קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. באמת קודם אתה הפסקת אותי באמצע דבריי.
חבר הכנסת קרעי, פשוט אני הופסקתי באמצע דבריי, ונשאר עוד פרק שלם בנאומי שנשאר לי להגיד. פשוט אני הפסקתי אותו באמצע כדי לתת לנשיאת האיחוד האירופי לדבר, אבל יש פרק שלם שעוד לא יצא לי לשתף עם המליאה, אז אני אשמח להשלים אותו.
אתה יודע, אדוני היושב-ראש, כשהאזנתי לנשיאת הפרלמנט האירופי, שאלתי את עצמי: בעצם מה היה לנו כמדינת ישראל לריב עם אירופה במשך כל כך הרבה שנים? מה היה לנו לכנות את האיחוד האירופי, את הפרלמנט האירופי, אנטישמיים, שונאי ישראל? כן, היא אמרה את המילים "שתי מדינות" – חלקנו, כולל אותי, תומכים בזה; היא דיברה באופן מובהק על הערכים שמשותפים לכולנו, ובהם מאבק בטרור ובאלימות, ובהם קשרים כלכליים, ובהם הערכים של זכויות אדם, של שלום, של שוויון, של צדק. בתקופת הממשלה הקודמת, מה היה כל כך דחוף לריב עם אירופה? באמת, כשאני האזנתי פה לדברים, אני שואלת את עצמי. לא על הכול נסכים.
אגב, במהלך הנאום שלה – קיבלה מחיאות כפיים מהצד הזה, קיבלה מחיאות כפיים מהצד הזה. לא כולם הסכימו על הכול. זה בסדר גמור, זה בכלל לא משנה. אבל הריבים המיותרים שממשלת ישראל טיפחה במשך כמה שנים עם האיחוד האירופי, עם מדינות אירופה – פשוט מיותר, מזיק לאינטרסים של מדינת ישראל, ובעיקר שגוי ולא נכון. וכמה טוב שהיום יחסי החוץ של מדינת ישראל לוקחים כיוון אחר, שאנחנו יושבים ומשוחחים עם כל מדינות העולם, עם מדינות אירופה, עם ארצות הברית.
ברוכים תהיו. וסליחה שלא זיהיתי את המדים קודם.
כל הכבוד לכם. בהצלחה במשימות החשובות. לסטודנטים מאוניברסיטת תל אביב, לקורס מש"קים של שירות בתי הסוהר, חיילים – אה, הסטודנטים עדיין איתנו. נפגשתם היום עם נשיאת הפרלמנט האירופי? זה אתם?
אז אדוני היושב-ראש – לא, לא, אין בעיה, לאט-לאט. רק פשוט יש רעש באולם, אז קשה לי לשמוע את עצמי. חבר הכנסת משה ארבל.
אדוני שר החוץ, אדוני שר החוץ, אני בדיוק שיבחתי את מדיניות החוץ שאתה מוביל, לאור נאומה של נשיאת הפרלמנט האירופי פה, ושאלתי את עצמי: בעצם מה היה לנו לריב עם מדינות אירופה בשנים האחרונות? אפשר להסכים על חלק מהדברים, אפשר לא להסכים על חלק מהדברים, אבל לריב עם שותפת הסחר הכי גדולה שלנו, בסוף עם הקיבוץ של המדינות שחולקות איתנו את אותם ערכים – ערכים של שוויון, של צדק, של זכויות אדם, של צמיחה כלכלית ושגשוג?
ובאמת צריך להודות לממשלה הזו, ובמיוחד לך, שר החוץ, על שאתה מוביל מדיניות שונה בתכלית, שמנהלת גם את הוויכוחים, ככל שיש כאלה, אבל בצורה הרבה הרבה יותר מתורבתת – אתה שומע או שאתה קורא שפתיים? כי אני לא שומעת את עצמי. אה, יופי. אם חבר הכנסת מתן כהנא שומע, סימן שהכול בסדר. ולידו חבר הכנסת מיכאל ביטון.
תגיד, קוראים לך מיכאל או מיכאל?
מכלוף מיכאל? כי אחי, קוראים לו מיכאל. אבל לא מכלוף. חבר הכנסת יואב קיש, החלטת מה להצביע על ממדים ללימודים? מלגות לחיילי צה"ל? חבר הכנסת קיש, יש פה חיילים שבדיוק יוצאים מהאולם. יש לך בשורה עבורם? האם בסוף היום הזה יהיו להם מלגות? כן או לא?
אבל קודם היה שירות בתי הסוהר. תודה רבה לך, חבר הכנסת טופורובסקי. תודה, אדוני היושב-ראש. בהצלחה לכולם בהצבעה.
506 מילים של תמר זנדברג. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.