קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
נכבדי היושב-ראש, גברתי שרת האנרגיה קארין אלהרר, חברי הכנסת שיזמו את השדולה, משה, אלינה, חבריי כולם, מדי שנה מציינים בכנסת ישראל את היום החשוב הזה, יום הסטודנט. יום זה מזכיר לנו את הצורך החיוני בהשכלה גבוהה לשם חוסנה, כלכלתה וביטחונה של המדינה – מדינה דמוקרטית, נאורה, שמתקדמת ומתפתחת בכל תחומי החיים, שאנשיה רוכשים השכלה במקומות הטובים ביותר; חברה שמעצימה את ההון האנושי ומביאה את המשק לשגשוג בארץ ומחוצה לה.
כולנו מבינים את הצורך בהשכלה גבוהה איכותית, מתפתחת, חוקרת וגמישה, שמנגישה את שירותיה ופותחת את שעריה לכולם. אני שמח ונרגש לראות כאן היום במהלך היום סטודנטים וסטודנטיות מכל רחבי הארץ וממוסדות שונים ומגוונים. כראש עירייה לשעבר היה לי חשוב לקדם סוגיות הקשורות בהשכלה הגבוהה, לשפר את רווחת חייהם של הסטודנטים. השתדלתי לשמור על קשר רציף עם ארגוני הסטודנטים. ופה אני רוצה לספר לחבריי חברי הכנסת מה שסיפרתי גם בשדולה, שמלמד יותר מכול על החשיבות שאני מייחס לנושא הזה. אדוני היושב-ראש, בדצמבר 2003 – הייתי בתפקידי שבועיים – הגיעה קהילת טורונטו, שהייתה קהילה שותפה במסגרת שותפות 2000. הם דיברו איתי על הציפיות והרצונות, ואמרתי להם – חבר הכנסת אבוטבול, אתה כראש עירייה יודע ומכיר את הנושא, אני מניח שגם לך הייתה שותפות.
כן, כן. לי הייתה עם טורונטו. אמרתי להם: תקשיבו, אני רוצה לבקש מכם, תשקיעו הרבה במעט, ולא מעט בהרבה. שאלו: אם כך, מה אתה רוצה? אמרתי: אני רוצה שתשקיעו באקדמיה. חשוב שתשקיעו באקדמיה כי אני רואה בזה את הקטר המשמעותי, שבעצם מעצים ומוביל את העיר למקומות טובים. דרך אגב, חבר כנסת אבוטבול, מאז ועד היום כל סטודנט, כל סטודנט, שנכנס ללימודים בקמפוס בן-גוריון באילת, מכללת לוינסקי, מכללת ירושלים או מכללות שקיימות בעיר – קיבל מלגת לימודים מלאה לאורך כל שנות לימודיו. אני אספר לך, משה ידידי, שבדקתי עכשיו כמה כסף ניתן מכל מיני גורמים רק בחמש השנים האחרונות. הגענו למצב של קרוב ל-10 מיליון – באילת. אני לא מדבר עכשיו – זה לא תל אביב. באילת הקטנה, כ-10 – – –
אני לא יודע על מה אתה מדבר. אבל כ-10 מיליון – – –
יכול להיות. כ-10 מיליון שקל בשש שנים – כמיליון וחצי שקל לשנה מלגות לסטודנטים, בעיר שהיא קטנה. דרך אגב, כמות הסטודנטים באילת לא גדולה, לצערי, בשלב זה, אבל אני יכול להניח שהיא תלך ותגדל.
והסיפור השני: כאשר הוצאנו לאוויר העולם את תוכנית עיר ללא אלימות – זה היה בפברואר 2004, אתה מכיר את זה היטב, אדוני יושב-ראש הכנסת – הגורמים שהסתייעתי בהם יותר מכול להצלחת התוכנית היו סטודנטים. פרויקט של קומנדו חברים, פרויקט של מגרשים מוארים, פרויקט של פר"ח בהקשר של עיר ללא אלימות. בעצם מדובר פה באוכלוסייה שהתרומה שלה לקהילה היא אדירה, ואין ספק שהיא מוסיפה באופן דרמטי ומשמעותי גם למערכת החינוך הצעירה יותר.
אתם, הסטודנטים, הכוח המוביל ומנוע הצמיחה של החברה הישראלית, ואתם דור העתיד שינהיג ויצעיד את המדינה שלנו למקומות הגבוהים, האיכותיים ביותר. אני סבור שאתם צריכים ותמיד תהיו שותפים לקבלת ההחלטות בשולחנות השונים, ובפרט במועצה להשכלה גבוהה, כך שהחלטות המועצה יתאימו לצרכים ולרצונות שלכם.
עכשיו בכובעי כסגן שרת החינוך אני רוצה לשים ברמה כותרתית כמה נושאים שנמצאים על סדר-יומנו, וכדאי שתקשיבו: הנושא הראשון זה הקמת האוניברסיטה בגליל, יוזמה שמקדמת אותה שרת החינוך. דרך אגב, היא מתחברת ליוזמה שהופכת את האקדמיה בהרצליה לאוניברסיטת רייכמן, וזה מתחבר למה שעשה סגן ראש הממשלה גדעון סער כאשר הפכו את אריאל לאוניברסיטה מן המניין. מה שמלמד, בלי להיכנס לפוליטיקה גבוהה, שלסיעת תקווה חדשה יש אמירה מאוד מאוד משמעותית בכל הקשור לאקדמיה.
הנושא השני הוא צמצום האי-שוויון והפערים במערכות ההשכלה הגבוהה. זה נושא מרכזי שצריך לדון בו; הנושא של קידום נשים, שנמצא על סדר-היום באקדמיה, אדוני היושב-ראש; חיבור בין האקדמיה לעולם התעסוקה – פה אני רוצה להגיד, משה, נדמה לי שציינת זאת: במערך התכנון חייבים לעשות מיפוי צרכים תעסוקתיים והתאמת לימודים כדי שיהיו מוקדי השמה, כי אחרת אנחנו ניצור נתק בין הצרכים של כלכלת המדינה לבין מה שאנחנו לומדים באקדמיה. חייב להיות מתאם מדויק בעניין הזה. אני יכול לספר לכם שאנחנו מובילים היום רפורמה של החינוך המעצים. ברי לכולי עלמא שנצטרך מדריכים איכותיים, אקדמאים, בתואר ראשון ותואר שני, כדי שיובילו את אותו נושא חשוב, שהוא החינוך המעצים, מה שנקרא עד לא מכבר החינוך החוץ-בית-ספרי.
צריך להרחיב – ופה אני אומר לך, ידידי מר אבוטבול – את מגוון הלומדים בקהילות שונות בחברה הישראלית: חרדים וערבים וילדי פריפריה, וכולם ביחד כדי באמת להעשיר – ואני לא רוצה להיכנס עכשיו לנושאים שהעלית פה, כי זה דיון שעומד בפני עצמו.
חיזוק מערך המכללות – משה, זה נושא שמאוד חשוב להדגיש – הקשר בין בתי הספר לבין המוסדות האקדמיים, מה שאני מגדיר הקמת פרוזדור אקדמי שיודע לתת מענים איכותיים. בדרך כלל זה נופל על נושאים של כסף, ואני חושב שככל שנדע להעשיר את הפרוזדור הזה, לעודד ילדים בכיתות י', י"א, י"ב כבר לטעום טעמה של האקדמיה, זה מחזק את כל הצדדים. וגם זה נמצא על סדר-היום.
עלה פה הנושא של מבחני כניסה, פסיכומטרי – אני לחלוטין חושב שצריך לחשוב על שילוב נוסף, יצירתי, למוסדות חינוך. עולים פה רעיונות מרעיונות שונים. אני הבטחתי השבוע שהנושא הזה יהיה על סדר-היום, ואנחנו נטפל גם בתחום הזה. כל זאת ועוד יבואו לידי ביטוי בתוכנית הרב-שנתית שנכתבת בימים אלה, כשלסטודנטים חלק משמעותי בכתיבתה.
אני מברך על היום החשוב הזה, אני מברך את היוזמים שלו, ובטוח שביחד נצעיד את ההשכלה הגבוהה למחוזות טובים שיקדמו ויביאו גם גאווה גדולה למדינת ישראל, אבל גם יחזקו את החוסן החברתי במדינת ישראל. תודה רבה לכם.
852 מילים של מאיר יצחק-הלוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.