ערב טוב. אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, שר האוצר – הלוואי שהיית שר האוצר, אולי זה היה עוזר לי גם עם שכר המינימום – שר החוץ ושר הרווחה, אני רוצה להגיד לכם לפני שאני אקריא את כל מה שכתבנו, שבזכותכם זכיתי פה עכשיו לרגע של שפיות. בתוך כל הימים המשוגעים האלה, והטרפת, וקואליציה ואופוזיציה, וכולם נגד כולם ואחד נגד השני, ולא מאמינים פה לאף אחד ולא יודעים לעבוד ביחד, ולא כלום, כלום, כלום, הינה הגיע החוק הזה, חוק שירותי רווחה, שמשנה סדרי עולם – תכף נתייחס אליו – שאיחד את כולם ביחד, וזה היה אירוע נדיר.
תכף אני אגיד לכם תודות שרשומות, אבל אני חושבת שעשיתם לא רק אירוע ולא רק מהפכה, אלא אני חושבת שהשקפת העולם שהבאתם וסדרי העולם שאתם משנים כאן היום – ושניכם שמתם את הלב, באמת. זה חוק של לב בסוף. מאיר יודע שלא הפסקתי לבכות ביום חמישי, כשהעברנו את זה בוועדה, ואחר כך לקבל את כל הסרטונים, את כל הווטסאפים מאנשים עם מוגבלות, מהורים, מארגונים. בכל פעם שאני רואה את זה אני מתמלאת ברגשות כל כך גדולים, אני מוצפת מזה, אז פשוט להגיד לכם ממש מעומק ליבי תודה רבה על הזכות שנתתם לי. באמת.
עכשיו אני אקרא. אני מתכבדת להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב–2022, הצעת חוק ממשלתית שמוזגו עימה שלוש הצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת. החוק הזה מבוסס על שותפות, שותפויות יוצאות דופן וחוצות מגזרים בין הממשלה לארגונים וחברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה. זה היה מעורר השראה לראות את ההתגייסות של כל כך הרבה אנשים סביב הצעת החוק הזו.
אני רוצה בראש ובראשונה להודות לארגונים, ל-33 ארגונים מהחברה האזרחית. אחרי ימים ולילות ושעות כל כך ארוכות – אני מסתכלת למצלמה כי אני מנחשת שבטח תראו את זה. כולכם נכנסתם לי ללב והתיישבתם שם בפנים והפכתם להיות חלק מהלב שלי. רויטל ונעמה ועידית וסיגל ועמנואל וחנה הם רק חלק מאותם שמות, מכל אותם הורים ונציגים שנלחמו בוועדה, שנלחמו בשביל הילדים של כולם, של כולם. והדבר שאני לא אשכח זה את הכאב דווקא. ההתרגשות היא ההתרגשות, אבל ראיתי את הכאב וראיתי את הצלקות ששנים רבות מדי של מאבקים ושל אכזבות ושל חוסר השוויון, ובעיקר אולי השקיפות בעיני הממסד, הותירו בכולם. בלעדיכם זה לא היה קורה וההיסטוריה לא הייתה משתנה. תודה רבה מקרב לב. אני באמת עדיין מתרגשת יחד איתכם.
שוב אני רוצה להודות לצוות ועדת העבודה והרווחה, שהיה לי העונג לעבוד איתם במשך השנה – אילו אנשים, אילו נשים, אלופות העולם, באמת אחת-אחת; צוות הלשכה המעולה שלי; כמובן לשר הרווחה, איזה כיף שעבדנו ביחד השנה. זכינו, נכון? כמה דברים מדהימים עשינו; שר החוץ יאיר לפיד, בהצלחה גדולה מעומק הלב כראש הממשלה; למנכ"לית משרד הרווחה סיגל מורן; לשיבי המדהים וליובל. איזה צוות יוצא דופן. פשוט לקחתם נושא, הפכתם אותו לדבר הכי חשוב בעולם, שמתם בראש סדר העדיפויות את רווחת האנשים עם המוגבלויות והמשפחות שלהם. אני רוצה באמת להודות – הם לא נמצאים כאן כרגע, אני מקווה שהם תכף יצטרפו – לחברי הכנסת מהאופוזיציה שהגישו הצעות חוק פרטיות בנושא ולקחו חלק פעיל בדיונים, חלק משמעותי. תודה רבה לכם, חברי וחברות הכנסת, למיכל וולדיגר, לאתי חווה עטייה, לאורלי לוי אבקסיס, ליצחק פינדרוס היקר וליעקב מרגי היקר.
הצעת החוק הזאת עושה מהפכה ומעגנת לראשונה בחוק את זכותם של אנשים עם מוגבלות שבטיפול משרד הרווחה לקבלת שירותי רווחה ועוסקת בכל אוכלוסיית האנשים עם המוגבלות שבטיפול המשרד. הייחודיות שבה והמהפכניות שבה – היא שמה דגש על הצרכים של האדם הספציפי ולא רק על ההיבט הרפואי של המוגבלות. הוועדה נלחמה במסגרת הישיבות ועמדה על כך שתהיה התייחסות מתאימה גם למצבים של ריבוי מוגבלויות. ההצעה מאפשרת בנייה של מערכת לבחינת הזכאות לשירותי רווחה ולהתאמתם לצורכי האדם באופן פרטני. במהלך הדיונים ולאור הערות הארגונים השונים הוועדה הגדילה את סכום התוספת התקציבית בעוד כ-150 מיליון שקל, כך שתקציב החוק עומד היום על 2.15 מיליארד שקלים. מדובר בסכום שיותר ממכפיל את התקציב הקיים למתן שירותי רווחה.
ואני אגיד עוד משהו: כל זאת בעיניי אפילו מתגמד לעומת תפיסת העולם, העקרונות ומטרות-העל שנקבעו בחוק הזה. פשוט מהפכה. בשיתוף פעולה הוועדה הוסיפה הגדרה של חיים עצמאיים ואוטונומיים. קבענו העדפה מבחינת פעילות ותקצוב לפיתוח שירותים בקהילה וחייבנו גיבוש מהיר של תוכנית למעבר לקהילה ולצמצום מגורי אנשים עם מוגבלות במסגרת מוסדית. לוועדה יימסר דיווח שנתי על יישומה של התוכנית. אנחנו נוכל להפוך את זה כך שעקרון החוק לא יישאר בגדר מילים בלבד אלא יקבל יישום בפועל.
המהפכה נמשכת. התפיסה המהפכנית שבא החוק ליישם מדגישה את המשקל המכריע שיש לרצונו של אדם, ולא משנה איזה אדם, בתהליך בחירת השירותים, ואת המעבר מגישה של הגנה פטרנליסטית לגישה של חופש הבחירה. ככה ישראל מצטרפת למגמה שכבר קיימת בעולם זה ארבעה עשורים לצמצום ולסגירה הדרגתית של מוסדות ולמעבר של אנשים עם מוגבלויות לקהילה ולחיים עצמאיים. אני לא בטוחה שאמרתי את זה, אז אני אגיד את זה עכשיו: זו חקיקה היסטורית. פעם רביעית.
להצעת החוק הזו הוסרו ההסתייגויות בוועדה, ואני קוראת לחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה.
788 מילים של אפרת רייטן מרום. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.