ציון יום המודעות להיעלמות ילדי תימן, בלקן והמזרח

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול נערך בכנסת כנס שיזמו חברות הכנסת קרן ברק, נעמה לזימי, גילה גמליאל וקטי שטרית בעניין פרשת היעלמות ילדי תימן. אני מבקש לחלוק איתכם כמה רגעים משם. ישבתי בכנס והבטתי באנשים ובקהל שטרח להגיע. ראיתי את העיניים של האנשים המבוגרים והצעירים; ראיתי את הכאב יוצא החוצה, ראיתי את המשא שיושב על הלב, משא כבד של חוסר ידיעה וחוסר אמון. כל מי שהיה שם ראה בבירור את משקל המשא הכבד שיושב על הלב של כל אחד ואחת מהנוכחים שהיו שם. המשותף לכל מי שהיה שם זה הכרה של בן או אח שנעלם, ואף אני שמעתי מכלי ראשון את הוריי המדברים על היעלמות אנשים יקרים לנו. כולנו, בני העדה התימנית, מכירים סיפור על בן משפחה שנעלם בלי הסבר כך פתאום. והמקרה הזה קרה לא לאחד ולא לשניים אלא היו מאות מקרים במקומות שונים.

ולמה אני אומר את זה? כי לאחרונה אני שומע אנשים חצופים שמנסים להכחיש את הסיפור של כולנו ולהתנער מזה. רבותיי, ניסיונות ההכחשה הם המשך מדויק של אותה התנשאות וגזענות כלפינו שהייתה אז. הכנס אתמול, והיום פה בכנסת, מיועד להודיע לכל אותם אינשי דלא מעלי, המכחישים: אנו חזקים ולא מפחדים מניסיונות ההכחשה שלכם, ונמשיך לדרוש את חקר האמת. ישב אדם בוועדה והעז לומר: הכול שקר, לא היה ולא נברא, פשוט האחוזים של התמותה בקרב התינוקות של יוצאי תימן היו אחוזים גבוהים יותר או גבוהים מאוד.

רבותיי, אני רואה את התהליכים בנושא. אני רואה כיצד הממשלה הנוכחית החליטה לסגור את הגישה לנתונים ולהתכחש אליהם. לשמחתי, החל מאתמול בערב אנחנו בפתח של תקווה חדשה בנושא, כי בתקופה – – –

אז ישמע אדוני עד סוף הנאום. בתקופה האחרונה לא משתפים פעולה עם בני המשפחות, מסתירים עובדות ונתונים ופועלים באופן לא ראוי כלפינו, בני המשפחות שנפגעו, כלפי העדה כולה והציבור כולו. למשל, את הדוח שחיבר פרופ' גרוטו, שהיה במשרד הבריאות, משרד הבריאות גנז, לא רצה לפרסם. מתי הוא פרסם? לאחר העתירה לבית המשפט. למה צריכים להגיע לבית המשפט כשמפרסם משנה למנכ"ל של משרד הבריאות דוח שהיה אמור להיות נגיש ופתוח לכולם? הדבר בלתי מתקבל על הדעת בשום צורה וחייב להיפסק. יתרה מזו, לקחו איזו פרופסורית שניתחה את הדוח ואמרה שבעצם פרופ' גרוטו – כל הדוח הזה אינו שווה מאומה ואין בו שום שום שום שום משהו שקרוב לאמת.

אני מבקש לומר כאן בקול ברור כי אני וחבריי פה בכנסת, כמו בכנסות הקודמות וגם בבאות, נמשיך לדרוש את הפרסום המלא של כל העובדות ללא כחל ושרק, כי די להמשך הטיוח. אתם מבזים את כבודנו ואת כבוד המדינה כולה, שלא מוכנה לקחת אחריות כמו שצריך על העבר. עצם קיום הכנס אתמול והיום בכנסת – ואדוני היושב-ראש, מגיע לך שאפו שהשתתפת בכנס, זו אמירה חשובה. אנו נמשיך עד לפתיחת כל הפרוטוקולים והעדויות לפרסום בפומבי. אין לנו עניין אישי באיש אלא בחשיפת האמת, להביא מזור לנפש הכאובה שלנו ולסיים את הפרשה האומללה הזאת.

חכמינו זיכרונם לברכה אומרים: אין שמחה כהתרת הספקות. אדם רוצה שיותר לו ספק גם אם זה לפעמים יהיה עצוב, אבל הוא יודע שהוא נמצא באיזשהו מקום; ולעיתים אולי זה יהיה שמח, ואז הוא ישמח. אבל אנחנו חייבים להגיע עד הסוף. הממשלות הקודמות באמת עשו צעד ענק קדימה בחשיפת פרוטוקולים שהיו בארכיון המדינה והיו חסויים. אנחנו מבקשים לא להשאיר שום דוח ושום פרסום שיש עליו חיסיון, אלא לפתוח את כולם, ושסוף-סוף המשפחות תדענה מה עלה בגורל יקיריהן. תודה רבה.