ציון יום ההוקרה לתוכנית נעל"ה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת היקרים, היום אנחנו מציינים בכנסת את היום המיוחד לציון 30 שנה לתוכנית נעל"ה – נוער עולה לפני הורים. היום התקיים דיון מיוחד גם בוועדת הכלכלה, ובהמשך התקיימו דיונים נוספים. אני שמחה וגאה שהצלחנו להרים את האירוע ביד רמה ולהכיר תודה לכל מי שלקח היום חלק בתוכנית וממשיך לפעול בעשייה כה חשובה ואסטרטגית במדינת ישראל.

תוכנית נעל"ה מאפשרת לתלמידי תיכון בגילי 14 ו-15 זכאי עלייה להשלים בישראל את לימודיהם בתיכון ולקבל בגרות, ובהגיעם לגיל 18 הם מקבלים אזרחות ישראלית. התוכנית ממומנת במלואה על ידי משרד החינוך. הסוכנות היהודית אחראית לפעילות בתפוצות, גיוס תלמידים וליווי הוריהם. משרד הקליטה מסייע לבוגרי נעל"ה ולמשפחות שעולות אחרי ילדיהן.

במהלך 30 שנות פעילות התוכנית השתתפו מעל 19,000 תלמידים, שהגיעו כמעט מ-70 מדינות. מגיעים אליה תלמידים מארצות הברית, קנדה, ברזיל, דרום אפריקה, צרפת, גרמניה ויוצאי ברית המועצות לשעבר. חניכים רבים מגיעים כל שנה גם מרוסיה ומאוקראינה.

בימים האלה ליבנו עם הקהילות היהודיות במזרח אירופה. רוסיה ואוקראינה הן הקהילות היהודיות הכי גדולות בתפוצות. השבוע מדינת ישראל שלחה לאוקראינה עזרה הומניטרית, עזרה לנפגעי פעולות לחימה. לאזרחים ישראלים רבים יש משפחות וחברים ברוסיה ובאוקראינה כאחד, ואנחנו מבינים מה זה לשרוד במצבי חירום שונים. אנו מתפללים עבור אוקראינה, מבקשים שלום ושולחים חיזוק לעובדי משרד החוץ, נתיב, הסוכנות היהודית והקרן לידידות, שעובדים קשה בימים האלה ומסייעים ליהודים לחזור הביתה.

נעל"ה – נוער עולה לפני הורים ונוער עולה ללא הורים. כך אני עליתי ב-1993 במסגרת תוכנית עליית הנוער. עד גיל 12 לא הבנתי מה ההבדל בין יהודים ללא יהודים. בגיל 12 עברתי חוויה מאוד נוראית, חרם, בגלל שהייתי היהודייה היחידה בכיתה. נשבעתי לעצמי שהילדים שלי לא יתביישו בלאום. מה להגיד, סבלנו מאנטישמיות. ליהודים בגלות יש שתי דרכים: או להתבולל או להתחזק ברגש הלאומי. אני בחרתי בדרך השנייה, בדיוק כמו 19,000 בני הנוער שהגיעו ארצה במסגרת תוכנית נעל"ה. ברוב המקרים, זאת לא הייתה החלטה של הוריהם. "נעלשניקים" – איך שאנחנו קוראים לעצמנו – אנחנו מקבלים החלטה. הם קיבלו החלטה לבוא לישראל, להזדהות באופן מלא עם העם היהודי, לסיים את הלימודים בתיכון, לשרת בצבא ולתרום למדינת ישראל.

אלה בני הנוער שאפשר לקרוא להם "מלח הארץ". למלח יש סגולות רבות: מלח כתבלין מוסיף טעם למזון, מלח כחומר מאט תהליכי ריקבון ועוד. בני נוער שמתקבלים לתוכנית נעל"ה, אחרי מבחני מיון קשים, הופכים בתום הלימודים לאזרחים איכותיים של מדינתנו. תוכנית נעל"ה היא סוג של חממה למצטיינים, לטיפוח המובחרים, הטובים בין הטובים, חזקים ויציבים, משכילים ומוצלחים.

ישראל מרוויחה עולים חדשים לאחר קבלת מעמד אזרח שכבר ממשיכים את דרכם אשר תוכננה בסיוע, הדרכה, הכוונה ותמיכה של צוותי חינוך של נעל"ה. בקרב התלמידים יש לא מעט דוגמאות של קריירה משגשגת וקליטה מוצלחת בחברה הישראלית. ישנם בעלי תואר דוקטור המלמדים באוניברסיטאות. למשל, בוגרת נעל"ה נטלי קרבצ'נקו קיבלה תואר פרופסור כחוקרת סרטן בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית; גל שלו, בוגרת המחזור הראשון של נעל"ה, בעלת תואר שני בבריאות הנפש הקהילתית ועובדת בסוכנות היהודית בתחום קליטת העלייה מעל 20 שנה; ישנם אנשי קבע כמו אדי טריגר, סגן אלוף במילואים, אשר בשנת 2005 היה בין 12 מדליקי משואות הנבחרים בטקס יום העצמאות החגיגי. אציין שלאחר שחרורו מצה"ל אדי נקלט במינהלת נעל"ה בתפקיד ניהולי. הרבה בוגרים משרתים בכוחות הביטחון, במשטרה, עובדים כרופאים, מורים, ויש אף כאלה שהשתלבו בתחומי העיתונאות, השירות הממשלתי והעסקים.

אני מאחלת לתלמידים ולבוגרים של נעל"ה הצלחה רבה והגשמה עצמית, ופונה לממשלה ולחברי הכנסת – תודה, כבוד השרה, שהגעת: אנחנו צריכים להשקיע בתוכניות קליטה ועלייה. הרי אזרחים חזקים הם מדינה חזקה. תודה רבה.