קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, אדוני השר, בקדנציה הקודמת, כשהייתה הרשימה המשותפת, ניהלנו מגעים ממושכים עם משרד המשפטים, עם ארז קמיניץ, כדי לבטל את טופס 4. הוא היה עקשן, הוא התעקש. גם הצענו לו אז להחיל את צו שחל ואת צו בנימין בן אליעזר, שאלפי בתים ערביים אז, בזמנו, חוברו באמצעות הוראת השעה ההיא. הוא סירב. אני רוצה לומר לכם שקמיניץ בזמנו אמר מילים לא טובות על הצו של שחל ועל שחל עצמו.
כולנו, הרשימה המשותפת, היינו יחד בישיבה, ואז הוא הפתיע ואמר: יש לי נוסח, יש לי רעיונות. אני מוכן, בסיטואציה מסוימת, בתנאים מסוימים – ואז הוא הציע לנו כמעט 90% מהרעיונות שמוצעים כיום בחוק החשמל המובא לפנינו היום.
כאשר הצעתי את חוק החשמל, הוראת השעה, כמעט בתחילת הקדנציה, ידעתי שהשרה האחראית היא שרת האנרגיה קארין אלהרר, כי זה חוק החשמל, לא חוק התכנון והבנייה, שעליו אחראית אל-מונדלה אילת שקד. קארין אלהרר, השרה האחראית, הודיעה לנו שהיא תומכת. חשבנו שזה יעבור. אני רוצה לומר לכם שהייתה לי אכזבה אישית גדולה. למה? כאשר הצגתי את החוק שלי דובר אז הרבה – (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: כאשר הצעתי את חוק החשמל – הוראת השעה, כמעט בתחילת הקדנציה, ידעתי שהשרה האחראית היא שרת האנרגיה קארין אלהרר, כי זה חוק החשמל, לא חוק התכנון והבנייה, שעליו אחראית אל-מונדלה אילת שקד. קארין אלהרר, השרה האחראית, הודיעה לנו שהיא תומכת. חשבנו שזה יעבור. אני רוצה לומר לכם שהייתה לי אכזבה אישית גדולה. למה? כאשר הצגתי את החוק שלי נאמר אז הרבה: בוא לשתף פעולה איתנו, אנחנו ואתם ביחד – המאוחדת. היו אומרים לנו: תשתפו איתנו פעולה, תנצלו את הימצאותנו בקואליציה. אנחנו במשותפת נגד הממשלה הזו ונגד הקואליציה, ברור, אבל לפעמים אנחנו מצביעים בהתאם לאינטרסים של הציבור שלנו. זה היה יום ראשון. פניתי לחבר הכנסת ווליד טאהא ואמרתי לו: יש לי ביום רביעי הצעה שאני רוצה שתתמכו בה. הוא שאל איזו הצעה, ואמרתי לו הצעת חוק חשמל. הוא אמר: אני לא יודע, אנחנו בקואליציה ואתם באופוזיציה, תן לי לראות.
להגיד לכם, עמיתיי בסיעה אמרו לי: הם לא יצביעו איתך. אני אמרתי להם שהם טועים, יש מצב שיצביעו איתנו. זה היה בתחילת הקדנציה. לפני ההצבעה דיבר איתי חבר הכנסת מנסור עבאס, ואני עניתי לו, אמרתי לו: אנחנו מוכנים, אני אישית, אחמד טיבי, יוזם החוק, מוכן לעלות על הבמה ושנעביר את החוק בקריאה טרומית, ושאני אגיד שזה בשיתוף פעולה עם רע"מ ושנכתוב את שמותיכם בפרק של היוזמים של החוק. יותר מזה? ואף אמרתי שאנחנו מושיטים לכם את ידנו בחוק הזה, כי הוא משרת את הציבור שלנו.
לצערי, התשובה – והציבור עדיין זוכר – הייתה סירוב: אתם לא יכולים ואנחנו כן יכולים, ואנחנו נעביר את זה מהר בקואליציה. מאז הקואליציה לא מסכימה להעביר את החוק בקלות. שקד היא הקיצונית ביותר בממשלה הזאת, שרת הפנים, ויש לה את הסמכויות לפי חוק התכנון והבנייה ולפי חוק החשמל, הנשען על חוק התכנון והבנייה, אשר החזיר את הקישור המסוכן בין טופס 4 לבין חוק התכנון והבנייה. הרי החוק שאני הבאתי, החוק של המשותפת, מה הוא אומר? לנתק את הקשר בין טופס 4 לבין החשמל. לא רוצים את טופס 4, שהוא "רשות אכלוס", קוראים לזה, ולאחר מכן לחבר לחשמל. וכפי שאמר אוסאמה, זה חוקק בשנת 1980, ומי שחוקק אותו אז היה ח"כ ששמו משה קצב.) שמו משה קצב. הוא הביא את הקשר הזה בין טופס 4 לתכנון ובנייה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: שאלוהים ייקח לו את הבריאות. בכל מקרה, אנחנו היינו משוכנעים, וכך גם כל המומחים, שהחוק שלנו עוזר לרוב הבתים שצריכים להיות מחוברים לחשמל ולא חוברו עדיין כי אין טופס 4. שקד פוזלת ימינה, שמה עין על אלה, ומי שמשלם את המחיר זה החוק והציבור הערבי. ולכן היא הסלימה, כן. היא הקצינה והתעקשה ושלטה, השלטת ההיא, רוקנה את החוק מהרבה תוכן. היא אמרה מפה, מעל הבמה הזו, מה שגרם כעס לרע"מ, שחוק זה איננו חל על היישובים הערביים הבלתי-מוכרים בנגב. אלה דברים נכונים, והיום אנו מצביעים על חוק שלא חל על היישובים הערביים נגזלי ההכרה בנגב – אי-אפשר להגיד אחרת – ולא זו בלבד אלא שהוא לא חל על הרבה אזורים שהוזכרו פה: אל-מקאיל, דהמש בנגב, בשפרעם ישנן שכונות, בטמרה ישנן שכונות, ועוד הרבה אחרים.
אבל תדמיינו, אל מול היחס הזה וההתנגדות לחוק שלנו, איך נהגה הרשימה המשותפת. כשהוגש החוק הזה, אנו בקריאה טרומית הצבענו בעדו, ובקריאה הראשונה הוא כמעט נפל. לו המשותפת הצביעה נגד ופטין מולא היה נמנע, היה תיקו והחוק היה נופל, והחבורה הזאת ושקד וימינה היו מרוצים. אבל אנחנו אמרנו בזמנו: אולי הוא יעזור ל-x בתים, לא חשוב כמה, והצבענו בעדו. אני חושב שזו הדרך הנכונה והאחראית והגאה, וכך נהגנו תמיד. לאחר מכן פרץ המשבר בין שקד לח"כ ווליד טאהא. יצאו הודעות, ואני חושב, אוסאמה, שהעיתונאי מוחמד מג'אדלה כתב שרע"מ מאיימת שאם שקד תישאר בעלת הסמכות, ורוצה את החוק ללא מתווה – ללא דף המדיניות.
מה המצב היום? שקד היא הקובעת לאחר אישור החוק. לאחר אישור החוק, אף חבר כנסת, לא יו"ר ועדת פנים ולא אני ולא אף אחד מאיתנו, לא יכול להשפיע על מהלך החוק ודרך אכיפתו. רק השרה שקד. והשם שלה כשרה חתום על המתווה – דף המדיניות. מה כולל דף המדיניות? אוסאמה הזכיר את ההחרגה של צווים שיפוטיים. כמו כן, מצד שני יש דבר שלילי, והוא שחיבור הבתים לחשמל הוא היוצא מהכלל, והשימוש בסמכות זו יתבצע במשורה, בטפטפת. כלומר, לקרוא לו "חוק הטפטפת" למשל, או לקרוא לדף המתווה "דף הטפטפת". למה? הרי אנחנו אזרחים ילידים בארץ הזו. אנחנו כבר ב-2022 ועודנו נלחמים, כולנו, שתי הסיעות, הח"כים הערבים, למען חיבור בתים לחשמל.
ישראל, שקוראת לעצמה סטרטאפ ניישן, עדיין מונעת מים וחשמל ובתי ספר מהיישובים הערביים הבלתי-מוכרים בנגב. זו זכות יסוד, וזכות יסוד זו לא הוזכרה במהלך המשא ומתן להקמת הקואליציה. אם היו מזכירים אותה ומסכימים לגביה, הרי ששקד לא הייתה מעיזה להציב את תנאיה בכל פעם תנאי חדש, וניר אורבך לא היה מתגאה ומצייץ: ישנתי טוב הלילה כי הגענו להסכמות לגבי חיבור הבתים של המתנחלים. הוא קורא לזה התיישבות צעירה – אתם יודעים, מכבסת מילים, אלה התנחלויות. אין מתנחלים טובים ומתנחלים רעים. התנחלויות הן פשע מלחמה בהתאם לדין הבין-לאומי. הוא קושר, ניר אורבך, יו"ר ועדת הכנסת ממפלגת ראש הממשלה והמפלגה של אילת שקד, הוא קושר חיבור של הבתים הערביים בתוך ישראל לחשמל לחיבור בתים הנמצאים על אדמות שנגזלו ונגנבו מבעליהן, שמהוות פשע מלחמה. הם יוצרים קשר. שקד דיברה עם גנץ; לא ניר אורבך דיבר עם גנץ, שקד היא שדיברה עם גנץ. אני לא יודע אם סיכמו או הולכים להסכים, אבל הוא כתב, ואנחנו מזהירים מהאפשרות הזו בעתיד; לא מחר, בעתיד. למרות זאת, ובעל כורחו של ניר אורבך, הבתים הערביים חייבים להיות מחוברים לחשמל ולקבל את זה.
אוסאמה הזכיר את ההסתייגויות. אנחנו ברשימה המשותפת הגשנו רק שלוש הסתייגויות, בשונה מאלה שהגישו הרבה הסתייגויות ונטשו. אנחנו רוצים לחבר את הבתים הערביים לחשמל, ולכן העברנו את החוק בקריאה ראשונה. אלה רוצים להפיל אותו ורוצים להביך את הבן דוד שלהם נפתלי בנט. ההסתייגות הראשונה זה שהחוק יחול גם על היישובים הבלתי-מוכרים בנגב ובדהמש ועוד. אני קורא לכל הח"כים הערבים בקואליציה להצביע בעד הסתייגות הרשימה המשותפת לחיבור הבתים הערבים לחשמל גם בכפרים הערבים הבלתי-מוכרים, גם אם זה יוביל לכעס של ניר אורבך ושקד והבן דוד שלהם נפתלי בנט.)
(אומר בערבית: הבלתי-מוכרים ולא בלתי המוכרים.)
תפדל. קודם כול, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: העמדה הזאת כוללת אימוץ של מדיניות ממשלות ישראל.)
(אבו מוחמד, אני מייד אענה לך במלוא הכבוד על העניין המקצועי, אבל הגישה שלך היא אימוץ מלא של המדיניות של ממשלות ישראל לאורך עשורים.)
(בנושא הכפרים הבלתי-מוכרים והשכונות הבלתי-מוכרות – אני הקשבתי לך, אני רוצה שתיתן לי הזדמנות להשמיע את דעתי. הנושא השני – המדינה היא שלא הכירה בכפרים הבלתי-מוכרים, ולא הכפרים הם שלא הכירו בחוק הישראלי. המדינה לא מכירה ביישובים הללו, לא נותנת להם חשמל, לא נותנת להם תשתיות ולא נותנת להם בתי ספר ולא כבישים, ולכן אין מקום לשים את העמודים.)
(הפתרון שאני ואתה מקבלים הוא שהמדינה תכיר בהם ושתיתן להם את התשתיות, וכאשר הם מקימים התנחלות בשטחים הפלסטיניים הכבושים, אתה רואה – החשמל מחובר, המים מחוברים, אתה רואה בתי ספר, בונים להם בית כנסת. מה, הערבים בנגב הם לא בני אדם? הממשלות בישראל לא רואות אותם ממטר. אוויר? הסיבה לזה שהם לא מתכננים להם היא שהמדינה לא מכירה בהם, לא שהם מזניחים, כאילו שיש ראש מועצה אזורית בנגב שמתרשל ולא מקים תשתיות. כך אני מבין את הגישה הזו.
הנקודה השנייה היא בעניין המקצועי והטכני – איפה נשים את העמוד. זו הבעיה, דוקטור, יושב-ראש הישיבה – המדינה. אם אנחנו מעבירים חוק לחבר לחשמל את הכפרים הבלתי-מוכרים, היא מחויבת להקים להם תשתיות, ותציב להם עמודים: פה עמוד ושם עמוד, ובצד ימין עמוד, ולמטה עמוד, ולחבר אותם לחשמל. מה גם שהיום לא צריך עמודים, לפעמים, לפעמים חופרים מתחת לאדמה. אנחנו כבר בעידן הסיבים האופטיים. הכול פתיר מקצועית. אבל ההחלטה הפוליטית-מדינית של ממשלות ישראל היא שהן שמות עין על אדמותיהם של האנשים הללו, ולכן צריך לענות אותם. אני ואתה חושבים באותה צורה בעניין הזה, אתה חושב בדיוק באותה דרך, או לפחות כך חשבת כשהיית איתנו במשותפת. כך אתה חשבת, כך חשב מסעוד גנאים; מזמן, כי הרי הם כבר הרבה זמן בכנסת, החברים שלך מהתנועה האסלאמית, אנחנו והם חשבנו באותה דרך. אז אני לא חושב שהעמיתים שלך ברשימה המאוחדת התרשלו. הבעיה נמצאת בחבורה של האנשים האלה שיושבים פה, בממשלות. לא בך הבעיה, לא במסעוד ולא בטלב אבו עראר.)
(יכול להיות שלא הבנת את התשובה שלי, או שלא מתחשק לך להבין את התשובה שלי.)
(כי אמרתי לך שהבעיה היא באלה, בממשלה, ולא באנשים שאין להם תשתיות.)
(אגב, ד"ר סמי וד"ר מנסור – – –)
(אתם יודעים כשהיו ח"כים מהדרום בכנסת.) חייבים לחבר להם טלפון, בזק מחויבת בכל זמן. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אתה יודע שחיברו להם, למרות שאין תשתיות, הם חיברו להם את הטלפון? כי יש חוק וכי הם חברי כנסת. לפי דעתי כל תושבי הכפרים הבלתי-מוכרים יותר טובים מכל 120 חברי הכנסת שנמצאים כאן, יותר טובים מכולנו. אני פעמיים אומר לך שאני ואתה חושבים באותה צורה על המצב שאליו הגיעו הכפרים הבלתי-מוכרים.)
(נניח שהממשלה לא רוצה להכיר – האנשים יישארו ללא חשמל. אנחנו באים לפתור את העניין הזה. אנחנו רוצים יד ביד, ידי המאוחדת עם המשותפת, לפתור את העניין הזה שהממשלה מסרבת להכיר בכפרים הבלתי-מוכרים והם נשארים ללא כל תשתיות, ללא מים וללא חשמל. אנחנו מחויבים כולנו, אתה ואני והוא והוא, ווליד, יו"ר הוועדה, שלא נמצא בישיבה, מחויבים להמציא להם פתרון.)
(אחרת זה יימשך עוד חמש שנים ועשר שנים בלי פתרון.)
(אני עניתי לך, עדיין לא סיימתי. אתה הסטת אותי מהנאום, ואני מתוך כבוד לשאלה שלך עניתי לך.)
(כן, אבל עניתי על נושא שלא נמצא בנאום שלי. עכשיו אני אתחיל לדבר על ההסתייגויות.)
(98% מהצופים לא ראו את דבריו של אוסאמה בשעה הזאת.)
(אינשאללה. בעניין של המתווה, עוד לפני שהיה מתווה, רע"מ ווליד שמו בחוק סעיפים שאנו רואים בהם צדדים חיוביים רבים: החרגת צווים שיפוטיים ונקודות אחרות. באה שקד והוציאה אותם. היא החלישה את החוק. המתווה, רק שקד קובעת לגביו, לא אני ולא אתה ואף לא יוזמי החוק. לכן, בתים אלה ימשיכו להיות תלויים בהחלטה, והצוואר שלהם בין ידי אילת שקד. זה מצב בלתי סביר. אנחנו ברשימה המשותפת עוד לא הצבענו על החוק שאתם התנגדתם לו, שאני הצעתי לשתף פעולה לגביו ולא הסתייע הדבר. אנחנו נביא אותו בזמן המתאים – –)
1,798 מילים של אחמד טיבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.