ממשלה אכזרית כושלת כלכלית: משבר דיור חסר תקדים – עלייה של 16% במחירי הדירות ועלייה של 40% במוצרי מזון

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כבוד השרים והשרות, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה תמר זנדברג, אנחנו חווינו אתמול תופעה קשה מאוד מחבר מפלגתך, השר עיסאווי פריג', במתקפה ברוטלית וחסרת תקדים נגד בית המשפט, אמירות בלתי נסבלות ובלתי מתקבלות על הדעת. לקרוא לשופט מכהן טיפש ששורף יער שלם זו אמירה מחפירה, ואני מצפה – ציפיתי שבעומדך כאן מעל הדוכן הזה ללא מגבלת זמן, לכל הפחות היית מוצאת דקה אחת כדי לגנות את דבריו המחפירים, אבל כנראה שזה לא מעניין אותך ולא את מיכל רוזין. תתביישו. רואים לכם.

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבר כמה חודשים שהציבור הישראלי נאנק תחת עול יוקר המחיה שהולך ומחמיר ומחריף מדי שבוע ומדי חודש. אנחנו עברנו שנה לא קלה, שנת קורונה, והיינו חייבים לקבל בה החלטות קשות. כן, הייתי חלק מהקואליציה שקיבלה החלטות קשות, כמו ממשלות רבות בכל העולם שקיבלו החלטות קשות. לא צריך להצטער על החלטות שהצילו חיי אדם, אבל צריכים להיות מודעים למחירים שלהן, והיינו מודעים למחיר והחלטנו שהמחיר של חיי אדם כבד יותר.

הציבור ציפה ליציאה מהקורונה, ציפה לחזור לנורמה, ובמקום זאת, בחסות הממשלה הזו, הוא סובל מעליות מחירים בכל התחומים שהולכות ושוחקות את השכר שלו: מחירי המזון מזנקים בכ-40%; מחירי הדלק מזנקים; בדקות האחרונות ממש נגיד בנק ישראל מפרסם העלאה נוספת של הריבית ל-0.75%, העלאה דרמטית; רק אתמול דנו פעם נוספת ברשות החשמל – כאן נמצאת כבוד השרה אורית פרקש הכהן, שבעברה הייתה גם כן יושבת-ראש רשות החשמל – על העלאת תעריפי החשמל ב-6% נוספים. לאן שלא מסתכלים יוקר המחיה נוגס בצרכן הישראלי ובדייר הישראלי. מחירי הדירות עלו ב-16% בשנה אחת. תכף יעלה לכאן השר חמד עמאר ויגיד "איפה הייתם 12 שנה"; אני מדבר על השנה האחרונה, שבה אתה, אדוני, היית שר במשרד האוצר. זוהי עלייה חדה שמרחיקה ממיליוני ישראלים את החלום לקנות דירה. עיקר הפגיעה הוא בזוגות הצעירים שעובדים קשה מאוד כדי לחסוך ומרגישים שהממשלה הזו לא רואה אותם.

עם עליית מחירי הדירות גם מחירי השכירות עולים. הדברים הרי קשורים זה בזה. במקום לטפל בבעיה מהשורש, גם שר הבינוי והשיכון וגם שר האוצר מרימים ידיים. אין תוכנית עבודה מסודרת; קופצים מתוכנית לתוכנית; מפרסמים תוכניות שעדיין לא קיבלו אישור של הייעוץ המשפטי. אין ראייה לטווח ארוך, משום שהם מבינים שלממשלה הזו אין טווח ארוך. מה שהם שוכחים זה שלמדינה ולאזרחיה – ולעם ישראל, עם הנצח – יש טווח ארוך, והחובה שלהם צריכה להיות למדינת ישראל ולאזרחיה ולא לממשלה הזמנית של בנט ומרצ.

שר האוצר הכריז שלראשונה מקום המדינה נרשם עודף תקציבי במשך ארבעה חודשים רצופים. בסך הכול מדובר על 32 מיליארדי שקלים. זה גם לא נכון שזו פעם ראשונה במקום המדינה, אבל נניח לזה, זה לא השקר היחיד של ליברמן. מה עושה משרד האוצר עם הכסף? למה האזרחים לא רואים אותו בחזרה? שר האוצר לקח שיעור ממדינות דיקטטוריות איך להחזיק מדינה עשירה ואזרחים עניים. הכסף שנצבר בקופת המדינה לא נועד להעלות עובש אלא לחזור לאזרחי מדינת ישראל בשירותים, בהורדת מיסים. כשהעודף כל כך גבוה ומנגד יוקר המחיה מקשה על משפחות לא לסגור את החודש אלא להתחיל את החודש – לפי משרד האוצר, הגירעון השנתי הוא הנמוך ביותר מבין מדינות העולם – יש כאן חוסר הבנה של שר האוצר שאנחנו לא בתחרות ואף מדינה לא מקבלת פרס על היותה במקום הראשון. גירעון נמוך עדיף מגירעון גבוה, והנתון על עודף במיסים הוא נתון מעודד באופן עקרוני. אבל החובה המוטלת על הממשלה היא חובה חשובה מכול – השליטה על הארנק הציבורי. תשלומי מיסים נועדו לחזור לציבור ולא לשמש קופה קטנה לחברי כנסת שמאיימים לפרוש מהקואליציה.

גירעון, כל עוד הוא נמוך ובשליטה, מאפשר לממשלה להשקיע באזרחים, להשקיע בתשתיות, לעודד צריכה, לעודד צמיחה. זה לא מקרה שבמדינות מערביות אחרות הגירעון נמוך יותר, וזה לא מעיד טובות על ההחלטות הכלכליות של הממשלה הזו. ההפך הוא הנכון. מדובר בממשלה שמייסרת את הציבור. הכנסות המדינה ממיסים שוברות כל שיא בממשלה. במקום הפחתת מיסים שתעודד צמיחה – מעלה מיסים חדשים, ממציאה מיסים לטובת הכוונת התנהגות, מיסים שפוגעים קודם כול באוכלוסיות החלשות ביותר בחברה ובמשפחות ברוכות ילדים. לכל מס היגיון משלו, לכל מס חדש היגיון משלו. ביחד יוצרים סביבה בלתי נסבלת לאוכלוסיות המוחלשות ביותר במדינה. במקום להשקיע כסף בחינוך, בהסברה, בהכנת תשתית מתאימה, גם פיזית וגם תשתית דעה ציבורית, הממשלה מטילה מיסים, אם זה מיסי מיצים מתוקים ואם זה מיסי חד-פעמי ואם זה מיסים אחרים. לממשלה יש מחסן מלא בגזרים, אבל היא מעדיפה מקלות על הציבור, ולהכות בציבור עם מקלות עד זוב דם.

המקום היחידי, אדוני השר, שחברי הממשלה הזו ראו מישהו משבעת העשירונים התחתונים זה מאחורי הדלפק של מכין הקפה. רק אותו הם פוגשים. וזה נכון לציבור החרדי כמו שזה נכון לציבור הערבי, המסורתי, תושבי הפריפריה, ההתיישבות, תושבי דרום תל אביב. לא במקרה הממשלה הזו הכריזה מלחמה על האופי היהודי של המדינה, על המאפיינים שהם כל כך חשובים לציבור הרחב – פגיעה בכשרות, פגיעה ברבנות הראשית, פגיעה מתוכננת בגיור, חלילה, פגיעה בתמיכה במעונות יום לאימהות שכל חטאן הוא שבן הזוג שלהן לומד תורה.

במקום לתת יותר לחיילי ישראל, גם במשכורות, גם בתמיכה, גם בשכר לימוד ללימודים אקדמיים ולקבל את הצעת האופוזיציה ליותר תמיכה בחיילים – יש כסף, 32 מיליארד – רוצים להיכנס למאבק בלומדי התורה ולנפח את הפנסיות התקציביות.

אני רוצה בדקות הספורות שנותרו לי לדבר על גזרה נוספת שהממשלה הזאת, והיא עדיין, פועלת ופוגעת במוחלשים ביותר בחברה. כן, אנחנו בסיעת ש"ס הבאנו כסף קואליציוני בסך מיליארד שקלים. חלקו הלך לטובת הפחתת תעריפי המים לכלל האוכלוסייה במדינת ישראל ו-650 מיליון שקלים מתוכו הוקצו לטובת הפחתת תעריפי התחבורה הציבורית, הפחתת מחירים שבעצם הביאה בשורה אדירה לאזרחי ישראל שנוסעים בתחבורה הציבורית, שמרביתם בעשירונים התחתונים, אנשים במצב סוציו-אקונומי שאין ביכולתם לרכוש מכונית פרטית ומשתמשים בתחבורה ציבורית, חלקם סטודנטים, חלקם משפחות ברוכות ילדים. ובמחשכים מגיעה שרת התחבורה, במהלך פגרה, כאשר הכנסת לא נמצאת כאן וועדת הכלכלה לא מתכנסת כדי לפקח על עבודת הממשלה באופן אקטיבי, ומקדמת רפורמה שמעלה מחירים בשם הרצון לייצר אחידות בתעריפים. במקום לאחד את כל התעריפים לתעריף נמוך ולהוזיל את התעריפים, בוחרת שרת התחבורה לעשות איחוד תעריפים למעלה. המשמעות היא שבעפולה, בטבריה, בעכו, משלמים יותר כסף. כן, ציפיתי מחבר כנסת כמו מיכאל ביטון, חבר כנסת חברתי, יושב-ראש ועדת הכלכלה, שלא יאפשר לזה לקרות. ציפיתי ממך, חמד עמאר, כאיש פריפריה, כאיש הצפון, שמבין מה זה קושי של אדם שאין לו כסף להתחיל את החודש לעלות ולשלם על אוטובוס, למנוע את זה.

למה צריך לשלם יותר? מה ההצדקה החברתית של זה? אנחנו הבאנו 650 מיליון שקלים כספים קואליציוניים. כשיספרו לכם על סחטנות תראו להם את הנתון האמיתי הזה – כסף קואליציוני של מפלגה שהולך לכלל אזרחי מדינת ישראל, דתיים וחילונים, יהודים וערבים, כולם, לטובת הפחתת תעריפי התחבורה הציבורית.

אבל הממשלה הזאת – כלום. לממשלה אין לגיטימציה ציבורית. היא לא נהנית מרוב בכנסת. היא בטח לא נהנית מרוב בציבור. רוב העם מואס בה. היא לא עוסקת במשילות, היא לא עוסקת בטיפול בבעיות שמעסיקות את הציבור, במחירי הדירות המאמירים, ביוקר המחיה, מחירי המזון, מחירי הדלק, מחירי החשמל, האינפלציה הדוהרת.

הכסף שלכם, אזרחי ישראל, שווה פחות. ממשלה שעוסקת בכיבוי שרפות – כל שבוע חבר כנסת אחר מאיים בפרישה ומקבל ליטרת בשר. כל שבוע בכיר אחר בלשכה של בנט מתפטר. היחיד שלא מתפטר בינתיים הוא היחיד שחייב להתפטר, וזה ראש הממשלה בנט. הגיע הזמן לנהוג ברחמנות כלפי הציבור, ברחמנות גם כלפי הממשלה שמיצתה את ימיה, ולהביא לסיומה. אני קורא לכם, חבריי חברי הכנסת, להצטרף ולהצביע בעד האי-אמון. תודה רבה.