קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, אני לא יודעת כמה מכם שמעו על הסטודנטית דינא חוסאם ח'ליל, שלומדת שנה ג' סיעוד בעמאן בירדן. היא נפלה ביום רביעי בלילה מקומה שלישית. מאותה שעה ועד עכשיו היא נמצאת במצב בריאותי קריטי בבית החולים אל-אסראא. מה שמצער בכל הסיפור הזה, שכשקורה מקרה לסטודנט שהוא אזרח ישראלי בחו"ל, הוא תמיד יימצא לבד ואין מי שיעמוד לצידו. ומה שצריך לעשות בסופו של יום זה לפנות לאנשים כדי לקבץ ולבקש תרומות, כדי שיקבל את הטיפול הראוי.
מה שאני רוצה להגיד, הסיפור הזה הוא גדול מדי, ולא אצליח להגיד את כל הדברים שלי בדקה, אבל אני רוצה להגיד דבר אחד: הסטודנטים האלה, כשהם יוצאים לחו"ל – לא רק הם, כל אחד שיוצא לחו"ל – הם משלמים אגרות במשרד החוץ. האגרות של משרד החוץ השנה הגיעו לכמעט – יותר מ-40 מיליון שקל. מה הבעיה, במדינה שמחשיבה את עצמה כמפותחת, לשים קרן של 3 מיליון, 4 מיליון – זה פחות מעשירית ממה שגובים מהאזרחים – כדי שבמקרים כאלו האנשים, האזרחים, יקבלו את הטיפול ההולם.
הבחורה יושבת שם, עכשיו צריך להביא אותה ארצה. למטוס מבקשים קרוב ל-20,000 דולר, מטוס רפואי, חוץ ממה ששולם לבית החולים עבור הניתוחים. אז איפה כזה דבר יכול לקרות?
ולכן אני חושבת שהסוגיה הזאת צריכה להעסיק כל אחת ואחד מחברי הכנסת, ושנמצא פתרון הולם, כדי שלא ימצאו את עצמם האזרחים בחוץ לארץ באותו מצב. נאחל בריאות לדינא.
220 מילים של אימאן ח'טיב יאסין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.