ממשלה אכזרית שמתעלמת מיוקר המחיה

תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, תאמיני לי, הדברים שלך נכוחים. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אתה דיברת על 210 שנה לכיבוש – מה אמרת – יפו על ידי נפוליאון.

אז האמת היא שהשבוע כנסת ישראל מציינת את המושב הראשון לכיבוש הקואליציה וההנהגה של כנסת ישראל על ידי אדם נטול מנדטים. על ידי אדם עם אפס תמיכה ציבורית. על ידי אדם שאנחנו עוד לא יודעים מה הוא רוצה מעצמו, מאיתנו. כאילו סיים את הסכסוכים שלו פה בין רע"מ למרצ, מפלגת העבודה, שקד, כולם – הכול בסדר, הוא עכשיו רץ לתווך בין מעצמות עולם. אדם שכלום, אין שום דבר שהוא הבטיח שבא לידי ביטוי, כלום. כל ההבטחות של בנט על הקרח, שום דבר הוא לא קיים. רימה את המצביעים שלו, רימה את הכנסת, מרמה אתכם. אנחנו מסיימים השבוע את המושב ואנחנו מקווים שנסיים אותו בטוב, שזה יהיה המושב האחרון של הממשלה הזאת. כי עם ישראל מסתכל, מביט בממשלה ורואה את השרה, שעם ישראל מחבב, נגיד את האמת, קוראת לי מכתבים של הורוביץ: אולי, ונעשה, ואני צריך לחשוב. בפריפריה אנשים מתים. בפריפריה אין בתי חולים. חבר הכנסת כץ מדבר על זה מהיום הראשון שאני זוכר אותו בכנסת, מדבר ומדבר, ושר הבריאות בשל עצמו. תראה מה הוא עושה, אני לא רוצה לחזור על זה פה אפילו, במה מתעסק, תראה באיזה שטויות הוא מתעסק.

שהוא ראש ממשלה?

אוה, אז הגענו לתשובה המרכזית, חבל שלא הייתם – נכון, חבל שלא היינו בשלטון. באמת חבל שלא היינו בשלטון. אבל, אבל, בא הבן אדם הזה, ותקשיב, זה פעם אחר פעם. אני בא להורביץ ואומר לו, תקשיב, אנשים הולכים לבתי החולים וקרואסון עם קפה עולה 20–30 שקל, אנשים לא מצליחים להתמודד. הוא הולך, משלם 30 שקל חניה ו-30 שקל על כוס קפה. מה הוא עונה לי? כן, אני באמת צריך לפתוח, שזה יהיה גם פתוח בשבת. הוא מדבר לא לעניין. זה שר הבריאות. טוב, זה רק כהקדמה למה שאתה אמרת על ההשתלטות. עכשיו נתחיל מההתחלה.

על הכיבוש של האיש. אדוני היושב-ראש, ברוכים הבאים לממשלת ה-98. בלי עין הרע יש פטנט לקואליציה לסתום את הפיות של האופוזיציה. מה עושים? מתכנסים הגאונים בוועדת הכנסת וממשלת ה-98 מצאה סעיף לסתום לנו את הפה בעוד חוק ועוד חוק ועוד חוק. עכשיו, באים אלינו בטענות, אנחנו, החברי אופוזיציה: בגלל שאתם לא מסתדרים הקואליציה, לכן נוצר כאן פקק. כאילו באנו אתמול מהירח. הפקק של החקיקה, אדוני השר, אתה יודע את זה טוב מאוד – הוא כי לכם אין רוב בקואליציה. כי בקואליציה שלכם מדי פעם קם אדם שיש לו אג'נדה, יש לו מה לומר, יש לו ציבור שמחכה. יש אצלכם חלקים שאין להם ציבור מאחוריהם ויש אנשים שיש להם ציבור מאחוריהם והם מדי פעם אומרים: אני לא רוצה חוקים מסוימים.

כן, נכון.

כולל שר הביטחון, ואז באים אלינו בטענות שאנחנו הבעייתיים. רבותיי, הפקק של החקיקה – –

– – נוצר בגלל שהקואליציה, אין בה משילות. וכשאין משילות בקואליציה אז באים לאופוזיציה ואומרים: אתם לא אחראים. אדוני היושב-ראש, אתה יודע, בעולם הישיבות יש דבר כזה – אדוני השר, אתה צריך לדעת, בעולם הישיבות יש דבר כזה שנקרא סוף זמן. אתה יודע, אחרי ארבעה-חמישה חודשים שלומדים באמת ברצף, בהתמדה, יש כמה ימים בסוף של קצת רפיון. אבל בסוף בית המדרש פועל. בסוף באים ולומדים, והמילים: מתים באוהלה של תורה. בכנסת שלנו, בסוף המושב, "בית המדרש", המשכן של הכנסת, גם הוא לא פועל. אין רוב, אין משילות, ומנסים מהבוקר למצוא מה ניתן לזה תמורת תמיכה, מה ניתן לזה תמורת שההוא יוכל לקצור רווחים. 16 שעות העמדתם אותנו באופוזיציה לדבר כאן על החוק של הגבלת כהונה. על מי זה אמור לחול? על נתניהו? מה, עוד תשע שנים תדברו איתו? הרי הוא יהיה ראש ממשלה, הוא ישנה את החוק. אלא מה, על בנט? הוא יהיה שמונה שנים? נו, באמת. הרי גם אתם לא מאמינים בזה.

אז העמדתם אותנו 17-16 שעות פה, את עובדי הכנסת, את כל עובדי ערוץ הכנסת ואת כל המסביב, למה? שאחד, גדעון סער יוכל להגיד: הבטחתי וקיימתי. הרי כל מה שהבטחתם לא קיימתם. למה העמדתם אותנו 16 שעות על חוק שאין לו שום – אי-אפשר ליישם אותו, הוא לא חל על אף אחד? הרי זה לא יהיה פה וביבי, אם הוא יהיה, הוא ישנה את זה. אז מה עשינו? זאת אומרת, יש פה הצגה אחת מוחלטת של קואליציה כדי שכל מיני אסופות שלא עוברים את אחוז החסימה יגידו אחרי זה: הצלחנו להעביר משהו.

אדוני היושב-ראש, אתה יודע שניסיונות התיווך הבאמת-מבישים של בנט לא יצליחו לטשטש אף כישלון בתחום המדיני, אף כישלון בתחום הכלכלי, אף כישלון בתחום הבריאותי. רכב שאזל לו הדלק, הפתרון היחיד שלו זה לשים לו דלק, לא לעצור אותו בצד. יש אדם שנגמר לו הדלק, האוטו עומד בצד, אז הוא כאידיאל אומר, אני לא נוסע יותר. מה זה אתה לא נוסע יותר? אתה לא יכול לא לנסוע יותר. הפתרון המיידי הזה של מר בנט – לעצור את האוטו בצד, אני לא נוסע יותר – זה פתרון חלש של אדם חלש. תצאו ותראו בחוץ, בכל מקום, איפה אתם נכשלים. אנשים שאין להם כסף לאוכל, אנשים שאין להם כסף לתרופות. ואז יגיע השר חמד עמאר, שאני מחבב אותו, והוא עוד מעט יביא איזשהו מכתב ויגיד רגע, איפה 12 שנה הייתם?

אדוני השר, היום, בוועדת הפנים של הכנסת בראשותו של ווליד טאהא, היה דיון חשוב מאוד בנושא הכרטיסים של הרב אריה דרעי, שחילק למוחלשים ביותר בחברה. אלו שאתם לא מכירים אותם. הם הפריפריה, הם מזרחים, הם גם ערבים. אתם, אנשי המרכז, כן, אתם לא מכירים אותם, הם קיימים. 94% ניצול. תגיד לי, אתם בממשלה, באיזה סעיף בין עשרות אלפי הסעיפים שלכם יש 94% ניצול? אני לא מכיר. מגיע סוף השנה, מחזירים כסף לאוצר. מחזירים, פה נוצל 30, 40, 50. למה? כי הציבור היה זקוק לזה.

אנחנו באים לאוצר, האם אתם מתכוונים להמשיך את המיזם הענק הזה? שום דבר. מה עשה בנט? הנחה בריצוף, הנחה בריהוט. זה נקרא לעג לרש. לקחת לאנשים שאין להם, מי דיבר על לשפץ בית? תראו איפה אתם נמצאים.

למה את אומרת לי לא?

זה בנט, אולי לא היית בזה שהוא עשה?

זה מה שהוא אמר, לא אני. תראי, זה שאת לא מקשיבה לבנט כי את אישה עסוקה ואין לך זמן מיותר, זה נכון. יש ערוצים יותר מעניינים, זה גם נכון. אבל הוא, אני במקרה כן שמעתי אותו, כשהוא חילק נקודות זכות לעשירים הוא אמר שהוא גם יעשה הנחה בריצוף, שזה לדעתי לא לעניין.

עכשיו, אדוני היושב-ראש, בעזרת השם המושב הבא ייפתח בהכרזה שלנו על תאריך חדש לבחירות. לא שאנחנו רוצים בחירות, הרי כל הממשלה הזאת קמה כי מנענו בחירות חמישיות. אתה שואל את בנט: תגיד לי, מה השגת בתחום הבריאות? מנעתי בחירות חמישיות. מה השגתם בתחום הביטחון? מישהו שמע את בנט מדבר על איראן, על וינה ומה שקורה שם? שום דבר. מנענו ומנענו. כמו איזה – לא משנה.

אני רוצה לנצל את הבמה למחות על התנהלות מחפירה מאוד של גלעד קריב בכותל, שהגיע בצורה מבוזה, ניצל את החסינות שלו בשביל לבזות ספר תורה. אדוני היושב-ראש, לעם ישראל יש כבוד עצום לספר התורה. עם ישראל יצא בהמוניו לרחובות להגן על קדושתם של ספר התורה ושל רחבת הכותל. אני חושב שהאיש הזה צריך להיות עצור. האיש הזה לא צריך לשבת כאן מחייך כשהוא מבזה את הכותל ומבזה את החסינות של חברי הכנסת, מנצל את זה לדברים כל כך רעים. ראיתי השבוע סרטון של ידידי חבר הכנסת אוריאל בוסו, שהביא, לא יודע מאיפה, איזשהו סרטון של קריב שהוא אומר שהוא בכלל לא מבין למה הכותל לא נמצא בתל אביב. השרה, את מבינה? הרי הכותל בירושלים, האיש הזה לא מבין למה הכותל לא בתל אביב, הוא לא נכנס אם צפון או דרום תל אביב. הוא אמר שהוא לא מבין, זה סרטון שהוא העלה.

נבנה לו אחד. אגב, זה אותו רפורמי שאחד מהרבנים שלו אמר שהכותל הוא סך הכול קיר של בית המטבחיים. אז האיש הזה מגיע – – –

פרימיטיבי, של תורים, יונים וכבשים. אז האיש הזה מגיע, מחלל את הקדושה של הכותל ואתם יושבים בממשלה ושותקים לו. הרי בסוף כל אחד מכם צריך לקום ולהגיד רבותיי, קדושת הכותל חשובה לנו. גם אתה, חמד עמאר, צריך להגיד, הקדושה של הכותל חשובה לעם ישראל, חשובה לכולנו, למדינת ישראל, וכשהוא מבזה את הכותל, הוא מבזה את כולנו. אתם יושבים ושותקים לו. אז אם האיש הזה אומר שהוא ידאג לדת, אנחנו כבר לא מאמינים לו, אבל אתם? מצפים מכם.

אני אסיים, אדוני היושב-ראש, בדבר מאוד מאוד כואב, אני רוצה לחזור לזה.

האי-אמון שלי נועד לדבר על אי-אמון בממשלת ישראל בגלל ההתעלמות המוחלטת שלהם מהאנשים החלשים, ההתעלמות המוחלטת מהפריפריה. אני מקווה, בעזרת השם, שהמושב הזה יהיה המושב האחרון שלכם. שאנחנו ננסה לתקן את כל העוולות שלכם, תודה רבה.