קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני שמחה להשיב בשם הממשלה על הצעת האי-אמון הזאת. האזנתי לדברים, ואתה יודע, אדוני היושב-ראש, בדיוק היום כאן במזנון הכנסת שאל אותי אחד מעובדי הממשלה כמה זמן אני כאן בבניין הזה. אז אני רוצה לספר לכם שאני כאן משנת 2003. הגעתי לכאן פעם ראשונה כיועצת פרלמנטרית, אחר כך הייתי חברת כנסת, ועוד מעט ימלאו תשע שנים מאז שנבחרתי לכנסת בפעם הראשונה, מהן יותר משמונה באופוזיציה. עמדתי כאן, הגשתי הצעות אי-אמון, הגשתי הצעות חוק, הייתי פעילה בוועדות. יש לי כאן הרבה שעות והרבה שנים וגם הרבה ניסיון – אגב, ממשלות שבאמת התנגדתי אליהן מאוד מאוד מאוד, ממש מאוד, באמת. אני חושבת שבשנים האחרונות היה אפשר לראות שהיו כאן ממשלות – וזה גם הלך והתקדם ככל שהתקדמו כתבי האישום – שעירבו את ההגנה על השחיתות יחד עם עירוב שנאה והסתה ופירוד באזרחי ישראל. ראו את זה גם כאן בבית, ולצערי עדיין רואים את זה בשיח הציבורי.
אבל אתם יודעים מה, אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת? עבדנו. עבדנו למען האזרחים גם באופוזיציה. הגענו לוועדות, איישנו אותן, הצבענו. כשהממשלה הביאה חוקים שתמכנו בהם, הצבענו בעד, לא בשביל הממשלה, לא בשביל הקואליציה, בזמנו, כשאנחנו היינו אופוזיציה – בשביל אזרחי המדינה. ואת יודעת מה, חברת הכנסת גילה גמליאל? אני חייבת לומר לזכותך שאת רצית, את ניסית להוביל פה מהלך שסיעתך, סיעת הליכוד, סיעת האופוזיציה הראשית, תצביע בעד חוק שאתם תומכים בו. ניסית. דרך אגב, אני זוכרת את עצמי כחברת אופוזיציה כאשר את היית שרה – גם השרה להגנת הסביבה, גם השרה לשוויון חברתי – עבדנו ביחד איתך. קידמנו חוקים. את סייעת לנו, אנחנו סייענו לך. לא על הכול הסכמנו, ממש לא, אבל עבדנו לטובת אזרחי המדינה. ככה ראינו את השליחות שלנו.
אני זוכרת שבטקס חילופי השרות בינינו, וגם כאן במליאה, באתי להאזין לסיכום המושב שלך. לא חשבתי שעשית יותר מדי, אבל עשית. מה שעשית היה בסדר גמור, היה מצוין, חלק מהדברים עשית טוב. באתי והייתה הערכה הדדית ופרגנתי לך ואת פרגנת לי. ושוב, גם עכשיו, את הובלת מהלך חשוב בסיעה שלך – להצביע בעד החוק שיובא כאן היום. אבל אז הגיע הציווי הגדול, וכדאי לומר את זה. בסיעת הליכוד של היום – אתם מתגאים בזה שסיעת הליכוד היא סיעה דמוקרטית; כמי שבאה ממפלגה דמוקרטית ונבחרה בפריימריז וגם הפסידה וגם ניצחה וגם הכול, אני יכולה להעריך את זה. אבל את הפריימריז היום בליכוד אפשר לזרוק לפח, כי יש שליט עליון שמורה לכם מה לעשות, בניגוד לעמדות שלכם. להצביע היום בעד חוק ממדים ללימודים זאת העמדה שלכם. את הובלת אותה כאן בשבוע שעבר. עד שהגיע הציווי, מסיבות – את יודעת מה? הן אפילו לא פוליטיות. לכנות אותן "סיבות פוליטיות" זה יהיה עלבון לסיבות האלה. מסיבות אישיות – –
– – מסיבות של עשיית דה-לגיטימציה לממשלה נבחרת. ואתם יודעים מה? לפעמים אני מסתכלת וליבי איתכם. ליבי יוצא אליכם. אתם יודעים למה?
כי בפוליטיקה ובחיים הציבוריים הגלגל מסתובב. זה לא בריא למפלגה אחת, זה לא בריא לאדם אחד להיות יותר מדי שנים בשלטון ולשכוח איך עובדת ואיך מתפקדת דמוקרטיה.
אתם באים לפה ואתם "מאיימים" עלינו או מאחלים לנו, אני לא יודעת מה, שנחזור לאופוזיציה. אתם יודעים מה? סבבה. אני הייתי שמונה שנים באופוזיציה, זה לא מפחיד אותי. אני אילחם למען אזרחי המדינה ואעבוד למען אזרחי ישראל מכל מקום, מכל כיסא, כאן או כאן.
יש כאלה שחושבים ש"לשלטון בחרתנו"; שאם אנחנו לא ממלאים את כיסאות השרים לא נבוא להצביע בוועדות, לא נעביר חוקים, נחרים. מה זה, גן ילדים? לא. נשלחנו לכאן, קואליציה ואופוזיציה, לעבוד למען אזרחי המדינה, וצריך להתייחס לזה בחרדת קודש, לא משנה מאיזה מקום ולא משנה מאיזו פוזיציה. כך צריך לעשות וכך צריך לנהוג.
ואני מסתכלת גם על הדברים שהעלתה כאן חברת הכנסת גמליאל, על התקציבים, ושמעתי גם קודם את יושב-ראש המפלגה עם המילים, עם הזה, עם הזועבי, עם הטיבי, עם הפה, עם השם. חברות וחברים, אני רוצה לומר לכם, כאזרחית המדינה, אני גאה שהממשלה שאני חברה בה והקואליציה שאני חברה בה עובדות כדי לעשות תיקון היסטורי לכלל אזרחי מדינת ישראל, ערבים ויהודים. כן, זאת משימה חשובה שהממשלה הזו לקחה על עצמה, עם תוכנית ממשלתית מתוקצבת. שמחתי, דרך אגב, לשמוע בדבריה של המציעה, של חברת הכנסת גמליאל, שהליכוד ושותפיו – ויושב כאן גם נציג ש"ס – חושבים שהם הביאו והם עשו הרבה לטובת הציבור הערבי. אני חושבת שזה טוב, זה חשוב.
במשך 12 שנה רק העמקתם גם את הפערים, גם את האי-שוויון – –
– – גם את הפערים, גם את האי-שוויון.
העמקתם גם את הפערים וגם את האי-שוויון.
אבל בפעם הבאה שתנופפו בכל מיני שמות של ערבים כדי להגיד שכביכול אם נותנים כסף לציבור הערבי – כן, תקציבים ממשלתיים, עבודות פיתוח, בתשתיות, בחינוך, במניעת פשיעה, בתרבות, בסביבה – זה דבר שהוא לא רק לגיטימי אלא גם ראוי ונכון לעשות אותו. ואני שמחה שהתייחסת לזה בדברייך, חברת הכנסת גמליאל, כי בפעם פעם הבאה שיושב-ראש מפלגתך יגיד שהשקעה לטובת אזרחי המדינה, ינופף באיזה שם ערבי, לא משנה אם זה זועבי או טיבי או עבאס או לא משנה מה, וינסה לעשות לזה דה-לגיטימציה, תזכירי לו שזה חשוב להשקיע לטובת אזרחי המדינה, יהודים כערבים. זה חשוב בשביל השוויון; זה חשוב בשביל המחויבות הציבורית שלנו; זה חשוב בשביל ההוגנות. כן, חשוב לבנות כבישים, וחשוב להשקיע גם בנגב ובנצרת ובכפר קאסם, בכל המקומות האלה. הרי יושב-ראש המפלגה שלך בעצמו, ערב הבחירות, הלך בדיוק לאותם יישובים כדי להבטיח להם תשתיות וכספים וסיוע אזרחי. הוא עשה את זה במטרה להרוויח קולות. ראש עיריית נצרת עלי סלאם, שישב אתמול בפגישה אצל ראש הממשלה החלופי – נתניהו ניסה לרתום אותו לקמפיין שלו בעצמו.
אז בפעם הבאה שהוא ינסה ללהטט בין להסביר שאנחנו עשינו לבין להסביר שלהשקיע באזרחי המדינה זה זועבי וזה חמאס וזה אני לא יודעת מה, אז אנחנו צוחקים, כי אנחנו עושים ואנחנו עובדים. באמת, אני רואה את זה במשרד להגנת הסביבה – תוכנית חסרת תקדים. פעם ראשונה שהמשרד להגנת הסביבה משתתף בתוכנית ממשלתית לטובת הציבור הערבי. בהחלטת הממשלה הקודמת, בתקופתכם, המשרד להגנת הסביבה לא היה חלק מההחלטה הזו. עכשיו הוא חלק, בסכום של למעלה מחצי מיליארד שקל לשיפור מצב הסביבה בחברה הערבית. אני גאה בזה. זו אחת מתוכניות הדגל שלנו במשרד להגנת הסביבה.
אז נכון, עושים פשרות ויש הרבה ביקורת, גם פוליטית, על הממשלה הזו, וזה בסדר גמור. גם לנו יש משברים, והכול טוב. אבל אנחנו גאים במהלכים האלה, ואנחנו גאים במיוחד, ואולי אפילו דווקא, כולל המשברים של הימים האחרונים, של השעות האחרונות – אחת מנקודות החוזקה של הממשלה הזו היא היכולת שלה להביא יחד ולהושיב יחד ימין ושמאל, יהודים וערבים. השנאה וההסתה ודברי הבלע שאנחנו שומעים נגד, לפחות, לפחות, עברו לאופוזיציה, והם כבר לא נשמעים היום משולחן הממשלה לעבר אזרחי המדינה, שזה לא מגיע להם, ממש לא מגיע להם.
וכן, אני רואה פה את סגן השר חמד עמאר, שידבר אחריי – –
– – סליחה, השר במשרד האוצר – ואנחנו, השר, נעביר תקציב. נעביר תקציב. דיברה גם חברת הכנסת גמליאל. היא אמרה, אנחנו נתנו תקציבים – איך אמרת? רגע, רשמתי את זה, סליחה. דיברת על התקציב: "אנחנו לא נתנו כסף פוליטי". אתם לא העברתם תקציב, על מה את מדברת? שנתיים לא העברתם תקציב בכלל, את תקציב המדינה, שזו תוכנית העבודה הממשלתית – –
– – וזאת התוכנית שקובעת ומחלקת בין משרדי הממשלה את הכסף כדי לפעול.
את יודעת מה, כשנכנסתי לתפקיד נפגשתי עם ראשי רשויות ברחבי הארץ. את יודעת מה הם אמרו לי? אנחנו שלוש שנים בתפקיד ולא ראינו תקציב מדינה.
זה המחדל שלכם. זאת הבושה שלכם.
את תקציב המדינה הפלתם קורבן למסע הישרדות פוליטי של נאשם בשחיתות.
עד שסוף-סוף נכנסה ממשלה אחרת והתחילה לעבוד לטובת אזרחי המדינה, אז אתם אומרים – בסדר, אז תגידו, תגידו שזה פוליטי, ותגידו טיבי, ותגידו עבאס, ותגידו הכול. לא יעזור לכם – –
– – כי אלה דברים טובים ונכונים שעושה הממשלה.
ובואו אני אגיד לכם כמה מספרים.
מיום השבעת הממשלה התקדמו 1,317 החלטות ממשלה. בנוסף, הושלם תהליך החקיקה של יותר מ-60 חוקים, כלומר, חוקים שעברו בקריאה שלישית. נכון, לא קל, ואנחנו יודעים, ולא תמיד מביאים, ומושכים, הכול בסדר, אבל עדיין יותר מ-60 חוקים הממשלה הזו השלימה בקריאה שנייה ושלישית, ועוד למעלה מ-50 חוקים אושרו בקריאה ראשונה ונמצאים בדיוני ועדות הכנסת או מחכים לקריאה השנייה והשלישית, לדוגמה, חוק זכויות נפגעות עבירה, חוק הדואר, חוק עבודת נשים.
רק אתמול בממשלה אישרנו חוק מדהים בסכום של כמעט 2 מיליארד שקלים, אדוני היושב-ראש, לטובת האנשים המוחלשים ביותר בחברה הישראלית ובעלי מוגבלויות. וכשישב שר החוץ וראש הממשלה החלופי יאיר לפיד ושיתף מהניסיון ומהחוויה האישית והמשפחתית שלו, כולנו הזלנו דמעה ביחד איתו, וידענו שאנחנו עושים משהו חשוב – לא בגלל משחק פוליטי ולא בגלל מחויבות פוליטית לאדם אישי כזה או אחר, אלא כי זה הדבר הנכון לעשות לטובת אזרחי המדינה.
אז כן, יצאנו משיתוק. הגדרנו את הטיפול בפשיעה בחברה הערבית בכלל, ובנגב בפרט, כיעד לאומי. לנושא הוגדר תקציב של למעלה מ-5 מיליארד שקלים ופרויקטור, סגן השר יואב סגלוביץ', שהיום ישב כאן בשדולה בכנסת ותיאר את הפעולות. הוקמה ועדת שרים בראשות ראש הממשלה עם השב"כ, צה"ל, פרקליטות, רשות המיסים, המל"ל, והדבר הזה מראה כבר את אותותיו בשטח. האחריות שלנו לאזרחי המדינה התבטאה גם בהקמת ועדת חקירה לאסון מירון ומתווה פיצויים למשפחות ההרוגים.
הממשלה העבירה תקציב שיש בו ככה: 2 מיליארד שקלים תוספת למשרד הבריאות, לבסיס התקציב; 700 מיליון שקלים לבסיס התקציב של משרד הרווחה, מהם 100 מיליון שקל לטובת המאבק באלימות במשפחה ו-50 מיליון לביטחון התזונתי; מיליארד שקל למשרד החינוך, 700 מיליון מתוכו לבסיס התקציב ו-300 מיליון לפרויקט מיוחד לצמצום פערים בין הפריפריה למרכז. כן, אתם דיברתם הרבה על פריפריה, אבל אנחנו עושים.
אישרנו הקמה של שני בתי חולים חדשים, אחד בבאר שבע, אחד בקריית אתא; תקציב למיגון הצפון, אחרי שנים שהצפון הופקר ללא מקלטים וללא מיגון; תוספת תקציבית של 2 מיליארד שקל לבריאות במטרה לשקם את המערכת הזו, שהפכה חולה; מיליארד שקל לנכי צה"ל; 1.5 מיליארד שקל לאזרחים הוותיקים שזכאים להבטחת הכנסה, במטרה להבטיח הכנסה בגובה 70% משכר המינימום. הישגים חסרי תקדים, חברות וחברים.
הזכרת בדברייך – אומנם זה לקח קצת יותר מקום בדברים הכתובים, ובדברייך יותר התרכזת ב"סופרלטיבים", אבל אני כן אציין כמה מילים לסיום בתחום האקלים. חברת הכנסת גילה גמליאל, את יודעת שמשרד הגנת הסביבה ומשרד האנרגיה הם שני משרדים שצריכים ואפילו חייבים לשתף פעולה באופן הדוק לטובת המאבק במשבר האקלים. את ושר האנרגיה שהיה בתקופתך, יובל שטייניץ, למרות שאתם מאותה מפלגה, לא דיברתם אחד עם השני. עשיתי את הפריימריז שלכם על חשבון צורכי האקלים של מדינת ישראל. לעומת זאת, השרה קארין אלהרר ואני, ביחד עם כלל משרדי הממשלה, עם משרד האוצר, עם משרד הכלכלה – –
– – עם משרד התחבורה, עם משרד החקלאות – –
– – מביאים תהליכים חסרי תקדים – –
– – שאתם לא יכולתם אפילו לחלום עליהם.
אם היית מבינה משהו בתחום הסביבה ואם היית יודעת לקרוא חוקים היית רואה שחוק האקלים שעבר בממשלה הוא שאפתני פי אלף מפיסת הנייר שאת פרסמת ולא עשית איתו כלום – –
– – לא קידמת אותו, לא עשית דיונים, לא ישבת עם שותפים אחרים בממשלה. הפצת – הכול טוב ויפה – אבל אנחנו עבדנו. באנו לעבוד, ועשינו עבודה היקפית וחסרת תקדים שהביאה את החוק הזה, שידאג לדורות הבאים, ידאג לילדים שלך ושלי – –
– – ידאג לילדים שלך ושלי הרבה הרבה אחרי שאת תצאי מהפוזיציה הפוליטית שביבי נתניהו מושיב אותך בתוכה.
הבאנו החלטות ממשלה במיליארדים לטובת התחבורה, חשמול התחבורה, אנרגיות מתחדשות. כל הדברים האלה כבר בעבודה.
סליחה, אני מתייחסת ברצינות – – –
אני האזנתי לדברייך, הקשבתי בקשב רב, ואני מתייחסת חזרה מפני שאת המציעה. אם את רוצה, אני יכולה לדבר על מה שאני רוצה. אם את רוצה שאני אתייחס לדברייך, אז אני אגיד לך שדוח מבקר המדינה – – –
אני מתייחסת לדברים. את זכאית לומר את שקרייך כראות עינייך – –
– – אבל דוח מבקר המדינה שהתפרסם ממש כמה חודשים אחרי שנכנסנו לתפקיד הגדיר את הטיפול במאבק במשבר האקלים כנע בין אפס לפיגור. זה הסיכום של התקופה שלכם – –
– – של עשר שנים, של התקופה שלכם, שבה לא עשיתם כלום – – –
דיברתם ולא עשיתם. אבל אנחנו מתחילים לתקן בכל התחומים.
תיארתי כאן – בתחום החינוך, בתחום הבריאות, בתחום הפשיעה וגם בתחום הסביבה.
אנחנו מצמצמים פערים של שנים ארוכות שאתם השארתם באמת בכל התחומים, החל – – –
בסדר גמור. זה לא מפחיד אותי. בניגוד אלייך, חברת הכנסת גמליאל, זה לא מפחיד אותי.
אני יודעת ששליחות ציבורית נעשית מכל כיסא. פה ופה – אותו דבר.
יש כאלה שחושבים שאפשר לעבוד רק אם יושבים בצד אחד של האולם.
אנחנו לא. אנחנו באנו לעבוד, ונמשיך לעשות את זה כל זמן שהבוחר ייתן לנו – – –
אוה, הינה, חבר הכנסת מיקי זוהר – –
חבר הכנסת מיקי זוהר, כאדם שמבין באידיאולוגיה, אתה יודע, אני לפעמים – – –
אני לא באה לפה הרבה, לכנסת, אבל אני מסתכלת עליך. אתה הולך פה מבולבל, סהרורי, לא מבין איפה – מי שם אותך – – –
כן, יקירי, אופוזיציה זה חלק ממשטר דמוקרטי תקין ותתחילו להתרגל. תתחילו להתרגל – – –
רגע, סליחה, אתה פספסת כרגע, הקראתי ארוכות את הישגי הממשלה. אתה לא היית פה – – –
נכון שאתם יושבים עם להט"בפובים וכהניסטים וגזענים, והכול בסדר; בשביל הבלוק הכול טוב. תמכרו את חיילי צה"ל, תמכרו את כולם, למה? כי ביבי אמר. זו הדמוקרטיה החדשה נוסח הליכוד. אבל אנחנו, על אפכם ועל חמתכם, עושים ועובדים – –
– – וכמה זמן שהציבור הישראלי ייתן לנו אנחנו נמשיך לעשות. ודרך אגב, אם נהיה באופוזיציה גם נמשיך, לא כמוכם. תודה.
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אכן אנחנו נמתין פה, ונקווה שיצטרפו אלינו חברי קואליציה ואופוזיציה כאחד. נשאר פה רק חבר הכנסת גדי יברקן.
יש לכולנו זמן עד שתגיע הנשיאה.
אחד הדברים החשובים שהממשלה הזאת תיקנה, יחסית לפעולות של הממשלות הקודמות, זה את יחסי החוץ שלנו, גם עם אירופה, גם עם ארצות הברית – –
– – גם עם מדינות האזור. זה באמת אחד הדברים – כאשר הממשלה שלכם בחרה – אגב, לצערי, מסיבות פנימיות, מסיבות של פוליטיקה פנימית – להכפיש את מדינות העולם – – –
– – אתה צודק. אני מקבלת את דבריך בברכה. כל ממשלה נבחרת היא ממשלה של כל הציבור הישראלי.
הינה, שמעת את החבר שלך? לצערי הרב דווקא מסיעת הליכוד, ואני שמחה מאוד שדווקא אתה כחבר ליכוד – באמת אני אומרת את הדברים האלה, מפני שלצערי יש תופעה בסיעת הליכוד של דה-לגיטימציה לממשלה הנבחרת, ניסיון – – –
זה סופר-לגיטימי מצידך לחשוב את זה. אני רוצה להגיד לך שאני הייתי חברת אופוזיציה במשך שמונה שנים. עבדתי לטובת הציבור. דרך אגב, בחיים שלי לא החרמתי ועדה. חוקקתי, עבדתי יחד עם השרים, גם כשהתנגדתי להם ב-100%.
לא קרה דבר כזה שסיכלנו הקמת ועדות בכנסת ושלא באנו לעבוד בוועדות לטובת אזרחי המדינה.
אני באמת רוצה לומר לך, לבקש ממך, שאת הדברים החשובים האלה שאמרת עכשיו, תגיד אותם גם לחבריך לסיעה, מכיוון שיש כאן תופעה שבעיניי היא מסוכנת. שוב, להתנגד לממשלה זה דבר לגיטימי; לחשוב שהיא עושה רע זה דבר לגיטימי.
הייתי חברת אופוזיציה לממשלות שהתנגדתי אליהן באופן מוחלט, לשחיתות שבהן, למדיניות שהן הובילו, לשנאה שעוררו. באופן מוחלט. אבל – – –
אבל עבדתי בכנסת לטובת הציבור ששלח אותי – –
– – שגם אם הוא שלח אותי לכהן ולשרת באופוזיציה, מחובתי לעשות את זה.
הבעיה, באמת לצערי, שדווקא מסיעת הליכוד – ובאמת אני אומרת, אמיתי: אני מאוד שמחה לשמוע את הדברים שלך, כי לצערי הרב מסיעת הליכוד עולה הרבה פעמים דה-לגיטימציה לממשלה.
עולה דה-לגיטימציה לעצם קיומה של הממשלה. לא למדיניות שלה, לא לפעולות שלה – שזה מטבע הדברים; אופוזיציה – זה תפקידה, להתנגד – אבל לעצם קיומה. למה? אגב, אין פה, אתה יודע, חס וחלילה – ראינו ממשלות שהייתה נגדן הסתה בתחילת שנות התשעים. אני זוכרת את ממשלת רבין – הייתה נגדו הסתה מאוד חריפה, שגם הביאה לרצח, לרצח שלו, המחריד והמזעזע, שטלטל ושינה את ההיסטוריה של כל המדינה. למה? בגלל מדיניות שהוא הוביל.
פה, איזו מדיניות מובילה הממשלה? מה היא מובילה?
תקציבים לחברה הערבית, השקעה במדיניות החוץ של מדינת ישראל. כל הדברים האלה, לגיטימי להתנגד להם, לגיטימי לחשוב שאתם הייתם עושים יותר טוב, וראש ממשלה אחר היה יותר. זו תפקידה של אופוזיציה. זה לגיטימי לגמרי. אגב, הגלגל הזה מסתובב – –
– – פעם אתה באופוזיציה, פעם אתה בקואליציה. אבל לא לגיטימי לומר שמעצם קיומה, מעצם כהונתה של ממשלה שנהנית מרוב בבית הזה, כי זה מאושיות הדמוקרטיה הישראלית, להכחיש את תפקידו של ראש הממשלה – שכמו שאתה יודע הוא מהצד הפוליטי השני יחסית אליי.
לא. זאת ממשלה שיש בה שני צדדים, יש בה ימין ויש בה שמאל בתוך אותה ממשלה. אני שייכת לשמאל, ראש הממשלה שייך לימין. הינה, יושבת פה השרה אלהרר, היא שייכת למרכז. זאת הממשלה. זאת הממשלה הזאת.
חבר הכנסת יברקן, אם אתה מבקש אמירה, התבטאות נגד דבר שבעיניך הוא פסול – – –
בעיני בית המשפט. איפה האמירה שלך נגד כתבי אישום שהוגשו בעבירות שחיתות וטוהר מידות חמורות?
כתב אישום בשוחד, כתב אישום במרמה, כתב אישום בעבירה של הפרת אמונים.
חבר הכנסת יברקן, אנחנו יכולים לא להסכים עם החלטת בית המשפט, אבל אף אחד משולחן הממשלה הזה לא קרא לעלות עליו ב-D9, לא קרא לפוצץ אותו בפצצה. הרי איפה אנחנו מדברים, חברים? אתם יודעים, הדברים האלה בסופו של דבר מתבטאים במעשים נגד ראש הממשלה. זהו, הוא קיבל מעטפה עם קליע של אקדח – –
– – ועם מכתב שאומר שהאקדח הזה, חס וחלילה, אני לא רוצה להגיד מה יעשה לאשתו ולבני משפחתו. על מה אתם מדברים? על מה אתם מדברים?
יש כאן מקרה מובהק שבו הסתה הופכת למעשים.
שחיתות זה שחיתות. כאשר יוגש כתב אישום – – –
חבר הכנסת יברקן, כתב אישום – אתה יודע, זה לא עובדות אלטרנטיביות פה – כתב אישום זה דבר שחוקרים, הוא נחקר, יש ראיות, הוא מוגש, מתנהל משפט – –
– – כל הדברים האלה מתרחשים נכון לעכשיו במשפט אחר, כשמבחינתך הכול צח כשלג.
אני מזכירה, אלה עבירות שחיתות חמורות מאוד.
מאוד. מאוד. עבירת השוחד היא העבירה החמורה ביותר בספר החוקים הישראלי לאיש ציבור.
יש כרגע משפט – מתנהל כרגע משפט בעבירת שוחד.
– – יכול ראש ממשלה לכהן תחת כתב אישום בשוחד – אתה יודע – –
– – כשהתחילו החקירות, כשהתחילו החקירות והדברים שנחשפו – –
– – הרי זה היה ברור, זה היה ברור ומובן מאליו – –
– – שאם וכאשר יוגש כתב אישום, זה ברור ומובן מאליו שלא יכול ראש ממשלה להמשיך ולכהן במצב כזה.
– – אלא גם הגיע למצב שבו המדיניות של הממשלה עבור המדינה הוכפפה למציאות המשפטית, וככה הלכנו לארבע מערכות בחירות, וככה לא העברנו תקציב. הרי אזרחי המדינה – – –
תודה, אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת יברקן, הרי אזרחי מדינת ישראל חיו כאן שנתיים וחצי או יותר בלי תקציב מדינה. ננצל את ההזדמנות שהגיע לכאן קהל רב לצאת רגע מהוויכוח הפוליטי, ורק להסביר משהו לאורחים שיושבים כאן.
מאז שנכנסתי לתפקיד, אני מסתובבת – כמעט אין שבוע – –
– – אין שבוע שאני לא נמצאת ברשות מקומית, מסתובבת המון. הבחירות לרשויות המקומיות היו בשנת 2018. אנחנו – יושבת כאן חברתי קארין אלהרר, אני בטוחה שגם אצלך זה ככה – השנה שנת 2021, את יושבת עם ראשי רשויות, והם אומרים לך: אני שלוש שנים ראש רשות ולא ראיתי תקציב מדינה. עזוב רגע ויכוח פוליטי, באמת אני אומרת – –
– – ימין, שמאל, קואליציה, אופוזיציה – קודם כול תפקוד תקין של מדינה – –
– – שהכסף עובר לרשויות המקומיות – –
– – לפרויקטים המתוקצבים, לחוקים שכבר הוחלט עליהם. הרי זה בלתי מתקבל על הדעת לקלוע מדינה שלמה לסחרור ולשיתוק – למה? בגלל שראש הממשלה לא הצליח לנצח בבחירות – –
– – ובמקום להחזיר את המנדט ולבטא את הרוב בכנסת, כמו שיש כאן עכשיו, הוא מחליט ללכת לעוד בחירות ועוד בחירות ועוד בחירות, ומפלגת הליכוד, מפלגה שלמה – שאני מאוד מאוד מכבדת את הדמוקרטיה המפלגתית במפלגת הליכוד, אני חייבת לומר את זה; אני באמת מכבדת את זה, אבל הדמוקרטיה המפלגתית פה השתתקה לחלוטין כאשר חברי כנסת – והינה, נמצא פה גם חבר הכנסת ניר ברקת וחברים אחרים. אמרתי קודם לחברת הכנסת גילה גמליאל ולחבר הכנסת יואב גלנט שבשבוע האחרון – אפרופו חוק ממדים ללימודים, שאנחנו עומדים עוד מעט להצביע עליו – אמרו: לא יעלה על הדעת, אנחנו נעדיף את טובת האזרחים על פני טובתו של היושב-ראש שלנו, כי הוא משרת את ענייניו האישיים וגורר מפלגה שלמה, ששוכחת את הדמוקרטיה שלה, שוכחת את הערכים שלה, שוכחת את הציבור, שבשבילו אנחנו כולנו מתפקדים – –
– – ומשרתת כל-כולה אך ורק את המנהיג. זה דבר לא הגיוני. זה מאפיין לא של דמוקרטיות וגם לא של מפלגות דמוקרטיות – זה מאפיין של משטרים אחרים לחלוטין, ואלה בדיוק הרגעים שאני אומרת לעצמי איזה מזל שהקמנו ממשלה אחרת, שעובדת כאן, ברוך השם, כבר עוד מעט שנה, שעושה לטובת הציבור. הינה, נכנס לפה השר יועז הנדל, שהייתה לנו שיחת טלפון די סוערת בשבוע שעבר, נגלה לציבור. נגלה לציבור. הוא כנראה שייך לצד ימין של הממשלה, אני שייכת לצד שמאל של הממשלה. כנראה שיש בנינו הרבה חוסר הסכמות, אבל דבר אחד אני יכולה להסכים איתו, וזה ששנינו עובדים במשרדים שלנו לטובת הציבור ולטובת עניין. השר יועז הנדל עובד על פריסת סיבים, זה כבר נהיה הדגל שלו. בכל מקום שמדברים על יועז הנדל, אומרים סיבים; אומרים סיבים – אומרים יועז הנדל.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות, השר הנדל. למרות השיחה הקולנית הפרטית שהייתה לנו בשבוע שעבר, אתה עובד במשרד שלך ובכל השליחות הציבורית שלך לטובת הציבור כמו שאתה תופס אותו. אני יכולה לא להסכים איתך, ויש בינינו חילוקי דעות פוליטיים גם בתוך הממשלה, אבל שנינו עובדים, קמים בבוקר ועובדים ועושים.
תאמין לי, יש בינינו הרבה מאוד חילוקי דעות, אבל אתה יודע מה? אבל אתה יודע מה? יש גם אווירה של ענייניות. בממשלה שאתם כיהנתם בה, גם אנשים מאוד מאוד קרובים אחד לשני מבחינה פוליטית כל היום היו רבים ומתקוטטים אחד עם השני – בגלל הפריימריז, בגלל דברים אחרים. תסתכל מסביב על האולם – – –
חבר הכנסת יברקן, אנחנו בעיצומו של – או אחרי, מקווים שאחרי – משבר פוליטי, אבל גם משברים כאלה, מה שיפה, שאנחנו יודעים איך לצאת מהם ואיך לפתור אותם, בגלל שיש מטרה חשובה יותר שמרחפת כמטרייה וכגג מעל הראש של כולנו. ופה בשנים האחרונות הייתה תחושה שהאווירה הזאת קצת נשכחה, שהיה עדיף לריב אחד עם השני במקום לעבוד לטובת אזרחי המדינה; שהיה עדיף ללכת לעוד בחירות במקום לשאול את עצמנו אם זה מה שזקוקים לו אזרחי מדינת ישראל; שהיה עדיף לגרור מדינה ב-1 חלקי 12 ובקופסאות קורונה וכל מיני דברים כאלה במקום להעביר תקציב מדינה שיהיה בו סדר העדיפויות הלאומי והממשלתי.
והתחושה הזאת – אני יכולה לספר לך שאיפה שאני לא הולכת ולאן שאני לא מגיעה אני שומעת אנשים שאומרים: לא הצבענו לך – ואומרים לי הרבה; אתה יודע, אני שייכת למפלגה של שישה מנדטים, הרבה מאוד בציבור לא הצביעו לי. גם אדוני היושב-ראש – אתם שישה או שבעה?
שבעה מנדטים. לא רחוקים בהרבה. אחת התגובות הכי הכי שכיחות שאני מקבלת – אנשים אומרים לי: לא הצבענו לך, הצבענו לצד השני, אבל בבקשה תמשיכו, כי אנחנו רוצים קצת שקט מכם. לא רוצים לשמוע כל הזמן בחירות וכל הזמן ריבים פוליטיים, רוצים שתלכו לעבוד, כל אחד במשרד שלו, כל אחד בתחום האחריות שלו. תעבדו למען אזרחי המדינה, ואל תבואו אלינו בכל ארבעה חודשים עם בחירות אחרי בחירות אחרי בחירות. זה דבר שאני קשובה לו מאוד. אני בטוחה שהרבה כאן מאזרחי המדינה – – –
הרבה מאוד מאזרחי המדינה, אני בטוחה שהם שומעים את התגובות האלה, וזו תגובה מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד שכיחה. בגלל שהרבה אנשים הסתכלו עלינו בשנים האחרונות ואמרו: מה קורה להם שם? הרגישו שתחושת הניתוק בין מה שקורה בבית הזה, מה שאנשים פותחים בערוץ 99 ורואים, ובין החיים שלהם – – –
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. באמת הצטרדתי קצת, אבל זה רק מלהט הדברים. אני רוצה לברך את הציבור הרב והרחב שהגיע לכאן – חיילים, דיפלומטים, שוטרים, כל הציבור, תלמידים. מאיפה אתם? מאיפה אתם? מאיפה? אוניברסיטת תל אביב – אה, סטודנטים. שלום, ברוכים הבאים. ברוכים הבאים.
למה? למה נגד החוק? נגד החוק? חבר הכנסת ליצמן, לשוחח עם הציבור בבית הפרלמנט, במשכנה של הדמוקרטיה הישראלית – נגד איזה חוק זה? אני חושבת שאתה קצת התבלבלת, חבר הכנסת ליצמן. אני מברכת בברכה את הציבור ואת הקהל. זה לא נגד שום חוק, אל תתבלבלו. אין חוק כזה.
חסרת לי, התחלתי לדבר עם הקהל. ליצמן אומר לי שזה נגד החוק. בגלל שלא היה לי אותך.
אני רוצה לקדם אתכם בברכה על הישיבה המיוחדת הזאת, שמסמנת את היחסים הטובים והחמים שלנו כמדינת ישראל עם מדינות אירופה, גם עם מדינות אחרות.
הינה, הצטרף אלינו ראש הממשלה, שמכבד את הישיבה הזאת בנוכחותו. ובאמת, אני שמחה לברך אתכם כדי לראות איך נראה פרלמנט פעיל, שוקק, עובד, מחוקק. אשמח מאוד שכולכם תישארו פה גם בשעות הקרובות, כי בתום הישיבה הזאת יתחיל דיון על חוק מאוד מאוד חשוב, על מלגות לימודים לחיילי צה"ל, לחיילים משוחררים. אני חושבת שהצורך של כל חבר וחברת כנסת להסתכל לכם – – –
הבנתי. אז אחרי הדיון המיוחד אני אוכל לבוא לכאן ולבקש מכל הציבור הישראלי להסתכל לכל חבר וחברת כנסת בעיניים ולשאול אותם: איך אתם מצביעים על החוק החשוב הזה, על מלגת הלימודים הזו? האם אתם מעדיפים – – –
אני קודם כול פניתי לציבור. אתה יודע, חבר הכנסת, בוא אגיד לך משהו. אתה יודע, אני חברת כנסת – הייתי בערך שמונה שנים באופוזיציה ועכשיו עוד שנה בממשלה. כשנכנסים לכאן, לבית הזה, לפעמים זה יכול קצת לבלבל. אפשר להתבלבל ולשכוח מי שלח אותך – ששלח אותנו בסוף, כל אחד מאיתנו, לא משנה אם קואליציה או אופוזיציה, שלח אותנו הציבור. והינה, יש לנו פה תזכורת, כי יושב פה ציבור של עשרות, אולי אפילו כמה מאות אנשים ביציע. אני מציעה לך להסתכל עליהם, אני מציעה לך להסתכל עליהם, כי להם, המילים קואליציה או אופוזיציה פחות משנות. יותר משנה להם השאלה אם החיילים המשוחררים – יש כאן סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב, אני בטוחה שחלקם חיילים משוחררים – אם הם יוכלו ליהנות מהמלגה בשנת הלימודים הקרובה, כן או לא. אם הם יחזרו לקמפוס או יחזרו למשפחה שלהם ויגידו: חבר הכנסת אמר לי שהקואליציה תעביר, שהאופוזיציה תעביר – זה פחות משנה להם. יותר משנה להם מה הולך לקרות בחיים שלהם, וזה משהו שקצת קל לשכוח אותו כאן. זה משהו שכשנכנסים לבניין הזה, קצת קל לשכוח אותו וקל ליפול לאיזשהו בלבול.
אבל אירועים כאלה, כשמגיע לכאן כלל הציבור והיציע מתמלא, הם בדיוק הזמנים עבורנו, נבחרי הציבור – וזה לא משנה אם אנחנו שרים או חברי כנסת, אם אנחנו בקואליציה, אם אנחנו באופוזיציה – זה הזמן שלנו להיזכר מי שלח אותנו ולמה. כי באמת, הרבה פעמים נופלים פה לאיזה משחק פוליטי. אומרים לנו: זה ככה, הקואליציה עשתה ככה, נפיל להם, נראה להם, נחזיר להם, נעשה להם. אבל באמת אני רוצה לבקש ממך באופן אישי להסתכל פה ליציע ולראות – הינה, לדוגמה, יושבות כאן חיילות מולנו.
4,300 מילים של תמר זנדברג. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.