קריסת מערכת בריאות הנפש בישראל

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

טוב, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבל שאנשים – אתה יודע, יש מנהג שמי שמציג את האי-אמון לפחות נשאר כדי לשמוע את המענה. אז אני ככה האזנתי לדוברים פה של הסיעות. לדברים.

אני חייב לומר לך, חבר הכנסת אמסלם – – –

חבר הכנסת אמסלם, אני דיברתי באי-אמון כמעט בכל פעם.

ותמיד הייתי, נמצאתי פה גם כדי לשמוע את התשובות – –

– – גם כדי לשמוע את התשובות הלא-כל-כך מחוברות למציאות שהשבתם. אבל דבר אחד אני יכול לומר לך: אנחנו, בסופו של יום, הצלחנו באי-אמון שלנו.

אני כן יכול לומר רק דבר אחד. תראה, דיבר פה קודם חבר הכנסת שטייניץ, אני פשוט רשמתי ככה. הוא התלונן על כך שתמיד את ההצלחות אנחנו מייחסים לעצמנו, את הכישלונות מייחסים לקודמים. הרי על מה אנחנו מדברים? בואו נסתכל על הנתונים. בואו נסתכל על הנתונים. מדברים על כלכלה, בואו נראה מה היה אחוז האבטלה כשהוקמה הממשלה. מה היה אחוז האבטלה כשהוקמה הממשלה? כ-9% אבטלה. כשקיבל השר ליברמן את ההחלטה לבטל את החל"ת – שזה אחד הפתרונות ההזויים שרצו פה בשנתיים האחרונות, שהובילו באמת למשבר עמוק מאוד במשק, שהתרענו עליו גם כשישבנו באופוזיציה וטענו שהפתרונות לקורונה היו צריכים להיות אחרים משיטת החל"ת – כשהוא ביטל את החל"ת, תקפו אותו: מה אתה עושה? לאן אתה שולח את האנשים? ומה הם יעשו? והינה, ראה זה פלא, אנחנו נמצאים שנה אחרי, ובמאי 2022 האבטלה במדינת ישראל הייתה 2.9%. שליש. זה לא קרה בגלל צעדים של הממשלה הקודמת. זה קרה בדיוק בגלל היכולת שלנו לקבל החלטות שהממשלה הקודמת ברחה מלהחליט.

הבית הזה פה, אדוני היושב-ראש, סער לפני כשבועיים סביב תוכנית ממדים ללימודים. מה זאת התוכנית ממדים ללימודים? מה, היא המצאה שהומצאה אתמול? תוכנית ממדים ללימודים זו תוכנית שהושקה כשאביגדור ליברמן היה שר ביטחון, ותוקצבה אז. חלק מהתקציב הגיע מפילנתרופיה, מה-FIDF. וראה זה פלא, פתאום כשאביגדור ליברמן עזב את משרד הביטחון, נגמר התקציב. פתאום אין תקציב לממדים ללימודים. היינו צריכים להקים מחדש את הממשלה הזאת, להוביל את השינוי של העברת תקציב מדינה, להחליט שזה נכנס בדרך המלך – ולא באיסוף תרומות – וגם לזה התנגדתם. עד שלא עשיתם איזשהו סיבוב, איזשהו סיבוב – אתם מעלים מזה לזה.

בסופו של יום, הממשלה הזאת הביאה את התוכנית הזאת כתוכנית מתוקצבת מלא מלא. אני מסתכל על שכר החיילים, חבר הכנסת יברקן.

אני מסתכל על שכר החיילים.

תקפתם, סיפרתם. אמרנו. התחייבנו שבשנת 2022 שכר החיילים יעלה, והינה, ראה זה פלא, הוא עלה, תוספת של 50% בדמי הקיום לחיילי צה"ל נוספו בממשלה הזאת, בלי רעש וצלצולים, בלי סיפורים, בלי איומים, בלי מסיבות. פשוט עלה. התחייבנו שאנחנו נוציא את האזרחים הוותיקים במדינת ישראל מקו העוני.

והתחייבנו להגדיל את השלמת ההכנסה לקשישים כדי שתהיה להם הכנסה מינימלית של לפחות 70% משכר המינימום. כשאני ניהלתי את המשא ומתן ב-2019 מול ראש הממשלה הוא סירב לתת את זה בפעימה אחת: אי-אפשר; זה יותר מדי; מה פתאום נותנים כל כך הרבה במכה אחת? זאת הייתה ההתעקשות שלנו. וראה זה פלא, נכנסנו למשרד האוצר ולא אמרנו שדברים שרואים מכאן לא רואים משם. את אותם הדברים ראינו ואת מה שהתחייבנו עשינו. והתוספת להשלמת הכנסה לכ-250,000 קשישים במדינת ישראל הייתה תוספת של 600 שקל בחודש. 600 שקל בחודש תוספת לכוח הקנייה של השכבות הכי חלשות בחברה הישראלית. אז על מה אתם מלינים? על מה אתם מלינים? על מה שלא עשיתם? היו לכם 12 שנים; יכולתם לעשות הכול. שליטה מוחלטת בכנסת, רוב מוצק, יכולתם להעביר את הכול. בחרתם לא לעשות את זה.

עכשיו, כשמדברים, ואם אתם רוצים כבר להעלות את עניין יוקר המחיה, בואו תראו מה המשמעות.

אני לא שומע. אני בקושי שומע את עצמי. אני לא יודע, אולי צריך להגביר פה את – – –

אני מסתכל על נתונים.

אני מסתכל על נתונים ב-20 השנים האחרונות. מה קרה למדד מחירי הפירות משנת 2000 ועד שנת 2020? מה קרה? מדד מחירי הפירות עלה ב-102%. מה קרה למדד מחירי הירקות? עלה ב-81%. כשאני משווה את זה אפילו למדד מחירי הדיור, שכולנו מדברים עליו – הוא עלה ב-67%. זאת אומרת, הקפיצות במחירי הפירות והירקות בכל תקופת שלטונכם היו בהיקפים באמת חסרי תקדים. ומה הייתה התוצאה לאורך השנים? התוצאה הייתה שראינו את צריכת הפירות והירקות יורדת. יורדת בכשליש. איפה יורדת הצריכה של הפירות והירקות? היא יורדת בשכבות הגבוהות? לא ולא. היא יורדת דווקא בשכבות החלשות. דווקא בתקופה שאתם ישבתם על הברז המחירים האלה עלו וצריכת הפירות והירקות בשכבות החלשות ירדו.

ולכן באנו ואמרנו, אנחנו לא מתעלמים מהבעיה, לא מתעלמים מהבעיה.

לא מתעלמים מהבעיה. אנחנו מטפלים בבעיה הזאת. אנחנו מטפלים בה. אנחנו לוקחים את הנושא הזה ועושים את הדברים שאתם לא העזתם לעשות.

אנחנו פותחים את השוק לתחרות; אנחנו מאפשרים להגדיל את ההיצע. ולמה? למה? כי כשאתה מסתכל גם על מה קרה לייצור החקלאי – מה קרה לייצור החקלאי בשנים האלה? הייצור החקלאי של מדינת ישראל בשנת 2020 זהה בכמויות לתוצרת החקלאית שייצרנו בשנת 2000. חלפו 20 שנה, אוכלוסיית מדינת ישראל גדלה ביותר מ-50%, אבל אנחנו מייצרים את אותה כמות תוצרת. ברור לחלוטין שהמחירים יעלו. אי-אפשר להימנע מזה, זה כלל בסיסי ופשוט. ולכן באה ממשלת ישראל הזאת ואומרת: אנחנו לא מתעלמים מהבעיה, אנחנו פותחים את השוק לתחרות. ולא רק שאנחנו פותחים אותו לתחרות, אנחנו גם נשקיע בחקלאות המקומית, כדי להגדיל את הייצור המקומי, בהיקפים שלא השקיעו בעבר. כשאני נכנסתי למשרד החקלאות, תקציב משרד החקלאות היה כזה שלא אפשר בסופו של יום לאחד ממכוני המחקר המובילים בעולם להדליק את האור. להדליק את האור – לזה לא היה תקציב. למצב הזה הבאתם את מדינת ישראל. זאת האדמה החרוכה שהשארתם. אז כן, אנחנו מטפלים בזה, ונכון, זה לא יקרה הכול ביום אחד. אבל אני מודיע לך שאנחנו בכיוון הנכון, גם מבחינת הגדלת ההיצע, גם מבחינת הגדלת הייצור החקלאי.

כשמדברים על יוקר המחיה, אי-אפשר להתעלם לפחות מחלק מהדברים שהוצגו כאן קודם. אני רוצה לדבר על הדבר שהוא אולי הכי לא כשר שנעשה במדינת ישראל ב-30 השנים האחרונות. כשאני מסתכל – אם מדברים על כשרות – על מה עשו כאן כדי לפגוע בשכבות החלשות במחירי הבשר, אני חושב שזאת אחת השערוריות הגדולות ביותר שהיו כאן בשנים האחרונות. אי-אפשר להתעלם מכך, אדוני היושב-ראש, שב-1994, בגלל דיל שעשתה סיעת ש"ס עם ראש הממשלה דאז יצחק רבין, ניתנה לרבנות הראשית בלעדיות על כשרות מוצרי הבשר מחו"ל – בשר ומוצריו. זאת אומרת שיהודי חרדי שטס לחו"ל וקונה שם בשר עם חותמת כשרות של ארגון הכשרות המקומי, של ה-OU, OK – –

– – הוא יכול לאכול את זה אבל אם רוצים לייבא את זה למדינת ישראל, זה כבר אסור.

זה אי-אפשר. למה? כי מה יעשו העסקנים, מה יעשו העסקנים, אם לא נוכל לשלוח אותם לעסוק בדברים האלה? בהיבט הזה, אני חייב לומר: זה אחד הדילים הכי לא כשרים; הכי לא כשרים שנעשו כאן; הכי לא כשרים שנעשו כאן. לקחו נושא שבאמת, אני חושב שהוא בשורש העניין של כל יהודי: נושא שמירת הכשרות. יהודים רוצים לשמור כשרות, רוצים לאכול כשר – סחרו בזה. סחרו בזה.

מה שעשתה סיעת ש"ס סביב הסכמי אוסלו בשנות התשעים הוא פשוט למכור את ארץ ישראל כדי לדאוג לעסקנים שלהם. זה מה שנעשה. אני לא יכול להבין. אין לי הסבר אחר לעניין הזה. הרי ממה נפשך? אני יכול להבין שתגידו שאתם רוצים שזה יהיה רק בשר כשר. אבל פתאום הכשרות של ה-OU לא מספיק טובה לכם? אתם צריכים לשלוח מכאן את אלה שיפקחו על הכשרות שאתם אוכלים אותה בחו"ל, אם אתם נמצאים שם. ומי משלם את המחיר? מי משלם את המחיר של הדיל הלא-כשר הזה? צרכני הבשר פה, במדינת ישראל. אותם אלה שאתם צועקים – השכבות החלשות – –

– – הם משלמים את המחיר. הם משלמים את המחיר.

וכשאני מדבר, באמת, כשאני מדבר על מה שמובא גם בפנינו היום, אני חייב לומר לחבריי מסיעת ש"ס – –

– – לא תמיד. לא תמיד חבר הכנסת יברקן, לא תמיד הפוליטיקה – – –

זה היה הדיל. זה היה הדיל שאפשר לרבין להעביר את הסכמי אוסלו – –

– – בקולותיה של סיעת ש"ס, עם התחייבות לדיל הזה, הדיל הלא-כשר הזה. מה לעשות? זאת המציאות. אבל אני רוצה להגיד לכם משהו. אני רוצה לומר לכם משהו.

אני רק רוצה לומר לכם דבר אחרון.

יש לכם בסיעת ש"ס הזדמנות.

תשמע רגע.

יש לכם בסיעת ש"ס הזדמנות. אתם יודעים, אומרים שבמקום שבו עומדים בעלי תשובה, צדיקים גמורים אינם עומדים. אז אין לי ספק שחברי סיעת ש"ס הם לא צדיקים גמורים. בזה אין לי ספק. אבל יש לכם הזדמנות להיות בעלי תשובה. יש לכם הזדמנות להיות בעלי תשובה ולתקן לפחות – עשיתם את הסכמי אוסלו; הובלתם לזה שאפשרתם להסכמים האלה לעבור, לפחות עכשיו אולי תוכלו לתקן עם תקנות יו"ש, שתוכלו להגיד: אנחנו בכל זאת נצביע על פי צו מצפוננו – –

– – כשברור לחלוטין שצו מצפונכם הוא לאפשר ולאשר את אותן תקנות של יו"ש. ואז אולי, אולי, אולי, אולי תהיו בעלי תשובה. תכפרו על הדיל הלא-כשר הזה, שעד היום אזרחי ישראל משלמים עליו.

ולכן אני אבקש, כמובן, לדחות את הצעות האי-אמון. אני רק אבקש הצבעה שמית על כל שלוש ההצבעות. תודה רבה.