עם הרב דרוקמן, כי בוודאי היה אומר להם שזה מעשה שלא ייעשה. אין לנו ארץ אחרת ואין לנו מדינה אחרת, אבל אתם צריכים לקחת בחשבון, מי שיושב פה, את התחושה הזו של חלק מהציבור, במיוחד על רקע החוקים החדשים האלה, חוק האפליה והגזענות שדובר עליו.

אני באמת מציעה לא להתעסק בדברים האלה. זה סתם נותן הרגשה רעה להרבה מאוד אנשים, זה סתם פוגע במדינת ישראל. יש לכם אתגרים גדולים מאוד – רפורמה במערכת המשפט, לטפל במשילות, בפשיעה, בכלכלה. תתעסקו במה שחשוב ולא במה שלא חשוב ויוצר פחד והרתעה. אז תודה רבה על שנים נפלאות והמון בהצלחה לכולכם. תודה רבה.