קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי שרת הקליטה, היום אנחנו מציינים יום הוקרה למען הנערים שעולים לפני ההורים, שזה דבר שהוא באמת חשוב מאוד מאוד, ארגון נעל"ה. אין דבר טוב יותר מאשר להביא את אותם נערים, ילדים טובים, שיבואו לארץ ישראל ושיהפכו להיות חלק מהעם, המדינה, הארץ. ואנחנו רואים דווקא היום, גברתי השרה, כמה יש חשיבות לקשר היהודי, בפרט עם מה שקורה היום באוקראינה ורוסיה וכל הכאב הגדול שאנחנו רואים. אבל רואים גם את הקשר היהודי ואת הלב החם של אלפי מתנדבים מפה, מארץ ישראל, שבאו לשם על מנת להושיט עזרה תחת מטח יריות וכל מיני דברים, כי זה הלב היהודי – הוא פועם ופועם ופועם בכל מקום.
אז אנחנו ראשית מצטרפים לתפילות ולברכות של גדולי ישראל, ובראשם מועצת חכמי התורה – ביקשו להתפלל לשלומם של אלה שנמצאים שם, באוקראינה, בפרט בחבלים שקשורים לאותם אזורי מלחמה, ומאחלים רפואה שלמה לאותם חולים, למבוגרים ולקשישים שנמצאים שם. באמת יישר כוח לכל אותם מתנדבים.
אבל שוב, הפתרון שלנו, של העם היהודי, זה ההמשך – העם היושב בציון. אנחנו צריכים לדעת שזה המקום הכי הכי רלוונטי מבחינתנו – לבוא לארץ ישראל, ארץ הקודש. נכון, לפעמים יוצא מצב, איך שאני תמיד אומר, על פי הפסוק – פעם כתוב: "והשיב לב אבות על בנים", ואחרי זה כתוב: "ולב בנים על אבותם". לפעמים נוצר מצב כזה של "לב אבות על בנים", כלומר האבות הם הראשונים שיוצרים את אותה השיבה בתשובה או כל דבר אחר, או שיבה לציון, במקרה הזה, אבל לפעמים זה "לב בנים על אבותם" – אנחנו רואים שהבנים הם שאחרי זה מושכים את ההורים להגיע לארץ ישראל או לשוב בתשובה או כל דבר אחר. פה אנחנו רואים שבארגון הנפלא הזה – נוער עולה לפני הורים – הם עושים בדיוק לאותה מטרה.
אבל אני רוצה לומר, מעבר לסיסמה הידועה שהייתה – יולי מכיר אותה: מעולה לעולה כוחנו עולה; זו הייתה הסיסמה שתמיד דבקנו בה – אני רוצה לומר שהרעיון הזה, שהוא רעיון נפלא, להעלות את הילדים קודם, הוא רעיון שאומץ גם על ידי גדולי ישראל במשך הדורות. אני רוצה להגיד לכם שבזמנו, ראש ממשלתנו המנוח מר מנחם בגין רצה והציע למרן הרב שך לתת תקציב מלא לכל הישיבות בארץ. זה היה כשהיה מהפך. הרב שך התנגד לקבל תקציב מלא. הוא התנגד. היו לו כל מיני סיבות, ואני אגיד לכם שתי סיבות מכל הסיבות; את האחרות נשאיר, הן לא קשורות לנושא הזה. סיבה אחת – הוא רצה שראשי הישיבות יצאו למסע גיוסי כספים בכל העולם, ועל ידי זה שהם הולכים לעשות שם גיוס כספים, תהיה להם הזדמנות להתחכך ולחזק את היהודים שנמצאים שם – בארגנטינה, במקסיקו, בארצות הברית, בכל מיני מקומות. זו הייתה הסיבה הראשונה שלו. הוא אמר: אם נקבל תקציב מלא, לא תהיה סיבה לראשי הישיבה להגיע לחוץ לארץ. הוא רצה גם לחזק את היהדות בגולה. זו הייתה דרכו של הרב שך.
אבל עוד סיבה שרצה הרב שך, וזה דבר שאנשים לא הבינו – הוא רצה שכשאותם ראשי ישיבות הולכים ומדברים עם הגבירים: תיתנו תרומה לישיבה, 10,000 דולר, 20,000 דולר, שהם גם יציצו פנימה אל תוך הבית. אם הם רואים שיש לגביר בחור טוב, אז קדימה – תביאו אותו לישיבת קול תורה, לפוניבז', לחברון, לפורת יוסף, לאור ברוך, לכל מיני ישיבות, כדי שהבנים של הגברים לא יהיו רק זבולון, שיהיו גם יששכר, שידעו גם את התורה. אני רוצה להגיד לכם שרבים מאוד מהגבירים הגדולים בחוץ לארץ, בניהם לומדים בישיבות מיר, בישיבות פה בתוך הארץ, וזה בא מאותו כוח שהרב שך רצה שהם יסתובבו שם ויביאו גם אותם.
בנושא הזה היו הרבה שאלות שגם הגיעו לפתחו של מרן הרב עובדיה יוסף: מה עושים עם ילד שרוצה ללמוד תורה בארץ ישראל ואבא שלו מתנגד – הוא רוצה שהוא יהיה בחוץ לארץ – האם יש פה בעיה של כיבוד הורים או לא? פסיקה מאוד גדולה בנושא. אבל המסר המרכזי של כולנו – בדבר אחד כולנו מאוחדים: נוער עולה לפני ההורים. להביא את הנערים – זה הסוד שידעו גם ביציאת מצרים: בזקנינו, בנערינו. רוצים את כולם. כולם שייכים לנו וכולם באים לאימא, לאימא ישראל, לאדמת ארץ ישראל הקדושה. בהצלחה ובשורות טובות לכולנו, אמן.
642 מילים של משה אבוטבול. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.