ציון יום ההוקרה לתוכנית נעל"ה

אדוני היושב-ראש, גברתי שרת העלייה והקליטה הגב' פנינה תמנו שטה, חבריי חברי הכנסת, זו זכות גדולה לעמוד כאן ביום ההוקרה לתוכנית מדהימה וחשובה לעלייה בישראל, תוכנית נעל"ה. תהליך עלייה הוא תהליך מורכב. תהליך הגירה בכלל הוא תהליך מורכב בכל העולם. לעזוב מדינה, לעבור למדינה אחרת, ללמוד שפה חדשה, תרבות חדשה, להיקלט במדינה חדשה, זה דבר מאוד מורכב. המורכבות היא גם תלוית גיל – אנחנו יודעים שיש גיל שיותר קל לעלות לישראל וגיל שהוא יותר מורכב. מניסיון, אנחנו יודעים שככל שהעולים הם צעירים יותר, בדרך כלל יותר קל להיקלט בישראל, מסיבה פשוטה: הם עוד לא התחילו את החיים, אין עוד התחייבויות אישיות במשפחה. כשאנשים מתבגרים גם יותר קשה ללמוד שפה ולשנות הרגלים. ככל שאתה צעיר יותר, אתה כנראה יותר פתוח להזדמנויות חדשות ולחיים חדשים, ומכאן החשיבות של תוכנית נעל"ה, שזה כבר בגיל צעיר.

אני מכיר את התוכנית מקרוב, כי כמעט נרשמתי לתוכנית הזאת. אני זוכר שכשהייתי בכיתה ח' בצרפת, באו אלינו נציגים של נעל"ה. הייתי כבר אז מאוד ציוני ומאוד מחובר לישראל, ואני מאוד התלהבתי כשבאו אליי ואמרו לי: בכיתה ט' אתה יכול כבר להתחיל ללמוד בישראל ואחרי זה לעשות בגרות ישראלית ולהיות ממש ישראלי תוך שנים בודדות. אני מאוד מאוד רציתי וממש הייתי בדרך להירשם, אבל כנראה שאצלי במשפחה פחות התלהבו ולא רצו להיפרד ממני כל כך מהר, ולכן את תהליך העלייה עשיתי רק בגיל 18, לאחר בגרות. אבל כמובן, הרבה מאוד חברים וקרובי משפחה היו בתוכנית נעל"ה, וראיתי במו עיניי עד כמה התוכנית הזו חשובה למדינת ישראל, חשובה לעלייה ולקליטה.

ליהנות מהשנים האלה – הצעירים האלה יכולים בתוך שנים בודדות להשלים את הפער, למעשה. אגלה לך אולי סוד, אדוני היושב-ראש: החלום של כל עולה למעשה זה להפוך להיות ישראלי אמיתי, ישראלי כאילו הוא נולד וגדל פה, זאת אומרת, לדבר את השפה, להכיר את התרבות. מה שקורה עם תוכנית נעל"ה זה שלמעשה בתוך שלוש-ארבע השנים שהם בתיכון בישראל, כשהם מתגייסים, כבר אף אחד אפילו לא שם לב לזה שהם לא נולדו פה, וזה באמת תהליך קליטה חשוב.

באופן רחב יותר, אני תמיד דוגל – ואני אומר את זה מעל כל במה מאז שאני חבר כנסת – בזה שמדינת ישראל צריכה ליזום תוכניות כאלה, ליזום כל דבר שמקל ועוזר לתהליך העלייה והקליטה. בעיניי זו המשימה העילאית והראשונה של הציונות ושל מדינת ישראל: לקבץ לכאן "נדחי עמו ישראל". כתוב במקורותינו: "מקבץ נדחי עמו ישראל" – לקבץ את יהודי התפוצות, קיבוץ הגלויות. כדי לבצע את המשימה העליונה הזו, אנחנו, אלה שנמצאים כאן, צריכים כל פעם לחשוב ולעזור ולהקים תוכניות. אז פה זה תוכנית למען החבר'ה היותר-צעירים, כמובן אחרי זה לעזור לסטודנטים, לעזור למשפחות – ויושבת פה שרת העלייה והקליטה, שעוסקת בזה כל יום במשרד שלה, כי זו המחויבות שלנו כמדינה. המחויבות שלנו גם כנבחרי ציבור היא כל פעם להקל ולעזור ולהקים את התוכניות המתאימות.

ואם כבר מדברים על כך, בימים כאלה, כל כך סוערים, אני חוזר על קריאתי, כמו שאמרנו פה בוועדות: כרגע יש משבר עם אחינו יהודי אוקראינה, וגם כאן מדינת ישראל צריכה לעשות הכול כדי לעזור לאותם יהודים לעלות לישראל, וגם אנחנו, ככנסת – ואני חוזר פה על קריאתי, אדוני היושב-ראש: אנחנו צריכים לפעול ובראש ובראשונה להקים את ועדת העלייה והקליטה, להשאיר בצד לרגע את הפוליטיקה. יש לנו מספיק על מה לריב בבניין הזה. בואו נשאיר את עניין העלייה, הקליטה והתפוצות – נשים את זה מעל הפוליטיקה ונקדם את הקמת ועדת העלייה והקליטה ונקדם את הנושאים האלה, כי אין דבר חשוב יותר מלהביא לכאן את אחינו היהודים מכל העולם.

ואני שוב רוצה להודות ולברך את תוכנית נעל"ה על העשייה הברוכה 30 שנה. אני מברך גם את חברתי חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, שיזמה את הדיונים האלה ואת יום ההוקרה, ובעזרת השם נמשיך לעשות למען אחינו יהודי התפוצות ולמען עם ישראל. תודה רבה.