נאומים בני דקה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה, אדוני היושב-ראש. אנחנו ממש ברגעים אלה מסיימים את חג החנוכה, שמונה ימים שאמרנו כמה פעמים ביום "על הניסים ועל הגבורות ועל התשועות ועל המלחמות". נשאלת השאלה: על הגבורות ועל התשועות אנחנו מודים; על המלחמות – ממתי אנו רוצים ומהללים מלחמה? מלחמה היא לכאורה הכרח. התשובה היא שיש מלחמות שהן מלחמות רוחניות, מלחמות שרצו להכחיד את המיעוט. רק המלחמה הזו של החשמונאים היא זו שנותנת לנו את ההמשכיות שלנו, ועל זה אנחנו חוגגים. המלחמה הזו הייתה מלחמה מיוחדת ומכוננת, ובעצם מלחמה קיומית.

היום יש התקפה – אני לא רוצה להגיד מלחמה, אבל התקפה חריפה של כלי תקשורת ופוליטיקה נגד האוכלוסיות החרדיות, על האוכלוסייה החרדית, על הצרכים המינימליים, על דברים בסיסיים, על שוויוניות, על דיור, על קורת גג, על תשתיות, על תחבורה. על זה מתנהלת מלחמה. בתקופה הזאת אנחנו גם לוקחים את זה – זה לא דבר שנעים, אבל אנחנו מתמודדים עם זה. גם ימי החנוכה – לוקחים את זה בחלק הערכי, בחלק החשוב. המלחמה הזו על אורח החיים מחדדת ומאחדת את הציבור. לכן אנו גם קוראים בזה למסר של אחדות. אל תהיו אחד בפה ואחד בלב. אתם יודעים את החשיבות, אתם יודעים את הצרכים, אתם יודעים שהדברים שנאמרים כאן הם לא דברי אמת, ולכן את המסר הזה ניקח גם לימים האלו.