ממשלה אכזרית כושלת כלכלית: משבר דיור חסר תקדים – עלייה של 16% במחירי הדירות ועלייה של 40% במוצרי מזון

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

זה שם, מאחורי הדלת.

לא. ינון לא.

תודה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אני מרגיש תחושות מאוד מאוד קשות לגבינו כחברי כנסת, כולם ביחד, לגבי השרים, לגבי כל מי שעוסק במלאכה, שאנחנו מאלצים את הילדים המדהימים האלה, ששירתו את המדינה במשך הרבה מאוד זמן, סיכנו את החיים שלהם, לבוא לכאן להפגין, להתחנן, לרוץ אחר חברי כנסת במסדרונות לנסות לשכנע אותם להצביע בעד חוק – –

– – שנקרא חוק – –

– – שנקרא חוק ממדים ללימודים.

וכדי לענות על כל ה"למה" האלה ששואלים אותי פה חברים ביציע, אני רוצה לספר את הסיפור כולו איכשהו ולחזור אחורה לשנת 2016.

בשנת 2016 – – –

אז אני חוזר לשנת 2016. בשנת 2016 אביגדור ליברמן, שר הביטחון, גדי איזנקוט, הרמטכ"ל, מקבלים החלטה על מלגה שתינתן ללוחמים כדי שיוכלו לקבל ולרכוש השכלה אקדמית. הוחלט שגובה המלגה יהיה שני שלישים מסך שכר הלימוד והמלגה תתבסס על כספי התורמים. באותה תקופה לראש הממשלה קראו בנימין נתניהו. בנימין נתניהו היה יכול לתקצב את המלגה הזאת מתקציב המדינה ב-66%; יכול היה להשלים 33% נוספים מתקציב המדינה; יכול היה גם לתקצב 100%. אבל מה עשה בנימין נתניהו? לא עשה כלום. זה פשוט לא עניין אותו. מגיעה שנת 2020 – – –

זה שקר.

כנראה לא הקשבת לי, אבל אני אמשיך. מגיעה שנת 2021, אנחנו באופוזיציה, אתם בקואליציה. ואז כספי התורמים מתחילים להיגמר, ואז מתחילים להמציא כל מיני התניות ללוחמים, שתי התניות – תעשו מינימום ימי מילואים כדי לקבל מלגה או תתנדבו יותר שעות. קמה מחאה שנקראת "מחאת ממדים ללימודים". החבר'ה האלה פוגשים אותי. אנחנו יושבים, מדברים ומבינים שהמצב הזה אבסורדי.

לא יכול להיות מצב שבו לוחם שמשרת שלוש שנים, או לוחמת שמשרתת שנתיים, צריכים לעשות עוד פעולות כדי לזכות במלגה. הם מקימים מטה מאבק, ואנחנו מתחילים להתקדם. בינתיים יש בחירות, קמה ממשלה. בממשלה החדשה אני פונה לשר החדש, אביגדור ליברמן – שאז היה שר הביטחון, והתוכנית הזאת קמה ביוזמתו – ואנחנו מקבלים החלטה לתקצב את התוכנית הזאת מתקציב מדינה בבסיס התקציב ב-100 מיליון שקל. החוק מתקדם, עובר בקריאה ראשונה, ואנחנו לא שומעים שום דבר מחברינו באופוזיציה לגבי הנושא הזה. עד כמה שאני זוכר הצבעתם בעד, ופתאום עכשיו, לקראת קריאה שנייה ושלישית, אתם מתחילים להמציא כל מיני המצאות.

עכשיו, אתם אומרים – – –

הוא הפריע לי קצת.

אז אני מסיים. אני מסיים.

שני משפטים אחרונים – – –

שני משפטים אחרונים, ברשותך, אדוני היושב-ראש. האחד – אתם מאמינים שאתם חוזרים לשלטון.

אז אם אתם מאמינים, אז בואו, תעשו את הדבר הפשוט: תצביעו עכשיו איתנו, ותתחייבו שברגע שתיכנסו לכנסת או תחזרו לשלטון תגדילו את זה ל-100%.

אחרת אתם פשוט עובדים על החיילים – –

– – מנצלים אותם ניצול פוליטי ציני, תסלחו לי על הביטוי, מגעיל. ואני אומר לכם, כל אלה שעברו כאן בה"ד 1 וגדלו על רוח צה"ל, ערכים של אמינות, של רעות, איך אתם יכולים להסתכל בעיניים של החבר'ה האלה ולהצביע נגדם?

תחשבו על זה בבקשה לפני ההצבעה. תחשבו ותצביעו בעד. תודה רבה.