קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אני מברך את חברי מוסי רז על דבריו. מוסי הוא הבן אדם הנכון בקואליציה הלא-נכונה, ואני מקווה שבקרוב כולנו נהיה באותו מקום נגד הרוע, גם זה שיוצא מהממשלה הנוכחית.
משה, אחד-אחד. מה מפריע לך דגל של עם?
אני רוצה להגיד לחברי הכנסת כולם: אני עובד די קשה. מה שאני מקבל – מגיע לי, נקודה.
תעזוב. תן לי להגיד לך – תן לי להגיד לך, ותפנימו את זה עמוק, עמוק, עמוק: אני בן של עם, תפנימו את זה. תבינו את זה, זה לא נגד אף אחד. אני בן של עם, זה לא נגד אף אחד מכם. אני בן של העם הערבי הפלסטיני. זה אבא שלי, זה סבא שלי, זה המרחב שלי, זה לפני 100 שנה, 200 שנה, 300 שנה. היו פה בריטים, היו פה עות'מאנים. אני חלק מעם. נשארתי, הייתי ונשארתי. אני לא טורקי כשהיו העות'מאנים, אני לא בריטי כשהיו הבריטים, אני בן של עם, שנקרא העם הערבי הפלסטיני. יחד עם זאת אני אזרח במדינת ישראל. ובהיותי בן של עם יש לי תרבות, יש לי מסורת, יש לי מורשת, יש לי דגל, יש לי צבעים לאומיים. הדגל הזה, בצבע אדום, שחור, לבן וירוק, הוא הדגל הלאומי של העם הערבי הפלסטיני.
אני רוצה להגיד לך מה זה שוויון: זה שבסמלי המדינה תראה אתה, היהודי, את הפנים שלך, ואני אראה את הפנים שלי. מה אתה רוצה, רק בשבילך? למה? למה, בגלל עליונות?
טוב, אני רוצה להגיד לך משהו: תפנים שיש פה מציאות מורכבת שאין בה רק עם אחד. אין בה רק עם אחד. אני צריך להפנים שהיהודים שהגיעו לפה, התגבשו כעם, מגיעה להם זכות להגדרה עצמית. אני צריך להפנים את העובדה הזו. אני צריך להפנים שאני חי לא רק עם ערבים, אלא גם עם יהודים, שהם לאום, יש להם מאפיינים לאומיים. אני צריך להפנים ולקבל. אתה צריך להפנים ולקבל את העובדה הזו שאין פה רק יהודים. אתה צריך לקבל את העובדה הזו, אתה צריך לקבל אותי כמו שאני, לא כמו שאתה רוצה לבנות אותי. אני חלק מהעם הערבי הפלסטיני.
אני רוצה לברך את הסטודנטים הערבים – –
– – שביום הנכבה של העם הערבי הפלסטיני הניפו את דגל פלסטין. כל הכבוד להם. אני מצדיע להם.
אם יש לך תפיסה חד-ממדית, שאתה רואה שבן אדם שמניף דגל זה אותו בן אדם שרוצח בן אדם, אז אתה בן אדם שיש לו מחשבה צרה מאוד. אני באותה נשימה קורא לציבור שלנו: אסור בתכלית האיסור לפגוע בבן אדם, נקודה. ממקום שהוא יותר מפוליטי, ממקום מוסרי בעיקר, אסור בתכלית האיסור לפגוע בבן אדם. ואני הראשון שיצא נגד. אבל זה לא אומר כהוא זה שאנחנו צריכים להיות נחותים מבחינה לאומית. זו המולדת שלנו, אין לנו מולדת אחרת מלבדה. אנחנו לא באנו למדינה הזו – המדינה הזו באה אלינו ועלינו. קיבלנו את הפשרה ההיסטורית שמדברת על מדינה לצד מדינה, זה חלק מהפתרון של פשרה היסטורית שאני מקבל אותו ותומך בו ואעשה את הכול בשביל שיהיה שלום מושתת על שתי מדינות ונכבד אחד את השני. זה לא צריך להיות כהוא זה על חשבון הזהות הלאומית שלי. לא אקבל זאת ולא יהיה.
מחר יש לי הצעת חוק בנושא הזכות של האנשים שהם מתחת לקו העוני, שילמדו באוניברסיטאות בחינם. בינתיים יש לנו 60 ח"כים תומכים, נעשה את הכול בשביל שיהיה לנו רוב מחר ונעשה את הצדק הזה לטובת הסטודנטים, לרבות העניים. תודה רבה.
542 מילים של איימן עודה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.