אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה – הרמקול לא עובד.
עכשיו שומעים?
כן, בדיוק. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני משיבה בשם שר הבריאות. מערכת הבריאות הציבורית בישראל יובשה לאורך עשרות שנים, ואין ספק שהיא כיום אינה מצליחה לספק שירותי בריאות באופן שוויוני בין המרכז לפריפריה, גם הגיאוגרפית וגם החברתית. התוצאה של הפערים הללו ניכרת בכל מדדי הבריאות – בשיעורי התחלואה, התמותה ותוחלת החיים בין הפריפריה הצפונית והדרומית למרכז. מאז כינון הממשלה, משרד הבריאות משקיע משאבים ניכרים כדי לשנות את הכיוון ולהשקיע ככל הניתן בפריפריה תחילה. אחד מצעדי המדיניות הראשונים שהייתה לגביהם הסכמה מוחלטת בממשלה הוא הקמת שני בתי חולים חדשים בישראל – אחד בדרום, בבאר שבע, והשני בצפון, בקריית אתא. את שתי ההחלטות הללו צוותי משרד הבריאות והאוצר מקדמים במרץ. בנוסף, כל צעד שאנו מקדמים יחל ראשית בפריפריה: מתווה קיצור התורנויות יתחיל בפריסה ראשונית בפריפריה ויחל בעשרה בתי חולים בפריפריה, כאשר על פי החלטת שר הבריאות לא יוכללו בשנה זו בתי חולים במרכז, כי העומס על המתמחים שם הוא משמעותי הרבה יותר, וגם בגלל פערי כוח האדם הקיימים בפריפריה והצורך לוודא כי מערכת הבריאות בצפון ובדרום תתחזק בעקבות הצעד הזה.
מערכת הבריאות מתמודדת עם אתגרי אי-שוויון ופערים בין הפריפריה למרכז גם בתחום כוח האדם, המשליך באופן מיידי על איכות שירותי הרפואה הניתנים לאזרחים במקום, ולא בכדי, כי גם בהתמודדות עם מצוקת משבר כוח האדם הפריפריה מושפעת ביתר שאת. לכן הקמנו תוכניות מגוונות לחיזוק כוח האדם, כמו תוכניות הכוכבים בגליל והכוכבים בנגב ותוכנית אילנות, שנועדו לחזק את העתודה הרפואית בקרב בני האזור. מתוך ניתוח משתנים המשפיעים על עבודת רופאים בפריפריה עלה כי המשתנה בעל התאימות הגבוהה ביותר להשפיע על התמדת רופאים בעבודה בפריפריה הוא היות הרופא בן המקום. ולכן, תכלית התוכנית היא לתמרץ סטודנטים ואנשי מקצוע שמרכז חייהם במרכז לעבור לפריפריה. כבר השנה שר הבריאות פעל להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה, ובתקציב 2022 תוקצבו 260 כיסאות לימוד לסטודנטים לרפואה ו-450 כיסאות לסטודנטים לסיעוד. בתוכנית רב-שנתית שגובשה במל"ג, בוות"ת ובמשרד הבריאות סוכם כי יתווספו 400 סטודנטים לרפואה בארבע השנים הקרובות. בסקטור הרופאים, על הפרק תוכניות להרחבת השדות הקליניים בקהילה ובבתי החולים, הרחבת סמכויות לאחיות מומחיות וקידום מקצוע עוזר רופא, שיוריד את העומס והנטל מהרופאים, לצד הרחבה וגיוון של כוח האדם הרפואי באמצעות ביזור סמכויות, הרחבת היקף הלומדים באקדמיה בהכשרות ובהסמכות ובהתאמת תוואי העבודה של מקצועות שונים במטרה לשפר זמינות ולצמצם שחיקה.
בהתייחס להוספת מכשירי אקמו – מכשיר אקמו הוא מכשיר מציל חיים בקבוצת החולים הקשה ביותר, שבה יש ליקוי בתפקוד ריאתי. הפעלת מכשיר אקמו היא מורכבת לאור העובדה כי היא דורשת ציוד ומכשור ייעודיים, התאמת תשתית וכוח אדם ייעודי והכשרתו. תפקידו של משרד הבריאות הוא לוודא כי בכל אחת מיחידות אקמו המופעלות יש לא רק את המכשיר עצמו אלא גם את הכיסוי המקצועי המתאים. צוות חטיבת רפואה יוצא לבית החולים ובודק את ההכנה על כלל מרכיביה ומאשר את העובדה כי הפעלת המכשיר היא בטוחה למטופל.
בחודש ינואר 2022 אושרה הפעלת יחידה בבית חולים הגליל בנהריה. ברזילי באשקלון נמצא בשלבים מתקדמים של השלמת ההכנות המבניות הנדרשות, ובקרוב תאושר הפעלה. במרכז בחדרה נערכה – – –
אני רוצה לומר משהו שלא כתוב כאן, בסדר? בסופו של דבר, כולם מבינים – הייתם בקואליציה, אתם מכירים את האירוע – מרגע שמאושר תקציב, צריך להוריד את זה ליישום. הורדת היישום דורשת הרבה מאוד עבודת מטה מאחור.
אופיר, אני מסבירה לך. זה מה שהסברתי בתחילת הנושא של האקמו. לקנות את האקמו זה החלק הקל. הבעיה היא לא באקמו עצמו, הבעיה היא בצוות ובהכנה של היחידה.
אז אני אומרת, הם צריכים לוודא שגם מכשיר אקמו עצמו נמצא, גם הצוות מספיק מיומן, ולחבר את הדברים. הדבר הזה לוקח זמן. אני מבינה – – –
אתה חד-משמעית צודק שבסופו של דבר צריך לטפל בבעיה. אבל אני אומרת, גם צריך לומר ביושר שאם חס וחלילה מישהו זקוק לאקמו, לא יותירו אותו ללא טיפול רק כי אין אקמו באזור מגוריו. כולם מבינים את האירוע הזה, כן?
לא, זה לא מה שקורה. מעבירים אותו לבית חולים שבו יש יחידה עם אקמו ועם צוות מטפל. לא משאירים, חלילה, אף אחד.
אני אומרת, המטרה היא לוודא שיש מכשירי אקמו וצוות מטפל בכל מקום. זו המטרה. עד שנגיע לדבר הזה – ואני מבינה שזה בתהליכי עבודה מאוד מאוד מתקדמים – עד שהדבר הזה יקרה, בוודאי לא יוותרו על אף מטופל.
אופיר, צריך להגיד גם את האמת, בסדר? כשאין תקציב ולא מאשרים אותו – – –
זה עניין של תקציב.
לא. הבעיה היא תקציב. אסביר גם למה.
אופיר, אני רוצה להסביר למה. זה תקציב – שוב, לא מדובר רק במכשיר עצמו; מדובר בצוות. היה מחסור בצוות. כדי להגדיל את המספרים של הצוות, צריך היה תקציב. אי-אפשר להתעלם מהעובדות האלה.
עובדה שלא היה. עכשיו אני רוצה להתייחס – – –
אז המכשיר בדרך.
אני לא יודעת, אבל הוא בדרך.
עכשיו, בהתייחס לביצוע צנתורי מוח במרכז רפואי ברזילי – ממש בימים אלו הסתיימה ההערכה התפעולית-מקצועית של יחידת צנתורי המוח בברזילי, ובימים הקרובים יישלח מכתב המאשר את פתיחתה של היחידה. א-מחיה – הינה, בסדר?
חבר הכנסת כץ, שלא תגיד שדברים לא נעשים. הינה, זה קורה.
עכשיו לגבי הוספת מכשירים רפואיים מיוחדים. משרד הבריאות מוביל אל מול משרד האוצר מהלך להוספת מכשירים רפואיים מיוחדים לנפש החיוניים לאבחון רפואי של חולים, דוגמת CT ו-MRI, כאשר גם כאן תינתן עדיפות להוספת מכשירים בפריפריה, במקומות שבהם יש חוסרים כיום.
מעבר לתוכניות אלה, מודל תקצוב בתי החולים שמגובש על ידי משרדי הבריאות והאוצר ייתן מקדם לתקצוב בתי החולים בפריפריה, בדומה למבחני תמיכה מרכזיים שבהם נקבע מקדם תמרוץ לפריפריה, בין היתר לתוכנית לקיצור תורים. בצד זאת, בימים אלה משרד הבריאות נמצא בשלבים סופיים ליישום המלצות עבודת המטה שבוצעה לחיזוק שירותי הבריאות בצפון, ששמה לה למטרה לצמצם את פערי הבריאות הקיימים כיום.
לסיכום: אכן, ישנם פערים משמעותיים במערכת הבריאות בין שירותי הבריאות וזמינותם הניתנים בפריפריה ובין המרכז, מצב שהוא תולדה לא רק של תקצוב חסר, אלא של היעדר תיעדוף הנדרש לצמצום הפערים הקיימים בהיעדר שירותים וטיפול במשבר כוח האדם הרפואי. ממשלת ישראל, בהובלת שר הבריאות, שמו לנגד עיניהם לפעול לשינוי המצב, דבר שמבוצע הלכה למעשה כבר בימים אלה וצפוי להגשים את עצמו באמצעות התוכניות השונות.
אי לכך ובהתאם לזאת, אני קוראת לכנסת הנכבדה לדחות את הצעת האי-אמון. תודה רבה.
אדוני יושב-ראש הישיבה, כנסת נכבדה, קודם כול, בראשית הדברים שלי אני רוצה להצטרף לדברי חברתי חברת הכנסת מירב בן ארי. ירדנה, אני כאן מ-2013, ומאז שהכרתי אותך – אני רוצה להצטרף ולומר שאת השראה. המסירות שלך לתפקיד, היכולת שלך לראות כל חבר כנסת במליאה, לסייע, הרצינות שבה את לוקחת את התפקיד, זה מדהים. ואת גם שמה לב לפרטים הקטנים והגדולים כאחד, לא מפספסת שום דבר. אני אגיע לאירוע הפרידה, אבל לא נתנו לי לדבר. אני באמת חושבת שזו זכות גדולה שהייתה לי לעבוד בתקופתך, כי למדתי איך האדם עושה את התפקיד ולא התפקיד עושה את האדם, אז תודה רבה.
בסיכום הדברים שלי, שמעתי רבות את טענות האופוזיציה. אני רוצה לומר, תראו, זה מדהים אותי שהם באים וטוענים פעם אחר פעם, חזור ואמור, שהם לא בוועדות. מי מפריע לכם למלא את מקומכם בוועדות? ויותר מזה, נשאלת השאלה מה אתם עושים בכל בוקר כשאתם מגיעים לכנסת, אם אתם מגיעים? מה אתם עושים בזמן הזה? במקום לעשות סרטונים ולהעלות אותם לפייסבוק ולהגיד מה לא בסדר, מה אתם עושים בכל בוקר? אני ישבתי באופוזיציה לא מעט שנים, והייתי באה בכל בוקר לדיונים בוועדות. לא תמיד הצלחתי, לא תמיד הגעתי לכל ההישגים שרציתי, אבל לפחות ניסיתי, התאמצתי. מה, מה? מירב, אמרת משהו?
דנידין. אבל שומעים. שומעים אבל לא רואים.
את מקשיבה. אז אני אומר שכדי שתהיה לכם הזכות להתלונן על דברים שלוקחים לכם, אתם צריכים לבוא ולעבוד בוועדות, ולעשות את הדברים, ואז אולי תגידו שאתם לא מצליחים. אי-אפשר להצליח במקום שבו לא מנסים.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת גם כדי לדבר על העבודה של משרד החוץ באוקראינה ובגבולות. בימים הקרובים ייפתח בית חולים שדה בלבוב, שזה דבר שהוא מדהים. מדינת ישראל הקטנה מסייעת לאנשים בכל צורכיהם, בצרכים הומניטריים של בריאות – שלום, אדוני – היא מסייעת לילדים; אתמול הגיע מטוס מלא בילדים שאין להם מי שידאג להם, והם הגיעו כאן, לישראל, שזה דבר מדהים. תחשבו על הסיוע ההומניטרי שניתן. יוצאים מטוסים עם ציוד הומניטרי ומביאים אנשים לכאן. זה לא דבר של מה בכך, וחייבים להודות שמשרד החוץ עושה עבודה נפלאה ביחד עם משרד העלייה והקליטה, ביחד עם נתיב, הסוכנות היהודית. ואי-אפשר להסתכל ולא להשתאות מהעבודה המאוד-חשובה שנעשית בעניין הזה.
אני רוצה לדבר גם – נטע, איפה נטע? אני רוצה לדבר גם על – – –
לא מקשיבים. לא נעים.
אני רוצה לדבר על השבוע הבא עלינו לטובה. זה השבוע האחרון של המליאה לפני פגרה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולקרוא לשני הצדדים לחשוב תמיד מה הביא אותנו לפוליטיקה. הדבר שהביא אותנו לפוליטיקה הוא הרצון לעשות טוב בארץ. וזאת שליחות. ובשליחות הזאת, אני חושבת שכשמסתכלים מבחוץ על מה קורה בכנסת, שהיא הבבואה של העם היושב כאן, זה לא נראה טוב. חייבים להתחיל לשתף פעולה. לא על כל דבר חייבים להסכים, לא על כל דבר חייבים לריב גם. ובעניין הזה נדמה לי שאפשר להתנהל אחרת. אני מאוד מקווה שהתקציב שהעברנו, הרפורמות הגדולות שהעברנו בממשלה הזאת בתקופה האחרונה בהחלט יסייעו לנו כדי להביא פתרון להרבה מאוד בעיות שהיו כאן הרבה לפני שהקמנו את הממשלה, ופשוט נפתור אותן.
זה המקום לברך – אתמול מונו שופטים, גם שופטת בית משפט עליון, וזה הזמן לברך את חברי חבר הכנסת ד"ר יובל שטייניץ על המינוי של רעייתו. איפה הוא, יובל?
לא, הוא היה כאן. דיברתי איתו לפני כמה דקות. אז באמת ברכות בעניין הזה.
אני רוצה גם – – –
אה, מונו ארבעה שופטים, נכון, אבל אתמול בטקס הייתה – – –
אה, ארבעה. ארבעה שופטים, אבל רציתי לברך את חברי – אין עוד רעיות שמונו – אבל באמת ברכות לוועדה למינוי שופטים, שאדוני היושב-ראש הוא גם חבר בה, בחירה מצוינת.
חברי חבר הכנסת שטייניץ, רציתי לברך אותך, את רעייתך, על מינויה לשופטת בית המשפט העליון. אני מקווה שאולי זה יוריד את מפלס המתח שבין חברי סיעתך לבין שופטי בית המשפט העליון, כי באמת אין מקום לקונפליקט הלא-מבוקר הזה. אפשר לנהל את המחלוקות בדרך עניינית יותר, ראויה יותר. בסוף גם הם רוצים את הדברים הטובים, כפי שאנחנו רואים אותם.
אז הינה, כבר התחלנו טוב. אולי גם חברי סיעתך יפעלו באותה דרך.
הבנתי. בסדר גמור.
בעניין הזה, אדוני היושב-ראש – אתה רואה אולי מישהו? אין הצלות?
אני בטוחה שחבר הכנסת מלכיאלי כבר השתכנע. וגם אתה, חבר הכנסת מרגי. תראו, זה בסדר, הייתי באופוזיציה – –
– – הייתי באופוזיציה, אני מבינה את התפקיד שלכם, הוא תפקיד חשוב.
מלכיאלי בטלפון.
מלכיאלי, אני רק רוצה לומר, הייתי באופוזיציה, אני מכירה את התפקיד, זה בסדר גמור. בסוף צריך להתלונן על משהו.
אבל, אני באמת אומרת שגם אתה יודע שנעשים כאן דברים מאוד חשובים ונעשה – – –
למשל. תגיד לי, אתה מדמיין מה היה קורה במדינה כשעוד פעם לא היה מועבר תקציב? אתה מדמיין לעצמך?
אתה מדמיין לעצמך?
איפה חבר הכנסת כץ שיספר לך שהרגע הוא דיבר עם מנהל בית החולים והם קיבלו את המכתב והם פועלים כדי לשים את המכשירים? בבקשה, כץ, תספר לו. תספר לו שהרגע – – –
הוא היה פה, אז הוא יודע. מלכיאלי, כל זה לא היה קורה אם לא היה תקציב.
ומי מנע את התקציב, מלכיאלי? מי מנע את התקציב?
כן, מי מנע אותו?
לא, לא. לא רציתם להביא שום תקציב.
תשאל את דרעי מה קרה עם הערבות שהוא הבטיח. תשאל אותו. תשאל אותו, תשאל אותו.
לא, לא. אני רק רוצה לוודא שכולנו זוכרים שמנעתם תקציב שנתיים. שנתיים מנעתם תקציב. לדבר הזה יש משמעויות. באה הממשלה, העבירה תקציב, עם רפורמות גדולות. אז במקום לברך, מה אתם – זה הגיוני?
מאוד מאמינה.
אתה יודע כמה כסף הגיע למערכת הבריאות? תוספתי? תוספתי, 2.5 מיליארד. תוספתי.
טוב, אני חושבת ששכנעתי אותך, ואני אתן לחברי השר אלעזר שטרן – שטרן, בוא. תרביץ בהם פרשת השבוע.
1,862 מילים של קארין אלהרר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.