קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חבריי וחברותיי חברות הכנסת וחברי הכנסת – אפשר, חברים?
אני תמיד מכבד. תודה. אני רוצה לדבר על החוק, על ממדים ללימודים. כמי שפיקד שנים רבות על חיילים, מכיר ומוקיר את התרומה שלהם לביטחוננו, ולא מעט בזכותם, אדוני היושב-ראש, אנחנו נמצאים כאן, אם אלה חברי כנסת ששירתו בצבא ואם אלה שלא שירתו בצבא. החיילים אליהו מחצור, אבשלום מירוחם, זיידן מיאנוח, חדד מנצרת, רחאן מרומת הייב ומוחמד מרהט ושאר החברים שלהם, החיילים ממרכז הארץ, חיילים בודדים, עולים חדשים, כשנתנו שלוש שנים מחייהם לטובת מדינת ישראל ולטובת ביטחוננו, נלחמו, שמרו עלינו, על גבולות המדינה בצפון, בדרום, במרכז, התאמנו למעננו, מתקשים לממן את הלימודים שלהם אחרי השחרור כחלק מבניית העתיד שלהם.
בעצמי דאגתי למלגות לסטודנטים יחד עם חברי חבר הכנסת אלון שוסטר וניסינו ללמד או לגרום לילדים שלנו, לבנים שלנו, לבוא ללמוד במכללת ספיר ומוסדות אקדמיים נוספים. היום ישנן הרבה מאוד עמותות שבאיזשהו מקום גם רוקדות על הגב של החיילים: בזכות החיילים או בזכות השירות של החיילים מקבלות תרומה, ומחייבות אפילו את החיילים אחרי שהם משתחררים בשעות שירות, שירות קהילתי – אבל הם נתנו כבר שלוש שנים מהחיים שלהם – או מטילות עליהם משימות כדי שיעמדו בקריטריונים כאלה או אחרים לקבל מלגות, ורק אלוהים יודע מאיפה הכסף מגיע לעמותות האלה ולאן הכסף הולך. ובמקרה הזה – לאן הקשב של החייל הולך? איך להשיג לעצמו מלגה. הוא לא מתמקד עכשיו בעתיד שלו. ובמקרה הרע, החיילים עוזבים בכלל את הרעיון של ללכת לאקדמיה לרכוש להם מקצוע, לרכוש תעודות כדי שיוכלו להתקדם ובאיזשהו מקום גם להיות העתיד שלנו, והם מחפשים מקור פרנסה כזה או אחר כדי להתמודד עם החיים. מי מפסיד? אנחנו מפסידים אותם, מפסידים את האיכות שלהם.
הגיע הזמן שהמדינה תממן את הלימודים. וכל מי שעוסק בדרישה ל-100% מימון הוא טועה ומטעה את הציבור פה ופוגע בחיילים. היום יושבים בקנה מעל 16,500 חיילים משוחררים שמחכים שייקלטו באקדמיה בזכות המלגה הזאת. עד עכשיו כל חייל קיבל מענק שחרור ופיקדון שמיועדים גם ללימודים אקדמיים, ולא רק לעסקים, והיום אנחנו באים עם הצעת חוק כדי להשלים להם את הלימודים, שיהיה להם 100%, וזו האמת. התקציב קיים. ומי שלא רוצה להצביע בעד החוק, אני מבקש גם שלא יטעה את הציבור; שיגיד באומץ רב שהחיילים במדינה לא מעניינים אותו. אותי הם מעניינים, ואת סיעתי – כן מעניינים, ואת הקואליציה – כן מעניינים.
ההוכחה הכי גדולה היא שלא נעשה כלום למען החיילים למעלה מעשר שנים. רק בשנה האחרונה העלינו – שר הביטחון יזם והעלה את המשכורות של חיילים, הכפיל אותן, והיום אנחנו מביאים חוק כדי לממן להם את הלימודים. הגיע הזמן שהמדינה תממן את הלימודים. אני אישית חושב שבכלל הלימודים האקדמיים צריכים להיות חינם לכולם, אבל זה חוק נוסף שנדבר עליו.
אני כבר מסיים. אני קורא כאן לאופוזיציה, שיש להם אחריות כלפי כל הבנים שלנו – הבנים שלנו הם גם הבנים שלהם, הבנים של כולנו בסופו של דבר: החיילים מעל הפוליטיקה. אני מברך את שר הביטחון שיזם את החוק הזה. ושוב, ההצבעה על החוק היא על מצפונם של כל חברי הכנסת. תודה רבה.
476 מילים של מופיד מרעי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.